הורטוס פלטינוס
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תאריך הקמה |
המאה ה־17  |
| מייסדים |
פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ |
| מיקום | |
| מדינה |
 גרמניה |
| מיקום |
היידלברג |
| קואורדינטות | 49°24′39″N 8°43′08″E / 49.4107°N 8.71876°E |
  | |
הורטוס פלטינוס (באנגלית: Hortus Palatinus) הוא גן ששימש לצורכי נוי שעוצב בהשראת סגנון הבארוק והרנסאנס האיטלקי. הגן מוקם בסמוך לטירת היידלברג ונחנך על ידי פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ ב-1614 לכבוד אשתו אליזבת סטיוארט, נסיכת אנגליה וסקוטלנד.
שמו ויופיו של הגן נודע בכל אירופה, בזכות סגנונו הייחודי ועושרו הבוטני. במהלך המאה ה-17 זכה הגן לתואר "הפלא השמיני" ובנוסף גם כונה "הגינה הגרמנית היפה ביותר בתקופת הרנסאנס".
הרקע לבניית הגן
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגן נחנך ביוזמתו והובלתו של המלך פרידריך החמישי, שליט נסיכות הבוחר מפפאלץ, אשר היווה דמות מפתח באימפריה הרומית הקדושה וראש האיחוד הפרוטסטנטי. בחורף 1612, בילה פרידריך את זמנו באנגליה ושם נשא את ידה של אליזבת' סטוארט בתו של המלך ג'יימס הראשון. למרות המניעים הפוליטיים שעמדו בבסיס החתונה אשר יצרו בריתות בין בתי מלוכה שונים באירופה, אהבתם של השניים אחד לשני היה נודע ברבים. לאחר נישואיהם, פרידריך החמישי חזר בגפו לטירתו בהיידלבורג ושם לעצמו כמטרה להמיר את טירתו כדי שימצא חן בעיני אשתו הטרייה. כחלק מתהליך מתיחת הפנים שעברה טירתו, הוסיף פרידריך מספר אגפים לארמונו אשר עוצבו בהשראת הרנסאנס ואף ייסד גן חיות אקזוטי בתחומי הטירה.
במהלך שהותו באנגליה במועד נישואיו, נפגש פרידריך עם האדריכל איניגו ג'ונס והמהנדס הצרפתי סלומון דה קאוס אשר היו חלק מחצרו של המלך ג'יימס הראשון. לאור חיבתה של אשתו לאיניגו וסלומון, בחר פרידריך להזמינם לטירתו ולהוביל את בנייתו של הגן הראוותני.
אחד מן הקשיים שעימם התמודדו מתכנני הגן הייתה הקרקע הגבעית אשר הקשתה על הנחת יסודות לגן העתידי. כדי להתמודד באופן מיטבי עם קושי זה בחרו אנשיו של המלך לשטח את המרחב הסובב את הטירה ובכך ליצור משטח מישורי בצורת L אשר ישמש לצורכי הגן.
הגן כלל מגוון עצום של עצים ושיחים אקזוטיים אשר הובאו מהמרחבים הטרופיים מחוץ לאירופה. החל ממטע תפוזים וכלה במגוון בוטני עצום אשר טרם נראה באירופה. בנוסף לצמחייה, היה ניתן לחזות בגן במיני ציפורים וחיות ייחודיים אשר טרם נראו בריכוז שכזה על אדמת אירופה. הגן היה עמוס בשלל פינות חמד, תצפית ואף במבוך אשר היה עשוי כולו מקירות שיח סבוכים. לאור כל זאת, שמו של הגן יצא למרחקים ובעלי מעמד ואצילים רבים נהרו על מנת לחזות "בפלא השמיני".
חורבן הגינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1619 אף שהגן נחשב כשיא תפארתה של אדריכלות הרנסאנס בגרמניה, טרם הושלמה בניינו בעיניי פרידריך. למרות רצונו להשלים את בניין הגינה, המלחמה שפרצה נגד הפרקציה הקתולית בראשות פרדיננד השני- מלחמת שלושים השנים, הביאה לעצירה מוחלטת של העבודות. במלחמה שבסופה נחל פרידריך תבוסה קשה בקרב "ההר הלבן" וגלה להאג שבהולנד, נעשה שימוש בטירת היידלברג ובגינתה כבסיס ארטילרי ונגרם נזק כבד, פרידריך מגלותו לא המשיך לקיים את הגינה והיא נהרסה לחלוטין. בנו של פרידריך חזר לשלוט בחבל ארץ זה ב-1648, אך קשיים כלכליים רבים, הביאו לזניחת הגינה והיא לא שוקמה מעולם.
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Davidson, Peter. The Universal Baroque. Manchester: Manchester University Press. (2007)
- Grove, Richard H. Green Imperialism: Colonial Expansion, Tropical Island Edens and the Origins of Environmentalism, 1600-1860. Cambridge: Cambridge University Press. (2006)
- Hart, Vaughan. Art and Magic in the Court of the Stuarts. London: Routledge. (1994)
- Hunt, John Dixon. (ed) Garden History: Issues, Approaches, Methods. Dumbarton Oaks. (1992)
- Kassel, Richard. The Organ: An Encyclopedia. London: Routledge. (2006)
- McIntosh, Christopher. Gardens of the Gods: Myth, Magic and Meaning. London: I.B.Tauris. (2005)
- Morgan, Luke. Nature as model: Salomon de Caus and early seventeenth-century landscape design. University of Pennsylvania Press. (2007)
- Smith, Evans Lansing. Ricorso and Revelation: an Archetypal Poetics of Modernism. London: Camden House. (1995)
- Spencer, Charles. Prince Rupert: the Last Cavalier. London: Phoenix. (2008)
- urner, Tom. Garden History: philosophy and design, 2000 BC—2000 AD. Abingdon: Spon Press. (2005)
- Zimmermann, Reinhard. Iconography in German and Austrian Renaissance Gardens. in Hunt (1992)
