הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (1978)

הבחירות לרשויות המקומיות בישראל התרחשו בפעם השביעית ב-7 בנובמבר 1978. בחירות אלו היו הראשונות שהתקיימו באמצעות שיטת הבחירות הנוכחית שכוללת הפרדה בין הבחירות למועצת העיר לבחירה הישירה של המועצה. בנוסף על כך, היו אלה הבחירות הראשונות שלא הוצמדו ליום הבחירות לכנסת, וכן הבחירות הראשונות שהתרחשו לאחר המהפך ועליית מפלגת הליכוד לשלטון הארצי – מאורע ששינה את המפה הפוליטית במדינה.

תוצאות הבחירות

בירושלים התמודד לראשונה ראש העיר טדי קולק מטעם רשימה עצמאית ("ירושלים אחת") ולא מטעם המערך. סיעתו של קולק קיבלה רוב מוחלט של 16 מושבים, ואילו שאר המושבים התחלקו בין הליכוד (5), אגודת ישראל (5), המפד"ל (3) ורשימה הדתית נוספת שקיבלה כשני מושבים. בבחירות לראשות העיר קולק קיבל כ-64,622 קולות, שהם 62% מהבוחרים.

בעיר תל אביב-יפו ניצח מועמד הליכוד שלמה להט שקיבל כ-85,000 קולות, שהיוו כ-58% מקולות תושבי העיר. סיעת הליכוד קיבלה כ-15 מושבים מתוך 31 מושבי המועצה, לעומת 10 מושבים שקיבל המערך. החזית הדתית המאוחדת של אגודת ישראל והמפד"ל קיבלה כשישה מושבים ואילו הרשימה הליברלית העצמאית קיבלה כשני מושבים.

בעיר חיפה מספר חברי מועצת העיר גדל מ-25 ל-27 וניצח מועמד המערך אריה גוראל. סיעתו השיגה כ-11 מושבים, ואילו הליכוד קיבל כחמישה מושבים. המפד"ל קיבלה כשלושה מושבים, מפלגת חד"ש קיבלה כמושב אחד ושאר המושבים התחלקו בין 5 סיעות מקומיות. גוראל עצמו קיבל כ-46,500 קולות שהיוו קצת יותר מ-50% מ-91,000 הבוחרים.

באילת התמודדו כשלוש רשימות: הליכוד, המערך והמפד"ל על 13 מושבי מועצת העיר. המערך קיבל רוב מוחלט של כ-7 מושבים, ואילו הליכוד קיבל כחמישה מושבים והמפד"ל כמושב אחד. ראש העיר המכהן מטעם המערך גד כץ ניצח עם כ-58.5% מקולות הבוחרים.

בבאר שבע ניצח ראש העיר המכהן אליהו נאוי, שהתמודד לראשונה במסגרת רשימה מקומית ולא מטעם המערך. סיעתו קיבלה כתשעה מושבים מתוך 21 מושבי המועצה. נאוי עצמו קיבל כ-18,000 קולות, שהיוו 52% מקולות הבוחרים.

בגבעתיים ניצח מועמד המערך יצחק ירון עם כ-48% תמיכה ושבעה מתוך 15 מושבי המועצה.

בהרצליה ניצח ראש העירייה המכהן מטעם המערך יוסף נבו עם כמעט כ-50% מקולות הבוחרים. הליכוד ניצח גם בקריית גת עם ראש העיר המכהן דוד מגן. הליכוד ניצח גם בערים רמת גן (ישראל פלד) ולוד.

בחולון התמודדו שלוש רשימות גדולות על 23 מושבים: המערך בראשות ראש העיר פנחס אילון (14 מושבים), הליכוד (7 מושבים) והמפד"ל (שני מושבים). אילון עצמו קיבל כשני שלישים מקולות הבוחרים.

בכפר סבא ניצח מועמד המערך זאב גלר שקיבל כ-67.8% מהקולות. רשימתו קיבלה כ-9 מושבים ואילו רשימות הליכוד והמפד"ל קיבלו כשלושה מושבים לכל רשימה.

בעיר נהריה ניצח מועמד המערך אפרים שריר עם 54% מהתמיכה. מועמדי המערך ניצחו גם בערים בנצרת עלית (מנחם אריאב), עכו (ישראל דורון), קריית ים (בנימין אברהם), צפת (אהרן-רפאל נחמיאס) ופתח תקווה (דב תבורי).

בעפולה ניצח מועמד המערך שמשון שחורי. רשימתו קיבלה כחמישה מושבים, ואילו הליכוד קיבל כארבעה מושבים בלבד. הרשימה הדתית המאוחדת למפד'ל ולאגודת ישראל קיבלה כשני מושבים.

בראשון לציון ניצח ראש המועצה המכהן חנניה גיבשטיין.

באופקים ניצח מועמד המפד"ל אברהם רביבו את ראש המועצה המכהן יחיאל בנטוב בהפרש של 7% בלבד.

גם בבית שמש ניצח מועמד הליכוד יהודה בן זאב את ראש המועצה המכהן מטעם המערך עמרם לוק.

בעומר ניצח ראש מועצה המכהן בצלאל גבר מטעם רשימת "עומר שלנו".


שם הרשות המקומית	שם ראש הרשות הנבחר	שיעור קולות המצביעים לזוכה
אילת	גד כץ	58.5%
אופקים	אברהם רביבו	47.3%
באר שבע	אליהו נאוי	52%
בית שמש	יהודה בן זאב	44.9%
בני ברק	שמואל וינברג	42.71%
גבעתיים	יצחק ירון	48.86%
הרצליה	יוסף נבו	49.267%
חיפה	אריה גוראל	50.66%
חולון	פנחס אילון	66.5%
ירושלים	טדי קולק	62.7%
כפר סבא	זאב גלר	67.87%
לוד	משה אפרת	66.3%
מצפה רמון	שמואל כהן	47.5%
נהריה	אפרים שריר	54.2%
יפיע	אסעד כנאנה	75.32%
עומר	בצלאל גבר	76.6%
נצרת עילית	מנחם אריאב	61.18%
עכו	ישראל דורון	52.34%
עפולה	עובדיה עלי	52.19%
פתח תקווה	דב תבורי	41.31%
צפת	אהרן נחמיאס	52.98%
קריית אתא	נתן שפריצר	44%
קריית ביאליק	הרברט קרלינר	54.3
קריית גת	דוד מגן	64%
קריית ים	בנימין אפרת	69.6%
קריית מוצקין	משה גושן	82.5%
קריית שמונה	אברהם אלוני	45.66%
ראשון לציון	חנניה גיבשטיין	54.9%
רחובות	יחזקאל הרמלך	64%
רמת גן	ישראל פלד	61%
שפרעם	חוסין אברהים	52%
תל אביב-יפו	שלמה להט	58.36%

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבחירות לרשויות המקומיות בישראל בוויקישיתוף

ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט