נתוני תצפית | |
---|---|
קבוצת כוכבים | הדובה הקטנה |
מגלה | אלברט וילסון |
תאריך גילוי | 1954 |
סוג | אליפסואידית ננסית |
בהירות נראית | 10.6[1] |
סיווג מורפולוגי | dSph[1] |
עלייה ישרה | 15ʰ 09ᵐ 11.3ˢ |
נטייה | 51.7″ 12′ 67°+ |
מאפיינים פיזיים | |
בהירות מוחלטת | 8.6- |
מרחק[2] |
225,000 שנות אור 68,984.55 פארסק |
קוטר | 2,100[1] שנות אור |
מסה | 3.9×107[3] ☉M |
הסחה לאדום |
246-[1] ק"מ/שנייה −0.000697±0.00008 |
הגלקסיה הננסית הדובה הקטנה היא גלקסיה ננסית אליפסואידית שנמצאת בקבוצת הכוכבים הדובה הקטנה במרחק של כ-225,000 שנות אור ממערכת השמש והיא גלקסיית לוויין של שביל החלב. הגלקסיה התגלתה בשנת 1954 על ידי אנדרו וילסון בתמונות שצולמו על ידי מצפה הכוכבים פאלומר, כמו גם הגלקסיה הננסית דרקון והגלקסיה הננסית אריה I.[4] הגלקסיה נמצאת כ-7 מעלות מדרום-דרום-מזרח לכוכב β בדובה הקטנה אך בהירות נראיתה מדרגה 10.6 והמראה שלה, של אזור מעט עשיר יותר בכוכבים עמומים ביחס לסביבתה, מקשים על זיהויה.
גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא בין 20 ל-30 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-2,100 שנות אור. מסתה מוערכת בכ-3.9×107 מסות שמש, כ-100 מיליוניות ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא פחות מאחוז מהמסה הכוללת,[5] ונראה שהיא מורכבת כמעט רק מחומר אפל שטיבו אינו ידוע. כמעט כל כוכבי הגלקסיה הם כוכבים זקנים מאוד שנוצרו לאורך תקופה של כ-2 מיליארד שנים, שהתרחשה לפני כ-14 מיליארד שנים, כלומר בסמוך להיווצרותה של הגלקסיה, ומאז לא נוצרו בה כוכבים חדשים.[6]