הגנה מרחבית בגובה רב

טיל מיירט של מערכת THAAD משוגר במהלך תרגיל של "הסוכנות להגנה מפני טילים", ספטמבר 2013
משגר טילים של THAAD
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "הגנה מרחבית", העוסק במערכת הגנה על מרחבי הספר של המדינה.

מיזם הגנה מרחבית בגובה רב (באנגלית: Terminal High Altitude Area Defense, או בקיצור THAAD) היא מערכת מכ"ם וסוללות טילי יירוט טילים, פרויקט אמריקני המגלם מערכת ליירוט טילים בליסטיים לטווח קצר ובינוני, תוך שימוש בגישת פגע והשמד. טיל היירוט אינו נושא ראש קרב אלא מסתמך על ניצול האנרגיה הקינטית של מעופו בעת פגיעתו במטרה (כגון טיל או כלי טיס). THAAD תוכנן לפעול נגד טילי סקאד ודומיו, ואין ביכולתו ליירט טילים בין-יבשתיים.

מערכת THAAD תוכננה ונבנתה על ידי לוקהיד מרטין. בין קבלני המשנה היו ריית'יאון וחברת בואינג. הפיתוח של המערכת תוקצב במעל 700 מיליון דולר בשנת 2004. פריסה מלאה של המערכת צפויה לעלות עשרות מיליארדי דולרים.

הפריסה של THAAD תוכננה במקור לשנת 2012, אך הוקדמה לשנת 2009.[1]

מכ"ם המערכת מאפשר גילוי טילים ומטוסים מכל הסוגים ומעקב אחריהם במרחק העולה על 2,000 ק"מ, ומאפשר להתריע על איום 13 עד 15 דקות לפני פגיעה.[2] מערכת המכ"ם יכולה לבצע "הרכשת מטרה"[א] בטווח של עד 1,000 ק"מ ומאפשרת שיגור טיל מיירט למרחק של 200 ק"מ ובגובה של עד 150 ק"מ.[3]

פיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיאגרמת טיל ה-THAAD

הרעיון של THAAD הוצג בשנת 1987. בשנת 1992, בחר צבא ארצות הברית בלוקהיד מרטין כקבלן ראשי לפיתוח THAAD. ניסוי התעופה הראשון של THAAD התבצע בשנת 1995. כל ניסויי התעופה בשלב ההדגמה והתיקוף התבצעו במטווח הטילים וייט סנדס. ששת ניסיונות היירוט הראשונים כשלו. רק בשנת 1999 התבצעו היירוטים המוצלחים הראשונים כנגד טילי הרה.

שלב ההדגמה ואישור להמשך פיתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך תוצאה הערות
21 אפריל 1995 הצלחה ניסוי טיסה ראשון לבדיקת מערכת ההנעה. אין מטרה בניסוי
31 יולי 1995 כישלון בדיקת רכב ההשמדה. הניסוי בוטל. אין מטרה בניסוי
13 אוקטובר 1995 הצלחה בדיקת מערכת רכישת המטרות. לא היה ניסיון לפגוע במטרה בעת הניסוי.
13 דצמבר 1995 כישלון כישלון בפגיעה במטרת הדמה בשל תקלות תוכנה במערכות הדלק של הטיל
22 מרץ 1996 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל בעיות מכניות במנגנון הניתוק של רכב ההשמדה
15 יולי 1996 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל תקלה במערכת רכישת המטרות.
6 מרץ 1997 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל זיהום במערכת החשמלית
12 מאי 1998 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל קצר חשמלי במערכת הבוסטר. הקונגרס האמריקני מחליט להפחית את המימון לפרויקט בשל כשלים חוזרים ונשנים
29 מרץ 1999 כישלון כישלון בפגיעה במטרת דמה בשל כשלים מרובים כולל כשל במערכת ההנחיה
10 יוני 1999 הצלחה הצלחה בפגיעה במטרת דמה במתאר פשוט
2 אוגוסט 1999 הצלחה הצלחה בפגיעה במטרת דמה מחוץ לאטמוספירה

שלב ההנדסה והייצור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2000 זכתה לוקהיד בחוזה פיתוח וייצור של המערכת כמערכת אש טקטית ניידת עבור הצבא. הניסויים חודשו בשנת 2006 במטווח הטילים של וייט סאנדס ולאחר מכן עברו הניסויים למטווח הטילים באוקיינוס השקט.

תאריך תוצאה הערות
22 נובמבר 2005 הצלחה טיסת ניסוי ראשונה בשלב הנדסה וייצור
11 מאי 2006 הצלחה(?) טיסת ניסוי פיתוחית ראשונה לבדיקת כלל המערכת כולל המיירט, המשגר, המכ"ם ובקרת האש.
12 יולי 2006 הצלחה ירוט טיל מטרה אמיתי
13 ספטמבר 2006 הופסק טיל המטרה שוגר אך היה צורך לעצור את הניסוי עוד טרם שיגור הטיל המיירט
סתיו 2006 בוטל דחייה
27 ינואר 2007 הצלחה יירוט טיל מטרה המייצג סקאד (לא פציל) גבוה באטמוספירה. טיל המטרה שוגר מקוואי שבאוקיינוס השקט.
6 אפריל 2007 הצלחה יירוט טיל מטרה המייצג סקאד (ללא ראש קרב פציל) בגובה בינוני באטמוספירה. טיל המטרה שוגר מקוואי שבאוקיינוס השקט.[4][5]
27 אוקטובר 2007 הצלחה יירוט טיל מטרה מחוץ לאטמוספירה. המערכת הצליחה לגלות, לעקוב וליירט את המטרה.[6][7]
27 יוני 2008 הצלחה יירוט טיל ששוגר ממטוס בואינג C-17 גלובמאסטר III[8]

ייצור ופריסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמרון חוסך אנרגיה של THAAD לשריפת דלק עודף.

טיל THAAD משמיד טילים בהתנגשות תוך שימוש בטכנולוגיית פגע והשמד. הדבר דומה לטיל הפטריוט בגרסת ה-PAC-3. בניגוד לטיל הפטריוט, טיל ה-THAAD אינו כולל ראש קרב מתפוצץ. לטילי THAAD טווח מוערך של 200 קילומטרים וגובה מוערך של 150 קילומטרים. הטילים מיוצרים באלבמה במתקן של לוקהיד מרטין. במתקן מבוצעת אינטגרציה, הרכבה ובדיקה של הטילים.

מכ"ם ה-THAAD פועל בתחום תדר-X ונבנה על ידי חברת ריית'יאון. זהו מכ"ם ה-X-Band הקרקעי/נישא באוויר הגדול ביותר בעולם. ה-FBX-T הוא גרסה של המכ"ם שנועדה לאפשר הגנה מפני טילים בליסטיים בין־יבשתיים.

מערכת ראשונה בפורט בליס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2008 הפעיל צבא ארצות הברית את הסוללה המבצעית הראשונה כחלק מפיקוד ההגנה מפני טילים. לסוללה 24 מיירטים, 3 משגרי THAAD, מרכז בקרת אש ומכ"ם. פריסה מלאה החלה בשנת 2009.[9][10]

לפי דיווח העדכני לאוקטובר 2018, ארצות הברית הצטיידה כבר בשבע סוללות, סופקו 300 מיירטים מהתעשייה לצבא ארצות הברית והמערכת פרוסה מבצעית באי גואם ובדרום קוריאה.[11]

פריסה מבצעית בהוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מיוני 2009 נפרסה סוללה מבצעית בהוואי אל מול איום אפשרי על האיים.

פריסה אפשרית לגואם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2013, ארצות הברית פרסמה שבכוונתה לפרוס סוללה באי גואם.

ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנת 2008, הוצב בבסיס נבטים בישראל, מכ"ם של THAAD מסוג FBX-T, המופעל בטכנולוגיית X-Band radar (אנ'). בתחילת 2010, הועברה מערכת המכ"ם לבסיס נפרד בסמוך להר קרן. הבסיס (המכונה "אתר 512") נמצא בשימוש ובפיקוח אמריקני והוא אסור לגישה לזרים.[12][13][14][15][16]

במרץ 2019 נפרסה המערכת לראשונה בישראל,[ב] בדרום המדינה, במסגרת תרגיל שבו השתתפו יותר מ-200 חיילים אמריקאים, רכזי ומש"קי בקרה אווירית, ובעלי תפקידים נוספים מצה"ל ומצבא ארצות הברית. התרגיל הובל על ידי פיקוד הכוחות האמריקאים באירופה (EUCOM).[17] באפריל 2019 פורסם כי התרגיל עבר בהצלחה.

בנובמבר 2023 דיווח האתר "אינטליג'נס אונליין" (צר') כי בעקבות מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל, נפרסה המערכת בבסיס הר קרן שבנגב.[ג][16]

ב-12 באוקטובר 2024, במהלך מלחמת חרבות ברזל, פורסם כי ארצות הברית תשלח אל ישראל סוללות טילי THAAD לפריסה מבצעית באופן מיידי, אותן יפעילו חיילים אמריקאים, כהכנה לתגובה איראנית שצפויה להתרחש לאחר התקיפה הישראלית באיראן, כתגובה למתקפה האיראנית השנייה על ישראל.[18][19][20]

ב-16 באוקטובר 2024, פורסם שחלקי המערכת הגיעו לישראל,[21] וב-21 באוקטובר, פורסם שהמערכת נפרסה.[22]

איחוד האמירויות הערביות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

איחוד האמירויות חתמה על חוזה לרכישת מערכת הטילים ב-25 בדצמבר 2011.[23]

ב-17 בינואר 2022 ביצעה מערכת ה-THAAD את היירוט המבצעי הראשון שלה כאשר יירטה טיל בליסטי ששיגרו מורדים חות'ים לעבר איחוד האמירויות.[24]

טורקיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פרסומים אמריקאיים, גם בטורקיה מוצב מכ"ם THAAD.[25]

קונים פוטנציאליים ברחבי העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי דיווחים שונים, עומאן חתמה על חוזה הצטיידות במערכת במאי 2013.[26] ב-2018 פורסם כי סעודיה חתמה על הסכם לרכישת 44 מערכות שנועדו להגן עליה מפני התקפה איראנית, כאשר התשלום שסעודיה תשלם עבור המערכות הוא 15 מיליארד דולר.[27]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קלע דוד – טיל נגד טילים בליסטיים לטווח קצר שפותח בישראל
  • חץ 2 ו-3 – טילים נגד טילים בליסטיים לטווח ארוך שפותחו בישראל

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הגנה מרחבית בגובה רב בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נעילה על מטרה ומעקב אחריה לצורך יירוט.
  2. ^ המערכת המלאה כוללת את מערכת המכ"ם וסוללות טילי יירוט. לאחר סיום התרגיל, הוחזרו סוללות הטילים לארצות הברית.
  3. ^ מערכת המכ"ם פרוסה בארץ החל משנת 2008, כפי שצוין לעיל. ראו מקורות בהערות השוליים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Pentagon To Accelerate THAAD Deployment, באתר Space.com,‏ 5 בספטמבר 2006, מאורכב בארכיון האינטרנט (באנגלית)
  2. ^ רון בן ישי, המכ"ם הגנתי - המסר מרתיע, באתר ynet, 28 בספטמבר 2008
  3. ^ THAAD Theatre High Altitude Area Defense – Missile System (דף הפרויקט), באתר Army Technology,‏27 ביולי 2020 (באנגלית)
  4. ^ BMD Focus: MDA's new THAAD success, באתר M&G News,‏ 6 באפריל 2007, מאורכב בארכיון האינטרנט (באנגלית)
  5. ^ Army, Navy and Air Force shoot down test missile, באתר "Honolulu Star-Bulletin",‏ 6 באפריל 2007, מאורכב בארכיון האינטרנט (באנגלית)
  6. ^ Press Release by Lockheed Martin on Newswires
  7. ^ 31st successful “hit to kill” intercept in 39 tests
  8. ^ THAAD shoots down missile from C-17(הקישור אינו פעיל, 25.11.2024) The Associated Press, June 27, 2008
  9. ^ "First Battery of THAAD Weapon System Activated at Fort Bliss", Lockheed Martin, newsblaze., May 28 2008
  10. ^ "First Battery of THAAD Weapon System Activated at Fort Bliss"(הקישור אינו פעיל, 25.11.2024), Press Release, Lockheed Martin Official Website, May 28 2008
  11. ^ כתבה ב-Space Daily
  12. ^ גורמי ביטחון: המכ"ם האמריקני יחשוף סודות צבאיים, בעיתון מקור ראשון, בארכיון nrg‏, 3 באוקטובר 2008
  13. ^ תחנת המכ"ם האמריקני המתקדם נגד טילים איראניים הועברה מנבטים לבסיס עצמאי אמריקני הממוקם על הר קרן בנגב, באתר תיק דבקה, 7 במרץ 2010
  14. ^ שלושה אמריקאים בקרון באירופה יגנו על ישראל מהטילים של איראן, באתר "הארץ", ממאורכב בארכיון האינטרנט (באנגלית)
  15. ^ הצד השלילי של הצבת מערכת מכ"ם ה X-band האמריקאי בישראל, דיון באתר "פרש", החל מ-24 באוגוסט 2008
  16. ^ 1 2 Site 512, a US military bubble in Israel's Negev desert, באתר "אינטליג'נס אונליין" (נדרש רישום חינם לאתר), 22 בנובמבר 2023
  17. ^ איתי בלומנטל, לראשונה: מערכת ההגנה האמריקנית THAAD הוצבה בישראל, באתר ynet, 4 במרץ 2019
  18. ^ איתמר אייכנר, באופן מיידי: ארה"ב תעביר לישראל סוללה ליירוט טילים בליסטיים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2024
  19. ^ ניר דבורי ואוהד חמו, ‏פרסום ראשון: ישראל תקבל מארה"ב סוללות ליירוט טילים בליסטיים, באתר ‏מאקו‏, 12 באוקטובר 2024
  20. ^ הפנטגון אישר: ארה"ב תחמש את ישראל בסוללת מערכת ההגנה האווירית THAAD‏, באתר ישראל היום, 13 באוקטובר 2024
  21. ^ החיזוק הגיע: מערכת ה-Thaad האמריקנית בישראל, באתר ישראל היום, 16 באוקטובר 2024
  22. ^ יואב זיתון, רויטרס, ארה"ב פרסה את מערכת ההגנה THAAD בישראל: "קשה לדעת איך תתקוף באיראן", באתר ynet, 21 באוקטובר 2024
  23. ^ "U.S., UAE reach deal for missile-defense system", CNN,‏ December 30, 2011
  24. ^ Judson, Jen; Gould, Joe (2022-01-21). "THAAD, in first operational use, destroys midrange ballistic missile in Houthi attack". Defense News (באנגלית). נבדק ב-2022-01-21.
  25. ^ "U.S. Maintains Full Control of Turkish-Based Radar" Defense Update, ‏Jan. 30, 2012
  26. ^ Sultanate of Oman to buy the air defense missile system THAAD from United States, Army Recognition, 27 May 2013 (באנגלית)
  27. ^ רויטרס, ‏סעודיה תרכוש מארה"ב מערכת הגנה מפני טילים, באתר מעריב אונליין, 29 בנובמבר 2018