הגלקסיה הננסית אריה I

הגלקסיה הננסית אריה I
הגלקסיה הננסית אריה I נראית ככתם מעורפל ועמום מימין לכוכב הבהיר רגולוס
הגלקסיה הננסית אריה I נראית ככתם מעורפל ועמום מימין לכוכב הבהיר רגולוס
הגלקסיה הננסית אריה I נראית ככתם מעורפל ועמום מימין לכוכב הבהיר רגולוס
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אריה
שמות נוספים גלקסיית אריה I
מגלה אלברט וילסון ורוברט הארינגטון
תאריך גילוי 1950
סוג אליפסואידית ננסית
בהירות נראית 10[1]
סיווג מורפולוגי dSph[1]
עלייה ישרה 10ʰ 08ᵐ 28.1ˢ
נטייה ‏23.4″ ‏18′ ‏12°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 12-
מרחק[2] 828,000 שנות אור
253,863.13 פארסק
קוטר 2,760[1] שנות אור
מסה ‎5.2×107‎‏[3] ☉M
הסחה לאדום 282.5[1] ק"מ/שנייה
0.00056±0.0002

הגלקסיה הננסית אריה I, נקראת לפעמים גלקסיית אריה I, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אריה במרחק של כ-828,000 שנות אור ממערכת השמש והיא אחת מגלקסיות הלוויין הרחוקות ביותר של שביל החלב. הגלקסיה התגלתה בשנת 1950 על ידי אלברט וילסון ורוברט הארינגטון בתמונות שצולמו במצפה הכוכבים פאלומר, כשליש מעלה מצפון לכוכב הבהיר רגולוס.[4] למרות שבהירות נראיתה של הגלקסיה היא מדרגה 10, קשה להבחין בה בשל קרבתה לרגולוס שאורו החזק מפריע לצפייה.

מאפיינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-11.5 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-2,760 שנות אור. מסתה מוערכת בכ-‎5.2×107‎ מסות שמש, כחצי אלפית ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-‎5.5×106‎ מסות שמש,[5] ונראה שהיא מורכבת ברובה מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. מחקר שנערך ב-2020 העלה שבמרכז הגלקסיה ישנו חור שחור שמסתו כ-3 מיליון מסות שמש,[6] דומה למסה של קשת A*, החור השחור שבמרכז גלקסיית שביל החלב, ומהווה למעלה מ-5 אחוזים ממסת הגלקסיה. עוצמת ההארה הכוללת שלה היא פי 5 מיליון מעוצמת ההארה של השמש,[7] כך שהיא אחת מגלקסיות הלוויין הננסיות הבהירות ביותר. המתכתיות של כוכבי הגלקסיה היא כ-3.7% מזאת של השמש,[7] מה שמראה שכוכבי הגלקסיה הם זקנים יחסית לכוכבי שביל החלב, אך שלא כמו רבות מבין גלקסיות הלוויין של שביל החלב, יצירת כוכבים חדשים המשיכה להתרחש בגלקסיה עד לפני כמיליארד שנים.[8]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגלקסיה הננסית אריה I בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 SIMBAD: Leo I dSph Galaxy
  2. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 9 (2012)
  3. ^ M. Mateo, E. W. Olszewski & M. G. Walker: The Velocity Dispersion Profile of the Remote Dwarf Spheroidal Galaxy Leo I: A Tidal Hit and Run?, The Astrophysical Journal, Vol. 675, Iss. 1, p. 221 (2008)
  4. ^ R. G. Harrington & A. G. Wilson :Two New Stellar Systems in Leo, Publications of the Astronomical Society of the Pacific, Vol. 62, No. 365, p.118 (1950)
  5. ^ A. W. McConnachie : The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 22 (2012)
  6. ^ M. J. Bustamante-Rosell, E. Noyola, K. Gebhardt, M. H. Fabricius, X. Mazzalay, J. Thomas & G. Zeimann: Dynamical Analysis of the Dark Matter and Central Black Hole Mass in the Dwarf Spheroidal Leo I, The Astrophysical Journal, 921:107 (2021)
  7. ^ 1 2 E. N. Kirby, G. A. Lanfranchi, J. D. Simon, J. G. Cohen & P. Guhathakurta: Multi-element Abundance Measurements from Medium-resolution Spectra. III. Metallicity Distributions of Milky Way Dwarf Satellite Galaxies, The Astrophysical Journal, Vol. 727, Iss. 2, article id. 78, p. 9 (2011)
  8. ^ M. Mateo, E. W. Olszewski & M. G. Walker: The Velocity Dispersion Profile of the Remote Dwarf Spheroidal Galaxy Leo I: A Tidal Hit and Run?, The Astrophysical Journal, Vol. 675, Iss. 1, p. 230 (2008)