הבחירות הכלליות בגרינלנד 2018
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות בגרינלנד 2018 | |||||||||||
| 24 באפריל 2018 | |||||||||||
|
| ||||||||||
| מועמד | קים קילסן | שרה אולסווי | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | סיומוט | אינואיט אטקטיגיט | |||||||||
| מספר הקולות | 7,959 | 7,478 | |||||||||
| מספר המושבים | 9 | 8 | |||||||||
| שינוי במושבים | 2 
|
3
| |||||||||
| אחוזים | 27.44% | 25.78% | |||||||||
| הזוכה: סיומוט | |||||||||||
הבחירות הכלליות התקיימו בגרינלנד ב-24 באפריל 2018,[1] ובהן נבחרו כל 31 חברי הפרלמנט. הבחירות תוכננו להתקיים לא יאוחר מ-26 בנובמבר 2018, ארבע שנים לאחר הבחירות הקודמות ב-27 בנובמבר 2014, אך ראש הממשלה קים קילסן בחר לקיים את הבחירות שבעה חודשים קודם לכן. מפלגת סיומוט נותרה הגדולה ביותר בפרלמנט, אך איבדה שני מושבים ואילו אינואיט אטקטיגיט, המפלגה השנייה בגודלה, איבדה שלושה מושבים. הדמוקרטים ומפלגת נאלראק צברו מושבים, כאשר מפלגת שיתוף הפעולה ומפלגת נונאטה קיטורנאי החדשות נכנסו לפרלמנט.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות הכלליות ב-2014 קיבלה סיומוט רוב צר בהצבעה, אך זכתה למספר מושבים זהה לזה של אינואיט אטקטיגיט (11). ממשלה קואליציונית הוקמה על ידי סיומוט, דמוקרטים וסולידריות והחזיקה מעמד עד 2016, אז הקימה סיומוט קואליציה חדשה עם האינואיט אטאקטיגיט ומפלגת נאלראק. קים קילסן מסיומוט עמד בראש שתי הממשלות.[2]
במהלך הכהונה הפרלמנטרית 2014–2018, שני נציגי מפלגת סולידריות ערקו לסיומוט, בעוד מיכאל רוסינג עזב את הדמוקרטים והפך לעצמאי.[3]
מערכת הבחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]31 חברי הפרלמנט נבחרו בשיטה היחסית על פי מחוזות בחירה. המושבים הוקצו בשיטת ד'הונד.[4]
תוצאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מפלגה | קולות | אחוזים | מושבים | +/– |
|---|---|---|---|---|
| סיומוט | 7,959 | 27.44% | 9 | 2
|
| אינואיט אטקטיגיט | 7,478 | 25.78% | 8 | 3
|
| דמוקרטים | 5,712 | 19.69% | 6 | 2
|
| מפלגת נאלראק | 3,931 | 13.55% | 4 | 1
|
| סולידריות | 1,730 | 5.96% | 2 | 0 |
| מפלגת שיתוף הפעולה | 1,193 | 4.11% | 1 | חדשה |
| נונאטה קיטורנאי | 1,002 | 3.45% | 1 | חדשה |
| הצבעות פסולות | 291 | - | - | - |
| סך הכול | 29,296 | 100,00% | 31 | 0 |
| בעלי זכות בחירה/ אחוז המצביעים | 40,769 | 71.86% | - | - |
מפלגות חדשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתי מפלגות חדשות התמודדו בבחירות, מפלגת שיתוף הפעולה היוניוניסטית (תומכת באיחוד גרינלנד ודנמרק) והליברלית מבחינה חברתית שנוסדה על ידי מיכאל רוסינג, והמפלגה התומכת בעצמאות גרינלנדית נונאטה קיטורנאי ("צאצאי ארצנו") שהוקמה על ידי שר האוצר והפנים, שר התעשייה, העבודה, סחר, תיירות, אנרגיה וענייני חוץ ושר האוצר, מינרלים וענייני חוץ לשעבר ויטוס קויאוכיצוק לאחר סכסוך על גישת הממשלה כלפי דנמרק. בסופו של דבר הוא עזב את סיומוט בעקבות מאבק מנהיגותי לא מוצלח בפני קים קילסן.[5]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Inatsisartut Vi skal til valg den 24. april KNR, 13 March 2018
- ^ "Man Named Kim" (באנגלית). The Arctic Journal. 18 באוקטובר 2014. אורכב מ-המקור ב-23 בנובמבר 2015. נבדק ב-13 באפריל 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Inatsisartunut ilaasortat Inatsisartunut
- ^ Election Profile IFES
- ^ Landets nyeste partier kan stille op til Inatsisartut-valget Sermitsiaq, 16 March 2018
| הבחירות בגרינלנד | |
|---|---|
|
|