נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | אריה |
שמות נוספים | גלקסיית אריה II, אריה B |
מגלה | אלברט וילסון ורוברט הארינגטון |
תאריך גילוי | 1950 |
סוג | אליפסואידית ננסית |
בהירות נראית | 12[1] |
סיווג מורפולוגי | dSph[1] |
עלייה ישרה | 11ʰ 13ᵐ 28.1ˢ |
נטייה | 10.1″ 09′ 22°+ |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 9.8- |
מרחק[2] |
760,000 שנות אור 233,014.47 פארסק |
קוטר | 1,350[1] שנות אור |
מסה | 4.3×107[3] ☉M |
הסחה לאדום |
78[1] ק"מ/שנייה 0.000264, 0.0003±0.0002 |
הגלקסיה הננסית אריה II, נקראת גם גלקסיית אריה B ולפעמים גלקסיית אריה II, היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים אריה במרחק של כ-760,000 שנות אור ממערכת השמש והיא אחת מגלקסיות הלוויין הרחוקות ביותר של שביל החלב. הגלקסיה התגלתה בשנת 1950 על ידי אלברט וילסון ורוברט הארינגטון בתמונות שצולמו במצפה הכוכבים פאלומר, כ-1.6 מעלות מצפון לכוכב הבהיר דנבולה.[4]
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-6 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-1,350 שנות אור. מסתה מוערכת בכ-4.3×107 מסות שמש, כ-100 מיליוניות ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-740,000 מסות שמש,[5] ונראה שהיא מורכבת ברובה מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. עוצמת ההארה הכוללת שלה היא פי 630,000 מעוצמת ההארה של השמש,[6] והמתכתיות של כוכבי הגלקסיה היא כ-2.4% מזאת של השמש,[6] מה שמראה שכוכבי הגלקסיה הם זקנים יחסית לכוכבי שביל החלב.