11 בנובמבר 2008 | |
→ 2003
2013 ←
|
הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2008) הם הבחירות למועצות מקומיות ולעיריות בישראל שהתקיימו ב-11 בנובמבר 2008. אחוז ההצבעה בבחירות עמד על כ-40%[1].
בשתי מועצות אזוריות התקיימו בחירות ב-2008:
במועצה אזורית אל-בטוף נבחר ריאד ח'טיב לראשות המועצה.
במועצה אזורית בוסתאן אל-מרג' נבחר אחמד זועבי לראשות המועצה.
בבחירות למועצת אבו גוש נבחר מחדש סלים ג'בר, בתמיכת 52 אחוז מהמצביעים[2].
באבו סנאן נבחר מחדש לראשות המועצה נוהאד משלב[2].
באבן יהודה נבחר מחדש לראש הרשות עמוס עזאני בסיבוב שני.[2]
באום אל-פחם נבחר לרשות העירייה חאלד אגברייה (ער'), שהחליף את האשם עבד אל-רחמן (אנ') (ער') כנציג התנועה האסלאמית[2].
באור יהודה נבחר מחדש דוד יוסף, שנבחר בבחירות מיוחדות ב-2007, לראשות העיר[2].
באור עקיבא נבחר מחדש שמחה יוסיפוב לראשות העיר[2].
באורנית נבחר לראשות המועצה שלומי לנגר[2].
באזור נבחר לראשונה אריה פכטר לראשות המועצה מטעם רשימת "אזור אחת".[2]
באילת נבחר מחדש מאיר יצחק הלוי לראשות העיר[2].
באכסאל נבחר מחדש עבד אלסלאם דראושה לראשות המועצה.[2]
באליכין נבחר משה מרדכי חי לראשות המועצה[2].
באלעד נבחר יצחק שלום עידן לראשות המועצה, בתמיכת 75 אחוז מהמצביעים.[2]
באלפי מנשה נבחר מחדש חסדאי אליעזר לראשות המועצה, בתמיכת 77 אחוז מהמצביעים.[2]
באלקנה נבחר צדוק זהוראי לראשות המועצה, בתמיכת 48 אחוז מהמצביעים.[2]
באפרת נבחר עודד רביבי לראשות המועצה, בתמיכת 55 אחוז מהמצביעים[2].
באריאל נבחר מחדש רון נחמן לראשות העיר, בתמיכת 51 אחוז מהקולות[2].
באשדוד נבחר יחיאל לסרי לראשות העיר, כשהוא גובר על ראש העירייה המכהן צבי צילקר, בהפרש של כ-12%[3]. הסיעות הגדולות במועצת העיר היו ישראל ביתנו (5), ש"ס (4), "אשדוד בתנופה" של לסרי (4) וסיעתו של צילקר (3).
באשקלון נבחר בני וקנין בסיבוב שני לראשות העיר[2].
בבאר יעקב נבחר מחדש ניסים גוזלן לראשות העיר, בתמיכת 77 אחוז מהמצביעים[2].
בבאר שבע גבר רוביק דנילוביץ' (60%) על ראש העירייה המכהן יעקב טרנר (30%) ועל יוסי שלי מהליכוד (9%). בבחירות למועצה זכתה "דרך חדשה" של רוביק דנילוביץ' ב-8 מנדטים, רשימתו של טרנר ב-2 מנדטים, רשימה דתית ב-3 מנדטים, מפלגת ש"ס – 3 מנדטים, הליכוד – מנדט אחד, ישראל ביתנו 3 מנדטים וחמש רשימות מקומיות נוספות ב-7 מנדטים.
בבועיינה-נוג'ידאת נבחר מחדש סאלח סולימאן לראשות המועצה, בתמיכת 95 אחוז מהמצביעים[2].
בביר אל-מכסור נבחר יאסר חוג'יראת לראשות המועצה.[2] מפלגתו אל־אצלאח וא־תע'ייר (החידוש והשינוי) זכתה ל־2 מושבים מה־9 במועצה.
בבית אריה-עופרים נבחר מחדש לראשות המועצה אבי נעים, בתמיכת 47 אחוז מהמצביעים.[2]
בבית ג'ן נבחר לראשות המועצה ביאן קבלאן, בתמיכת 49 אחוז מהמצביעים.[2]
בבית דגן נבחר מחדש לראשות המועצה אליהו דדון.[2]
בבית שאן התמודדו חמישה מועמדים על ראשות העיר: ראש העירייה מטעם הליכוד ז'קי לוי, מועמד קדימה מרדכי יצחק, מועמד ש"ס שמעון נגר והמועמדים העצמאיים אפרים כהן ורפי בן שטרית. לוי ניצח בבחירות עם כ-47% מהקולות. בן שטרית קיבל כ-24%, יצחק-11%, נגר וכהן-9% לכל אחד. מועצת העיר הורכבה מסיעות הליכוד (4 מושבים), "חנוך לנער" (3) תנועת בית שאן החדשה (2), מפד"ל, קדימה, "ביחד" וש״ס (מושב אחד לכל אחד).
בבית שמש נבחר לראשות העיר המועמד החרדי משה אבוטבול, שזכה ב־46% מקולות הבוחרים וגבר על ראש העירייה המכהן דניאל וקנין מהליכוד ושלום לרנר נציג הציבור הדתי לאומי[2].
בבני ברק מונה לראשות העיר יעקב אשר, לאחר שהתייצב כמועמד יחיד מטעם רשימה מאוחדת שהייתה הרשימה היחידה שהתמודדה למועצת העיר, לא התקיימו בה בחירות בבחירות אלו. אשר, איש דגל התורה החליף את ישכר פרנקנטהל מאגודת ישראל, כחלק הסכם הרוטציה המקובל בעיר. מטעם הרשימה המאוחדת נבחרו 25 מועמדים, מתוכם 18 כנציגי יהדות התורה (אגודת ישראל ודגל התורה), 6 כנציגי מפלגת ש"ס ונציג אחד מטעם המפד"ל.
בבני עי"ש נבחר מחדש לראשות המועצה מרק בסין, בתמיכת 62 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בבנימינה-גבעת עדה נבחר לראשות המועצה אורי דיסטניק בתמיכת 58 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בבסמת טבעון נבחר לראשות המועצה בסיבוב שני מוחמד זובידאת[2].
בבת ים נבחר מחדש לראשות העיר שלמה לחיאני, בתמיכת 86 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בגבעת זאב השתתפו חמישה מתמודדים בבחירות[4], לאחר שראש המועצה המכהן, עמוס טרטמן, הודיע שלא יתמודד. בסיבוב השני גבר יוסי אברהמי על רם קברסקי[5].
בגבעת שמואל נבחר לראשות המועצה יוסי ברודני, בתמיכת 52 אחוז מקולות המצביעים[2].
בגבעתיים נבחר מחדש ראובן בן שחר לראשות העיר, בתמכית 78 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בג'דיידה-מכר נבחר לראשות המועצה מוחמד שאמי בתמיכת 41 אחוז מקולות המצביעים[2].
בגדרה נבחר לראשות המועצה יואל גמליאל, בתמיכת 53 אחוז מקולות המצביעים[2].
בג'וליס נבחר לראשות המועצה בסיבוב שני סלמאן הנו.[2]
בג'לג'וליה נבחר לראשות המועצה גאבר גאבר, בתמיכת 54 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בגן יבנה נבחר מחדש אהרון דרור לראשות המועצה, בתמיכת 65 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בגני תקווה נבחר מחדש אבישי לוין לראשות המועצה, בתמיכת 63 אחוז מקולות המצביעים[2].
בג'סר א-זרקא נבחר לראשות המועצה עז-א-דין עמאש בתמיכת 48 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בג'ש (גוש חלב) נבחר לראשות המועצה אליאס אליאס, בתמיכת 48 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בדיר חנא נבחר לראשות המועצה רג'א חטיב, בתמיכת 51 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בדימונה נבחר מחדש ראש העירייה המכהן מטעם דימונה ביתנו (סיעת-בת של ישראל ביתנו) מאיר כהן, שגבר עם כ-61% על ניסים פרץ מהעבודה (25%) ובני ביטון מהליכוד (14%). למועצת העיר נבחרו הסיעות: דימונה ביתנו (5), האיחוד הדתי מפד"ל–יהדות התורה, יחד וש"ס (2 כל אחת), הליכוד, יד ביד, תנופה לספורט והעבודה (מושב לכל אחת).
בהר אדר נבחר מחדש לראשות המועצה אבירם כהן, בתמיכת 61 אחוז מקולות המצביעים.[2]
בהרצליה נבחרה מחדש לראשות העיר יעל גרמן, בתמיכת 62 אחוז מקולות המצביעים[2]. רשימתה של גרמן, "הרצליה שלנו" זכתה ל-7 מתוך 19 המושבים במועצה.
בחדרה נבחר מחדש חיים אביטן לראשות העיר, בתמיכה של 65 אחוז.[2]
בחולון ניצח ראש העירייה המכהן מטעם מפלגת העבודה מוטי ששון עם כ-75% מקולות הבוחרים. רשימתו זכתה בכ-10 מתוך 23 מושבי מועצת העיר. שאר הסיעות היו ש"ס (5), "מצטיינים בחינוך", הליכוד, ישראל ביתנו ו"רשימת עמוס ירושלמי" (2). רשימת חולון אחת ורשימתו של אילן לוי קיבלו מושב אחד לכל רשימה.
בחיפה נבחר מחדש ראש העירייה המכהן יונה יהב, שגבר על ניצב בדימוס יעקב בורובסקי (47% לעומת 37%). במועצת העיר חברו הסיעות: חיפה שלנו (4), הירוקים של חיפה, חיפה ביתנו, מהפך בחיפה (3 מושבים כל אחת), העבודה, חד"ש, צעירי חיפה, הליכוד, נטו, די-שינוי ירוקים גמלאים עסקים שכונות ועדי עובדים, יהדות התורה (2 מושבים כל אחת), המפד"ל, שדולת גמלאים חיפה-גיל, תחאלוף ערב חיפה (בל"ד) וש"ס (מושב אחד לכל אחת).
לאחר הבחירות רוב הסיעות הצטרפו לקואליציה של יהב, מלבד חד"ש, בל"ד, שינוי, מהפך בחיפה והירוקים.
על ראשות העיר ירושלים התחרו ארבעה מועמדים: המועמד החילוני ניר ברקת מטעם רשימת ירושלים תצליח (שהפסיד בבחירות 2003), המועמד החרדי מאיר פרוש מטעם יהדות התורה, ארקדי גאידמק מטעם מפלגת צדק חברתי ומועמד עלה ירוק דן בירון. ברקת ניצח עם כ-53% מהקולות, לעומת פרוש (42%), גאידמק (3.5%) ובירון (0.5%).
אחוז ההצבעה בבחירות עמד על כ-43%[6].
הרכב מועצת העיר הנבחרת:
מפלגות צדק חברתי, עלה ירוק והירוקים לא עברו את אחוז החסימה.
בבחירות לראשות המועצה המקומית מיתר נבחר לראשונה אבנר בן-גרא.
בבחירות אלו התמודדו ראש העירייה יצחק אוחיון, אורי אהד, גנאדי בורשובסקי (ישראל ביתנו), חיים בשארי (הליכוד) וחיים כהן (רשימה עצמאית). בסופו של דבר, אוחיון ניצח בפעם השלישית (ראש העירייה הראשון בעיר המגיע להישג זה) וזכה ל-55%, אהד זכה ל-29%, בורשובסקי זכה לכ-8%, בשארי זכה לכ-3%, וכהן זכה גם הוא לכ-3%.
הרכב מועצת העיר הנבחרת:
לאחר מרוץ צמוד, ניצח דב צור את ראש העירייה המכהן מאיר ניצן ברוב של כ-52% אל מול 48%. לאחר פרסום התוצאות ניצן פרסם כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים (בסופו של דבר הוא כיהן כראש הוועדה הקרואה בלוד)[7].
הרכב המועצה הנבחרת:
גיל, יהדות התורה ומרצ לא עברו את אחוז החסימה.
המועמדים הבולטים בעיר היו ישראל זינגר וראש העירייה המכהן צבי בר. בבחירות עצמן בר ניצח עם כ-56% לעומת 25% שהצביעו לזינגר. הרכב המועצה הנבחרת:
המועמדים הבולטים בבחירות אלו היו ראש העירייה המכהן מטעם סיעת "תל אביב-יפו" רון חולדאי, מול מועמד "עיר לכולנו" וחבר הכנסת דב חנין. בסופו של דבר חולדאי ניצח עם 51% מהמצביעים, לעומת 34% שהצביעו לחנין. מועמד הירוקים פאר ויסנר קיבל כ-4%. לאחר הבחירות חנין החליט להישאר בתפקידו כחבר כנסת ולא לכהן במועצת העיר[8].
בבחירות היו זכאים להצביע כ-315,000 תושבים שמתוכם הצביעו כ-35.5%[9].
הרכב מועצת העיר הנבחרת:
קואליציית חולדאי (21 חברים)
אופוזיציה (10 חברים)
תוצאות הבחירות המלאות -
מערכות בחירות לרשויות המקומיות בישראל | |
---|---|
|