הגלקסיה הלא-סדורה הננסית פגסוס | |
נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | פגסוס |
שמות נוספים | גלקסיית פגסוס הננסית, DDO 216 |
מגלה | אלברט וילסון |
תאריך גילוי | 1950 |
סוג | גלקסיה לא-סדורה ננסית |
בהירות נראית | 12.5[1] |
סיווג מורפולוגי | dIrr/dSph[2] |
עלייה ישרה | 23ʰ 28ᵐ 35.2ˢ |
נטייה | 35″ 44′ 14°+ |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 12.3- |
מרחק[3] |
3,000,000 שנות אור 919,793.97 פארסק |
קוטר | 4,360[1] שנות אור |
מסה | 3.16×108[4] ☉M |
הסחה לאדום |
183.3-[1] ק"מ/שנייה −0.000612, −0.00061±0.000007 |
הגלקסיה הלא-סדורה הננסית פגסוס (באנגלית: Pegasus Dwarf Irregular Galaxy, נקראת גם בקיצור PegDIG ולפעמים גם הגלקסיה הננסית פגסוס, אך שם זה מתייחס גם לגלקסיה האליפסואידית הננסית פגסוס ולכן פחות מקובל) היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים פגסוס במרחק של כ-3 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית.
לגלקסיה בהירות נראית מדרגה 12.5 והיא התגלתה ב-1950 על ידי האסטרונום אלברט וילסון בצילומים של מצפה הכוכבים פאלומר.[5] הגלקסיה נמצאת מעט דרומית לקו המחבר את הכוכבים מרקב (α בפגסוס) ואלג'ניב (γ בפגסוס), כ-5.8 מעלות ממזרח למרקב וכ-10.8 מעלות ממערב לאלג'ניב. מרחקה מגלקסיית אנדרומדה הוא כ-1,600 שנות אור, אך ייתכן שלמרות המרחק הגדול היא קשורה אליה כבידתית ומהווה גלקסיית לוויין שלה, זאת משום שהיא נמצאת באותו המישור שבו נמצאות מספר גלקסיות לוויין אחרות המקיפות את גלקסיית אנדרומדה.[6]
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-5 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-4,360 שנות אור, מסתה מוערכת בכ-3.16×108 מסות שמש, כאלפית ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-2.9×107 מסות שמש[4] כך שרובה הגדול של מסת הגלקסיה מורכבת מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. המתכתיות הממוצעת של כוכבי הגלקסיה נמוכה למדי ועומדת על כ-4% מזו של השמש,[7] נראה שהכוכבים שבשולי הגלקסיה הם זקנים יחסית וגילם נע בין 5 ל-10 מיליארדי שנים, בעוד שבמרכז הגלקסיה יש גם כוכבים צעירים יותר שגילם מיליארד שנים או פחות.[8]