הוויוודה של סרביה

הוויוודה של סרביה
Српска Воjводина, Српска Војводина / Srpska Vojvodina
דגלסמל
ממשל
שפה נפוצה גרמנית, סרבית, קרואטית עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה אביב העמים
הקמה 13 במאי 1848
פירוק איחוד עם באנאט טמשוואר
פירוק נובמבר 1849
ישות קודמת האימפריה האוסטריתהאימפריה האוסטרית האימפריה האוסטרית
ישות יורשת הוויוודה של סרביה ובאנאט טמשוואר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

וויבודינה הסרביתסרבית: Српска Војводина / Srpska Vojvodina) הייתה פרובינציה אוטונומית סרבית קצרת מועד בתוך האימפריה האוסטרית במהלך המהפכות של 1848, שהתקיימה עד 1849 כאשר הוסבה לפרובינציה האוסטרית החדש (הרשמי) בשם הוויוודה של סרביה ובאנאט טמשוואר.

בגרמנית, המחוז היה ידוע בשם Serbische Woiwodina. בסרבית הוא היה ידוע גם בשם Srpsko Vojvodstvo (קירילית סרבית: Српско Војводство), Srpska Vojvodovina (קירילית סרבית: Српска Војводовина), ו-Vojvodovina Srbija (קירילית סרבית: Војводовина Србија).

במהלך מהפכת 1848, ההונגרים דרשו עצמאות מהאימפריה האוסטרית. עם זאת, הם לא הכירו בזכויות הלאומיות של לאומים אחרים שחיו בממלכת הונגריה ההבסבורגית באותה תקופה. לכן, הסרבים של וויבודינה פעלו להיפרד מממלכת הונגריה (שהייתה באותה תקופה חלק מאוסטריה ההבסבורגית).

כונסה אספה בסרמסקי קרלובצ'י שהתקיימה בין ה-13 ל-15 במאי 1848, שם דרשו נציגים סרבים את צירופה של וויבודינה לסרביה ואת השבת הפטריארכיה הסרבית של פץ'. הסרבים הכריזו על החוקה של וויבודינה הסרבית (הדוכסות הסרבית) שכללה את האזורים סרם (סורמיה), באצ'קה (באצ'קה), באנאט וברנז'ה (ברנאו).[1] הם גם יצרו ברית פוליטית עם ממלכת קרואטיה "המבוססת על חופש ושוויון מושלם". הם גם הכירו בלאומיות הרומנית. המטרופולין של סרמסקי קרלובצ'י, יוסיף ראג'צ'יץ', נבחר לפטריארך, ואילו סטפן סופלג'יקץ' לדוכס הראשון (ווייבוד).[1] ועדה לאומית הוקמה כממשלה החדשה של וויבודינה הסרבית. במקום המשטר הפיאודלי הישן, נוצר משטר חדש המבוסס על המועצות הלאומיות ובראשות המועצה הלאומית הסרבית הראשית.[2]

עד שנת 1840, הסרבים היוו רוב יחסי של 49.1% בוויבודינה (לעומת רוב מוחלט של 51.1% ב-1828). מלבד סרבים, אזורים אלה אוכלסו גם בכמה קבוצות אתניות אחרות כמו הונגרים, גרמנים, רומנים וקרואטים. הממשלה ההונגרית החדשה הגיבה לפעולות הפוליטיות הסרבים בשימוש בכוח.[2] ב-12 ביוני 1848 החלה מלחמה בין סרבים להונגרים. אוסטריה בתחילה תמכה בממלכת הונגריה, בעוד שהסרבים נעזרו במתנדבים מנסיכות סרביה. תוצאה של מלחמה זו הייתה צמיחתם של פלגים שמרניים משני הצדדים.[2]

בתחילת 1849, כאשר הצבא האוסטרי הפסיד בקרב להוסרים ההונגרים, החוגים הפיאודליים והפקידים של וויבודינה יצרו ברית עם אוסטריה. כוחות סרבים מוויבודינה הצטרפו אז לצבא ההבסבורגי וסייעו בריסוק המהפכה בהונגריה. בעזרתה של רוסיה האימפריאלית, כוחות התגובה חנקו את המהפכה בקיץ 1849, כשהם ניצחו את התנועה הלאומית ההונגרית במלוכה ההבסבורגית.[2]

לאחר תבוסת המהפכה ההונגרית, על פי החלטת הקיסר האוסטרי, בנובמבר 1849, הוקמה ארץ כתר אוסטרית הידועה בשם הוויוודה של סרביה ובאנאט טמשוואר כיורשת של וויבודינה הסרבית.[3] עם זאת, הסרבים לא היו מרוצים לגמרי מהפרובינציה החדשה, שהייתה מעורבת יותר מבחינה אתנית וכללה חלקים רומניים אתניים מזרחיים של אזור הבנאט, ומאידך לא צורפו אליה חלק מהאזורים עם רוב סרבי.

הבירה הראשונה של וויבודינה הסרבית הייתה בסרמסקי קרלובצי. מאוחר יותר היא הועברה לזמון, וליקי בצ'רק (הידועה כיום כ-Zrenjanin), ולטמשוואר (טימישוארה).

הסמל של וויבודינה הסרבית היה בעצם שלט האצולה הקיסרי ההבסבורגי האוסטרי, עם הסמל של הסרבים (צלב סרבי, עם ארבע אותיות קיריליות "S", על חזהו של נשר שחור). נושא השלט הסרבי היה הנשר השחור האוסטרי, במקום הלבן הסרבי, על מנת להראות את נאמנותו של המחוז החדש שהוקם לחצר הקיסרית בווינה. הסמל התווסף לטריקולור הלאומי הסרבי. לפיכך, הדגל שונה מדגל נסיכות סרביה, שכלל שלט אצולה שונה באמצע דגל המדינה שלה.[4]

  • סטפן סופלג'יקץ', ה-voivod (דוכס) הראשון של וויבודינה הסרבית (1848).
  • יוסף ראג'צ'יץ', מנהל מחוז וויבודינה הסרבית (1848–1849).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הוויוודה של סרביה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Bataković, Dušan T. (2014). The Foreign Policy of Serbia (1844-1867): IIija Garašanin's Načertanije. Balkanološki institut SANU. pp. 170–171. ISBN 9788671790895.
  2. ^ 1 2 3 4 "History". vojvodina.com. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Petsinis, Vassilis (2019). National Identity in Serbia: The Vojvodina and a Multi-Ethnic Community in the Balkans. Bloomsbury Publishing. p. 37. ISBN 9781788317085.
  4. ^ "Leksiklopedija" (column), TV Novosti magazine, Belgrade, 1991.