הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1965)

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התקיימו בפעם הרביעית במדינת ישראל ב-2 בנובמבר 1965 במקביל לבחירות לכנסת השישית. בבחירות אלו שיטת הבחירות הייתה דומה לשיטת הבחירות לכנסת.

הבחירות ברשויות המקומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירושלים התמודדו לראשות העיר ראש העיר המכהן מטעם המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל מרדכי איש-שלום ומועמד רשימת פועלי ישראל טדי קולק. בבחירות עצמן שתי הרשימות קיבלו כחמישה מושבים כל אחת (מתוך 21 מושבי המועצה) ושתיהן ניסו לקבל את תמיכת הסיעות הדתיות. בסופו של דבר קולק הצליח להרכיב קואליציה ולהתמנות לראש העיר.

בעיר תל אביב-יפו – חל בבחירות אלו תיקו בין סיעת המערך (שהובלה על ידי ראש העיר המכהן מרדכי נמיר) לבין גח"ל שהונהגה על ידי מרדכי-חיים שטרן. מתוך 31 מושבי המועצה, שתי הרשימות קיבלו כ-12 מושבים כל אחת, הסיעה הדתית קיבלה כשלושה מושבים, רפ"י – שניים, המפלגה הליברלית העצמאית ומפ"ם קיבלו מושב לכל רשימה. בסופו של דבר ראש העיר נמיר הצליח להרכיב קואליציה והמשיך לכהן בתפקידו.

בחיפה המערך (בהובלת אבא חושי) קיבל כעשרה מושבים מתוך 21 מושבי המועצה. גח"ל כ-5 מושבים, הרשימה הדתית ורפ"י כשני מושבים לכל רשימה, והמפלגה הליברלית העצמאית ומפ"ם קיבלו מושב לכל רשימה.

המערך הצליח לשמר את שלטון מפא"י גם בערים הבאות:

באשקלון נבחר מועמד גח"ל רחביה אדיבי. כמו כן, גח"ל ניצחה גם בערים:

בבני ברק ניצח ראש העיר המכהן ומועמד פועלי אגודת ישראל ראובן אהרונוביץ'.

בנצרת ניצחה המפלגה הקומוניסטית הישראלית, שקיבלה כ-7 מתוך 15 מושבי מועצת העיר.

מועצות מקומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערך ניצח ביקנעם עילית (שהייתה ברשות משותפת יחד עם יקנעם המושבה). המערך ניצח גם בשדרות, אבן יהודה, תל מונד, רכסים, מצפה רמון, גדרה, גבעת עדה, בית שאן, אזור ובית דגן. בגני תקווה נבחר ראש המועצה המכהן מטעם המערך שלמה דובין. זאת אף על פי שסיעתו הייתה רק השנייה בגדולה לאחר המפד"ל – באמצעות הקמת קואליציה עם מפ"ם.

גח"ל ניצחה בבית שמש (למרות שסיעת המערך הייתה גדולה יותר) ובמנחמיה.

באור יהודה ניצח מועמד רפ"י מרדכי בן-פורת. רפ"י ניצחה גם בדימונה עם ראש המועצה המכהן ערמון לרדו, אך זה פרש כשנה מאוחר יותר והעניק את השלטון ביישוב לטובת המערך.

באופקים המפד"ל ניצחה עם כחמישה חברי מועצה, אל מול ארבעה בלבד של המערך. המפד"ל ניצח גם באור עקיבא, שלומי, נתיבות, מבשרת ציון, יבנה ובגן יבנה.

בראש העין ניצח שלום מנצורה מטעם התאחדות התימנים בישראל.

באופן חריג לתקופה זו, ביסוד המעלה התחרו כשתי רשימות מקומיות על חמשת מושבי המועצה. במטולה ובקריית ביאליק ניצחה רשימה מקומית את רשימת המערך. במושבה כנרת, רמות השבים, שבי ציון ובכפר תבור התמודדו רשימה מקומית אחת בכל ישוב. ביישובים אלו לא נערכו בחירות והרשימה היחידה קיבלה את כלל המושבים במועצה.

בניגוד לרוב הארץ, בקרב המועצות המקומיות הערביות בלטו בעיקר רשימות מקומיות שונות. מקרה חריג התרחש בדלית אל-כרמל שבה הסיעה הגדולה ביותר הייתה דווקא זו של גח"ל.

בירכא נבחר מועמד המערך.

במע'אר התמודדו 19 רשימות ואף אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה.

בג'סר א-זרקא נבחר מועמד רשימת קידמה ופיתוח.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות