הבשלת אוסטוולד

תיאור בסיס של הבשלת אוסטוולד

הבשלת אוֹסְטְוַולְד הוא תהליך מתחום הכימיה הקולואידית בו צורונים גדולים ״אוכלים״ צורונים קטנים יותר. במהלך ההבשלה החלקיקים הקטנים מתפרקים ועוברים ריבוץ אל צורון גדול יותר. התהליך תואר לראשונה על ידי וילהלם אוסטוולד בשנת 1896 וקרוי על שמו. הכח המניע את התהליך הוא מתח הפנים שבין החלקיק והממס. חלקיקים קטנים הם בעלי יחס שטח פנים לנפח גדול בעוד חלקיקים גדולים הם בעלי יחס קטן. הדבר נובע מכך ששטח פנים גדל לפי ${\displaystyle R^{2}}$ בעוד הנפח גדל לפי ${\displaystyle R^{3}}$, כאשר ${\displaystyle R}$ הוא רדיוס חלקיק כדורי. גדילת חלקיקים גדולים על חשבון קטנים מקטינה את שטח הפנים של חלקיקים הבאים במגע עם הממס ומורידה את האנרגיה הכוללת של המערכת.

התהליך נפוץ בתחום הננו-חלקיקים, שם יש אתגר ביצירת חלקיקים קטנים ויציבים. כמו כן, התהליך תורם לחוסר יציבות של תחליבים דוגמת חלב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הבשלת אוסטוולד בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.