מיזם הגנה מרחבית בגובה רב (באנגלית: Terminal High Altitude Area Defense, או בקיצור THAAD) היא מערכת מכ"ם וסוללות טילי יירוט טילים, פרויקט אמריקני המגלם מערכת ליירוט טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני, תוך שימוש בגישת פגע והשמד. טיל היירוט אינו נושא ראש קרב אלא מסתמך על ניצול האנרגיה הקינטית של מעופו בעת פגיעתו במטרה (כגון טיל או כלי טיס). THAAD תוכנן לפעול נגד טילי סקאד ודומיו, ואין ביכולתו ליירט טילים בין-יבשתיים.
מערכת THAAD תוכננה ונבנתה על ידי לוקהיד מרטין. בין קבלני המשנה היו ריית'יאון וחברת בואינג. הפיתוח של המערכת תוקצב במעל 700 מיליון דולר בשנת 2004. פריסה מלאה של המערכת צפויה לעלות עשרות מיליארדי דולרים.
הפריסה של THAAD תוכננה במקור לשנת 2012, אך הוקדמה לשנת 2009.[1]
מכ"ם המערכת מאפשר גילוי טילים ומטוסים מכל הסוגים ומעקב אחריהם במרחק העולה על 2,000 ק"מ, ומאפשר להתריע על איום 13 עד 15 דקות לפני פגיעה.[2] מערכת המכ"ם יכולה לבצע "הרכשת מטרה"[א] בטווח של עד 1,000 ק"מ ומאפשרת שיגור טיל מיירט למרחק של 200 ק"מ ובגובה של עד 150 ק"מ.[3]
הרעיון של THAAD הוצג בשנת 1987. בשנת 1992, בחר צבא ארצות הברית בלוקהיד מרטין כקבלן ראשי לפיתוח THAAD. ניסוי התעופה הראשון של THAAD התבצע בשנת 1995. כל ניסויי התעופה בשלב ההדגמה והתיקוף התבצעו במטווח הטילים וייט סנדס. ששת ניסיונות היירוט הראשונים כשלו. רק בשנת 1999 התבצעו היירוטים המוצלחים הראשונים כנגד טילי הרה.
תאריך | תוצאה | הערות |
---|---|---|
21 אפריל 1995 | הצלחה | ניסוי טיסה ראשון לבדיקת מערכת ההנעה. אין מטרה בניסוי |
31 יולי 1995 | כישלון | בדיקת רכב ההשמדה. הניסוי בוטל. אין מטרה בניסוי |
13 אוקטובר 1995 | הצלחה | בדיקת מערכת רכישת המטרות. לא היה ניסיון לפגוע במטרה בעת הניסוי. |
13 דצמבר 1995 | כישלון | כישלון בפגיעה במטרת הדמה בשל תקלות תוכנה במערכות הדלק של הטיל |
22 מרץ 1996 | כישלון | כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל בעיות מכניות במנגנון הניתוק של רכב ההשמדה |
15 יולי 1996 | כישלון | כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל תקלה במערכת רכישת המטרות. |
6 מרץ 1997 | כישלון | כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל זיהום במערכת החשמלית |
12 מאי 1998 | כישלון | כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל קצר חשמלי במערכת הבוסטר. הקונגרס האמריקני מחליט להפחית את המימון לפרויקט בשל כשלים חוזרים ונשנים |
29 מרץ 1999 | כישלון | כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל כשלים מרובים כולל כשל במערכת ההנחיה |
10 יוני 1999 | הצלחה | הצלחה בפגיעה במטרת דמה במתאר פשוט |
2 אוגוסט 1999 | הצלחה | הצלחה בפגיעה במטרת דמה מחוץ לאטמוספירה |
ביוני 2000 זכתה לוקהיד בחוזה פיתוח וייצור של המערכת כמערכת אש טקטית ניידת עבור הצבא. הניסויים חודשו בשנת 2006 במטווח הטילים של וייט סאנדס ולאחר מכן עברו הניסויים למטווח הטילים באוקיינוס השקט.
תאריך | תוצאה | הערות |
---|---|---|
22 נובמבר 2005 | הצלחה | טיסת ניסוי ראשונה בשלב הנדסה וייצור |
11 מאי 2006 | הצלחה(?) | טיסת ניסוי פיתוחית ראשונה לבדיקת כלל המערכת כולל המיירט, המשגר, המכ"ם ובקרת האש. |
12 יולי 2006 | הצלחה | ירוט טיל מטרה אמיתי |
13 ספטמבר 2006 | הופסק | טיל המטרה שוגר אך היה צורך לעצור את הניסוי עוד טרם שיגור הטיל המיירט |
סתיו 2006 | בוטל | דחייה |
27 ינואר 2007 | הצלחה | יירוט טיל מטרה המייצג סקאד (לא פציל) גבוה באטמוספירה. טיל המטרה שוגר מקוואי שבאוקיינוס השקט. |
6 אפריל 2007 | הצלחה | יירוט טיל מטרה המייצג סקאד (ללא ראש קרב פציל) בגובה בינוני באטמוספירה. טיל המטרה שוגר מקוואי שבאוקיינוס השקט.[4][5] |
27 אוקטובר 2007 | הצלחה | יירוט טיל מטרה מחוץ לאטמוספירה. המערכת הצליחה לגלות, לעקוב וליירט את המטרה.[6][7] |
27 יוני 2008 | הצלחה | יירוט טיל ששוגר ממטוס בואינג C-17 גלובמאסטר III[8] |
טיל THAAD משמיד טילים בהתנגשות תוך שימוש בטכנולוגיית פגע והשמד. הדבר דומה לטיל הפטריוט בגרסת ה-PAC-3. בניגוד לטיל הפטריוט, טיל ה-THAAD אינו כולל ראש קרב מתפוצץ. לטילי THAAD טווח מוערך של 200 קילומטרים וגובה מוערך של 150 קילומטרים. הטילים מיוצרים באלבמה במתקן של לוקהיד מרטין. במתקן מבוצעת אינטגרציה, הרכבה ובדיקה של הטילים.
מכ"ם ה-THAAD פועל בתחום תדר-X ונבנה על ידי חברת ריית'יאון. זהו מכ"ם ה-X-Band הקרקעי/נישא באוויר הגדול ביותר בעולם. ה-FBX-T הוא גרסה של המכ"ם שנועדה לאפשר הגנה מפני טילים בליסטיים בין־יבשתיים.
במאי 2008 הפעיל צבא ארצות הברית את הסוללה המבצעית הראשונה כחלק מפיקוד ההגנה מפני טילים. לסוללה 24 מיירטים, 3 משגרי THAAD, מרכז בקרת אש ומכ"ם. פריסה מלאה החלה בשנת 2009.[9][10]
לפי דיווח העדכני לאוקטובר 2018, ארצות הברית הצטיידה כבר בשבע סוללות, סופקו 300 מיירטים מהתעשייה לצבא ארצות הברית והמערכת פרוסה מבצעית באי גואם ובדרום קוריאה.[11]
החל מיוני 2009 נפרסה סוללה מבצעית בהוואי אל מול איום אפשרי על האיים.
באפריל 2013, ארצות הברית פרסמה שבכוונתה לפרוס סוללה באי גואם.
בסוף שנת 2008, הוצב בבסיס נבטים בישראל, מכ"ם של THAAD מסוג FBX-T, המופעל בטכנולוגיית X-Band radar (אנ'). בתחילת 2010, הועברה מערכת המכ"ם לבסיס נפרד בסמוך להר קרן. הבסיס (המכונה "אתר 512") נמצא בשימוש ובפיקוח אמריקני והוא אסור לגישה לזרים.[12][13][14][15][16]
במרץ 2019 נפרסה המערכת לראשונה בישראל,[ב] בדרום המדינה, במסגרת תרגיל שבו השתתפו יותר מ-200 חיילים אמריקאים, רכזי ומש"קי בקרה אווירית, ובעלי תפקידים נוספים מצה"ל ומצבא ארצות הברית. התרגיל הובל על ידי פיקוד הכוחות האמריקאים באירופה (EUCOM).[17] באפריל 2019 פורסם כי התרגיל עבר בהצלחה.
בנובמבר 2023 דיווח האתר "אינטליג'נס אונליין" (צר') כי בעקבות מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, נפרסה המערכת בבסיס הר קרן שבנגב.[ג][16]
ב-12 באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פורסם כי ארצות הברית תשלח אל ישראל סוללות טילי THAAD לפריסה מבצעית באופן מיידי, אותן יפעילו חיילים אמריקאים, כהכנה לתגובה איראנית שצפויה להתרחש לאחר התקיפה הישראלית באיראן, כתגובה למתקפה האיראנית השנייה על ישראל.[18][19][20]
ב-16 באוקטובר 2024, פורסם שחלקי המערכת הגיעו לישראל,[21] וב-21 באוקטובר, פורסם שהמערכת נפרסה.[22]
איחוד האמירויות חתמה על חוזה לרכישת מערכת הטילים ב-25 בדצמבר 2011.[23]
ב-17 בינואר 2022 ביצעה מערכת ה-THAAD את היירוט המבצעי הראשון שלה כאשר יירטה טיל בליסטי ששיגרו מורדים חות'ים לעבר איחוד האמירויות.[24]
לפי פרסומים אמריקאיים, גם בטורקיה מוצב מכ"ם THAAD.[25]
לפי דיווחים שונים, עומאן חתמה על חוזה הצטיידות במערכת במאי 2013.[26] ב-2018 פורסם כי סעודיה חתמה על הסכם לרכישת 44 מערכות שנועדו להגן עליה מפני התקפה איראנית, כאשר התשלום שסעודיה תשלם עבור המערכות הוא 15 מיליארד דולר.[27]