![]() | |
לידה |
17 בפברואר 1923 Kangdong County, קוריאה הצפונית ![]() |
---|---|
פטירה |
10 באוקטובר 2010 (בגיל 87) סיאול, קוריאה הדרומית ![]() |
מדינה |
קוריאה הצפונית ![]() |
השכלה | |
מפלגה |
מפלגת הפועלים של קוריאה ![]() |
![]() ![]() |
הואנג ג'אנג-יופ (בהנגול: 황장엽; 17 בפברואר 1923 – 10 באוקטובר 2010) היה פוליטיקאי צפון קוריאני שערק לקוריאה הדרומית בשנת 1997 וידוע בשל היותו, נכון ל-2021, העריק הבכיר ביותר מקוריאה הצפונית. היה ממייסדי אידאולוגיית ג'וצ'ה, האידאולוגיה הרשמית של מדינת קוריאה הצפונית.
הואנג נולד בנפת דרום פיונגיאנג. בשנת 1942 עבר לטוקיו כדי ללמוד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת צ'ואו. הוא פרש שנתיים לאחר מכן וחזר לפיונגיאנג, שם לימד מתמטיקה במוסד לימודו הישן. בשנת 1946, סמוך להיווסדה, הצטרף הואנג למפלגת הפועלים הצפון קוריאנית. בין השנים 1949 - 1953 נשלח ללמוד באוניברסיטת מוסקבה שבברית המועצות, שם פגש את אשתו לעתיד פאק סונג אוקיי. עם חזרתו לצפון קוריאה מונה כמרצה בכיר לפילוסופיה באוניברסיטת קים איל סונג. באפריל 1965 מונה לנשיא האוניברסיטה.
בשנת 1972 מונה הואנג ליושב ראש ועדת הקבע של אספת העם העליונה, עמדה בה החזיק 11 שנים.
לקראת סוף שנות ה-50, מצא הואנג נאום משנת 1955 בו אמר קים "משמעות הג'וצ'ה היא מהפכת הצ'וסון" (צ'וסון הוא שמה המסורתי של קוריאה). בזמנו, קים רצה לפתח גרסה משלו לקומוניזם והואנג היה אחראי באופן משמעותי לפיתוחו של הרעיון המוכר כאידאולוגיית ג'וצ'ה. כחלק מהפיתוח עזר הואנג למחוק את כל דברי ההלל ליוסיף סטלין שרווחו בנאומיו של קים בשנות ה-40 ותחילת שנות ה-50.
בשנת 1983 הפסיק הואנג לכהן כיושב ראש האספה ומעמדו הידרדר[1].
הואנג ערק בפברואר 1997 בעת חזרתו מטיול בטוקיו[1], באמצעות כניסה לשגרירות קוריאה הדרומית בבייג'ינג יחד עם עמיתו איש העסקים הצפון קוריאני קים דוק-הונג. צפון קוריאה טענה שהואנג כנראה נחטף ואיימה בנקמה אם יתברר שכך הדבר ומשטרת בייג'ינג סגרה את השגרירות הדרום קוריאנית[2]. שלושה ימים לאחר מכן נרצח העריק הצפון-קוריאני רי האן-יונג, אחיינה של מאהבתו של קים ג'ונג-איל, סונג היי-רים, באמצעות מתנקשים מחוץ לביתו בדרום קוריאה. המתנקשים לא אותרו מעולם, אולם החשד הרווח היה שהם היו סוכנים מיוחדים של צפון-קוריאה. ראש ממשלת קוריאה הדרומית לי סו-סנג טען שההתנקשות היא נקמה צפון-קוריאנית על עריקתו של הואנג[3]. כמה ימים מאוחר יותר צוטט קים ג'ונג איל ברדיו פיונגאנג כאומר "פחדנים, עזבו אם אתם רוצים. אנחנו נגן על הדגל האדום של המהפכה עד הסוף", מסר שהתפרש כקבלת עריקתו של הואנג. הרשויות הסיניות איפשרו את עזיבתו של הואנג לקוריאה הדרומית דרך הפיליפינים מספר שבועות לאחר מכן[4].
לאחר עריקתו התאבדה אשתו של הואנג ובת אחת שלו מתה בנפילה ממשאית. ההשערה היא שילדיו האחרים, בן ובת נשלחו למחנות עבודה[1]. לאחר הגעתו לקוריאה הדרומית הפך הואנג למבקר חריף של צפון קוריאה ופרסם מעל 12 ספרים וחיבורים כאשר ברבים מהם הוא מאשים את קים ג'ונג איל ב"בגידה בג'וצ'ה ובניית פיאודליזם במקום סוציאליזם". אולם לאחר בחירתו של קים דה-ג'ונג לנשיא קוריאה הדרומית ומדיניות הזריחה ("Sunshine Policy") שהנהיג נדחק הואנג לשוליים. בנובמבר שנת 2000 פוטר הואנג ממשרת יושב ראש המוסד למחקר מדיניות מאוחדת, מהלך שהביא אותו לקבול על כך שממשלת קוריאה הדרומית מעוניינת בשקט מצדו כדי לא להכעיס את צפון קוריאה.
הואנג כתב בקביעות ב-Daily NK, עיתון אינטרנטי המתפרסם בקוריאה הדרומית אך נכתב בידי גולים צפון-קוריאנים[5].
באפריל 2010 הודיעה סוכנות הביון של קוריאה הדרומית שעצרה שני סוכנים צפון קוריאנים מסוכנות הביון של קוריאה הצפונית שזממו להתנקש בחייו של הואנג. דווח כי שני הסוכנים התאמנו במשך ארבע שנים כהכנה לקראת המשימה. הם התחזו לעריקים צפון-קוריאנים אך נחשפו במהלך תשאול בידי הרשויות הדרום-קוריאניות. הואנג הגיב על ניסיון ההתנקשות באמירה "מוות הוא רק מוות. אין שוני בין מוות מזקנה לבין רצח בידי קים ג'ונג איל"[6]. ביוני 2010 נידונו הסוכנים הצפון-קוריאנים ל-10 שנות מאסר[7].
הואנג נמצא מת בביתו בסאול, קוריאה הדרומית, בבוקר ה-10 בנובמבר 2010. בדיווחים התקשורתיים נטען שהוא נפטר מהתקף לב[8]. להואנג הוצמדה אבטחה במשך כל חייו. לטענת המשטרה, אין כל עדות לכך שמותו של הואנג היה רצח או הריגה.