22 באוקטובר 2013, י"ח בחשוון ה'תשע"ד | |
→ 2008
2018 ←
|
בבחירות לרשויות המקומיות בישראל שהתקיימו ב-22 באוקטובר 2013, י"ח בחשוון ה'תשע"ד, עמדו לבחירה 187 ראשי ערים ומועצות מקומיות (בבחירות לא נכללו מועצות אזוריות, אלה נבחרו כחודשיים מאוחר יותר).
בהתאם לכללי הבחירות לרשויות המקומיות נדרשו הבוחרים לבחירה כפולה - בפתק אחד לראש הרשות ובפתק שני לרשימה למועצת הרשות. מרבית הרשימות היו רשימות מקומיות, הפעילות רק במישור המוניציפלי, ומיעוטן היו רשימות מטעם המפלגות הפעילות גם במישור הארצי.
שיעור ההשתתפות הכולל בסיבוב הראשון בבחירות היה 51.1%, נמוך בהשוואה לשיעור ההשתפות בבחירות לכנסת התשע עשרה, שנערכו בתחילת אותה שנה - 67.8%. ערים אחדות התאפיינו בשיעור הצבעה נמוך במיוחד: תל אביב - 31.3%, ירושלים - 35.9%, באר שבע - 39.8%[1].
בשתי מועצות מקומיות, ע'ג'ר וקדומים, הבחירות בוטלו כיוון שהוגשו רק מועמדות לראש הרשות ורשימת מועמדים אחת ואלו הוכרזו כזוכים. בע'ג'ר נבחר בשלישית אחמד פתאלי[2][3] ובקדומים נבחר בשנית חננאל דורני[4].
ב-38 רשויות מקומיות לא הושגה הכרעה בדבר ראש הרשות הנבחר, והתקיים בהן סיבוב שני, ב-5 בנובמבר 2013[5]. אחוז ההצבעה בסיבוב השני עמד על 50.90% מבעלי זכות ההצבעה.
על פי החוק, ראש רשות שנבחר בבחירות בקלפי יתחיל לכהן 21 ימים לאחר יום בחירתו, לכן הנבחרים בסיבוב הראשון נכנסו לתפקידם ב-12 בנובמבר 2013, והנבחרים בסיבוב השני נכנסו לתפקידם ב-26 בנובמבר.
שתי נשים נבחרו לכהן כראש עיר, מרים פיירברג בנתניה ויעלה מקליס ביהוד-מונוסון, ואישה אחת בלבד נבחרה לראש מועצה מקומית, ליזי דלריצ'ה בגני תקווה[6].
ב-24 בדצמבר 2013 נערכו הבחירות לקבוצה השנייה של מועצות האזוריות (הבחירות לקבוצה הראשונה נערכו ב-4 בדצמבר 2012). מתוך 25 מועצות אזוריות, רק במועצה אזורית חוף הכרמל נדרש סיבוב נוסף לבחירת ראש המועצה[7].
שם המועצה האזורית | שם ראש הרשות הנבחר | שיעור קולות המצביעים לזוכה | זכו בסיבוב שני |
---|---|---|---|
אלונה | אריה שרון | 74.8% | |
באר טוביה | דרור שור | 62.5% | |
בני שמעון | סיגל מורן | מועמדת יחידה | |
גוש עציון | דוידי פרל | מועמד יחיד | |
גזר | פטר וייס | 55.62% | |
גן רווה | שלמה אלימלך | מועמד יחיד | |
דרום השרון | מוטי דלג'ו | 54.66% | |
הגלבוע | דני עטר | 53.4% | |
הר חברון | יעקב יוחאי דמרי | 65.4% | |
חבל אילות | אהוד עמיאל גת | מועמד יחיד | |
חבל יבנה | משה ליבר | 61.46% | |
חבל מודיעין | שמעון סוסן | מועמד יחיד | |
חוף הכרמל | כרמל סלע | 57.1 | X |
לכיש | דני מורביה | 67% | |
מגידו | יצחק חולבסקי | 57.12% | |
מטה אשר | יורם ישראלי | 62.1% | |
מטה יהודה | משה דדון | מועמד יחיד | |
מרום הגליל | עמית סופר | 69% | |
נחל שורק | אליהו אסקוזידו | מועמד יחיד | |
עמק המעיינות | יורם קרין | 71.4% | |
עמק חפר | רני אידן | 56.09% | |
עמק יזרעאל | אייל בצר | 80.7% | |
עמק לוד | דוד יפרח | 60.99% | |
ערבות הירדן | דוד אלחיאני | מועמד יחיד | |
תמר | דב ליטבינוף | 77.1% |
בספטמבר ובאוקטובר 2013 החליט בג"ץ להדיח שלושה ראשי עיריות (שמעון גפסו מנצרת עילית, יצחק רוכברגר מרמת השרון ושלמה לחיאני מבת ים) לאחר שהוגש נגד כל אחד מהם כתב אישום (בהרחיבו הלכה דומה שנפסקה לגבי שרים וסגני שרים בשנת 1993), למרות שהחוק מחייב את הדחתם רק אם הורשעו בעבירה שיש עמה קלון)[8]. זמן קצר לאחר פסיקה זו נערכו הבחירות לרשויות המקומיות, ושלושת ראשי הערים המודחים נבחרו מחדש. היו שראו זאת כהבעת אי-אמון של הציבור בבג"ץ[9].
בעקבות פסקי הדין ותוצאות הבחירות הודיע שר הפנים גדעון סער, על כוונתו להסדיר בחקיקה את סוגיית ראש רשות מקומית שהוגש נגדו כתב אישום חמור[10]. חקיקה זו אושרה בכנסת בדצמבר 2013[11].
ערב הבחירות נורה מועמד למועצת העיר לוד, עורך הדין עבד אלכרים אזברגה, בידי רעול פנים, ונפצע קשה. אזברגה הוא מספר 2 ברשימת "א-נידא אלערבי" אשר זכתה ב-3 מושבים במועצה.
יומיים לפני הסיבוב השני של הבחירות הורה יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן, לצביקה הדר, אחד משני המתחרים בהרצליה, לפרסם הבהרה בדף הפייסבוק שלו, לפיה מודעות שפרסם אינן ידיעות חדשותיות (אף שיצרו רושם כזה)[12].
במהלך הסיבוב השני נפסלו ארבע קלפיות בעיר פתח תקווה בעקבות זיופי פתקים עם שמו של המועמד איציק ברוורמן[13].
ב-9 בנובמבר 2013 נעצרו שלום דומרני והרב יורם אברג'ל, בחשד שפעלו להטיית תוצאות הבחירות בנתיבות[14].
משטרת ישראל חקרה חשדות לזיוף בבחירות בבית שמש, לאחר שבדירה בעיר נתפסו 170 תעודות זהות[15]. ב-27 בנובמבר 2013 הגיש היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ערעור לבית משפט לעניינים מינהליים בירושלים על תוצאות הבחירות למועצת בית שמש ולראשות העיר, בנימוק שהיו זיופים ומרמה במהלך הבחירות[16]. בית המשפט קיבל את הערעור והחליט על קיום בחירות חוזרות בעיר[17]. הערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט העליון, והבחירות החוזרות נערכו ב-11 במרץ 2014 ובהם ניצח שוב ראש העיר המכהן משה אבוטבול.
בתום ספירת הקולות בנצרת הוכרז עלי סלאם כזוכה, בהפרש של 22 קולות בלבד. יריבו, ראש העירייה המכהן ראמז ג'ראיסי, ערער לבית המשפט המחוזי בנצרת על פסילתן של 47 מעטפות הצבעה, ולאחר שערעורו התקבל ונספרו הקולות שבמעטפות אלה, התברר שג'ראיסי הוא הזוכה, בהפרש של 9 קולות בלבד[18]. עלי סלאם ערער אף הוא ואליו הצטרף היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, בהמלצה לערוך בחירות חוזרות בעיר. הערעור וההמלצה נדחו[19], אך ב-11 בפברואר 2014 הפך בית המשפט העליון את ההחלטה והורה על קיום בחירות חוזרות לראשות העיר נצרת בתוך 30 יום[20]. הבחירות החוזרות התקיימו ב-11 במרץ 2014 ובהן זכה סלאם ברוב גדול[21].
מערכות בחירות לרשויות המקומיות בישראל | |
---|---|
|