הבנת הנקרא היא היכולת להפיק משמעות מקריאה של טקסט כתוב.
זוהי מיומנות אוריינית היכולה לשמש לצורכי תקשורת, למידה, בידור ועוד.
הבנת הנקרא היא תהליך קוגניטיבי הנשען על יכולות רבות כגון:
עבור טקסט מודפס תהליך הבנת הנקרא מתחיל כאשר מידע כתוב נקלט במערכת הראייה על ידי הרשתית של העין. לאחר מכן הוא מעובד במרכז הראייה הראשוני שנמצא בקליפת הראייה.
כתב ברייל נקלט על ידי חוש המישוש. באופן זה הוא יכול לשמש אנשים בעלי לקות ראייה חמורה או עיוורון.
המשמעות של המילים מפורשת באזור ורניקה, אשר נמצא באונה הרקתית.
משום שהבנת הנקרא היא תהליך כה מורכב, קושי בהבנת הנקרא יכול להיגרם מסיבות רבות כגון: לקות ראייה, לקות למידה – דיסלקסיה, לקות שפה, הפרעת קשב, קשיי זיכרון, פגיעה בתפקודים ניהוליים ועוד. כל אחד מהמצבים הללו יכול להופיע לבדו או בשילוב עם גורם נוסף היוצר תחלואה נלווית. לכן כדי להתאים את הטיפול למקור הבעיה האמיתי חשוב מאוד להגיע לאבחנה מדויקת על ידי אנשי המקצוע המתאימים. הורים לילדים המתקשים בהבנת הנקרא יכולים לפנות אל המורה או היועצת של בית הספר.
הטיפול הנפוץ לקשיים בהבנת הנקרא הוא הוראה מתקנת. אם הקשיים נובעים ממקור שפתי מומלץ לפנות לקלינאי תקשורת.
יכולת הבנת הנקרא נחשבת למיומנות למידה בסיסית[1]. מערכת החינוך שמה דגש רב על פיתוח יכולת הבנת הנקרא של התלמיד כבר מהכיתות הראשונות של בית ספר יסודי, משום שהיא עתידה לשמש אותו ככלי מרכזי לרכישת השכלה ולהשתלבות בחברה אוריינית. הבנת הנקרא נדרשת לצורך למידה מספרי לימוד, איתור ופירוש מידע במילון, אנציקלופדיה ועוד.
הבנת הנקרא נדרשת לצורך הבנת הוראות כתובות. בכך היא תורמת ליכולת של התלמיד להתמודד עם שיעורי בית באופן עצמאי ומצמצמת את התלות שלו בהורים[2].
בהתאם לכך הבנת הנקרא נדרשת לצורך קבלת תעודת בגרות והיא אחד המדדים של הבחינה הפסיכומטרית הנדרשת פעמים רבות כתנאי קבלה למוסדות להשכלה גבוהה.
באקדמיה נדרשת יכולת הבנת הנקרא לצורך התעדכנות מקצועית באמצעות קריאת כתב עת מדעי בתחום הדעת הרצוי.