החכם לא ידבר

החכם לא ידבר (סינית מפושטת: 子不语, סינית מסורתית: 子不語, פין-יין: zǐ bù yǔ), הוא אוסף של סיפורים על טבעיים אמיתיים-לכאורה. האוסף נערך בתקופת שושלת צִ'ינְג על ידי המלומד יְוֵּ'אן מֵיי[1] בן המאה ה-18, ופורסם לראשונה בשנת 1788. הוא כתוב בסינית קלאסית, וכולל 746 סיפורים ב24 כרכים. ישנו גם ספר המשך הכולל עשרה כרכים.

שם הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר "החכם לא ידבר" מתייחס לאימרה מתוך מאמרות קונפוציוס[2]: "החכם לא ידבר על מוזרויות, על אלימות, על מהומות ועל רוחות", ומכוון לכך שהספר עוסק בדיוק באותם נושאים שנדחקו לשוליים בידי המלומדים. השימוש בביטוי של קונפוציוס עצמו ספג ביקורות כשימוש נלוז בטקסטים הקונפוציאניים.[3]

שמו הרשמי של הספר שונה על ידי הכותב ל"ההרמוניה החדשה של צ'י"[4]. והוא ניתן לאחר שהכותב גילה שישנו כבר ספר בשם "החכם לא ידבר", ולפיכך החליט לכנותו בשם המתייחס לספר הפלאות "ההרמוניה של צ'י", אשר מוזכר בג'ואנג דזה. עם זאת הספר זכה לפרסומו דווקא תחת שמו המקורי.[5]

על התוכן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מרבה לעסוק בענייני שדים, ורבים מאלו הגיעו מפיהם של ידידיו וקרוביו של יְוֵּ'אן מֵיי. חלק קטן מהסיפורים מגיע מדיווחים או מסמכים ממשלתיים, ובמקרים הללו יְוֵּ'אן מֵיי מציין במפורש את מקורם. כך למשל הסיפור "צָ’אנְג גֶה מתלוננת על עוול" פותח במילים "בשנתו ה16 של הקיסר צְ'ייֵנְלונְג, ביום השלישי של החודש השמיני, קראו בעלון הממלכתי". הסיפורים בספר מתומצתים ונוחים לקריאה. לוּ שׂוּ'ן אמר עליהם "זונחים את העיטורים, וקרובים לטבעי." אך גם "ישירים ביותר וגדלים פרא"[6]. הסיפורים ב"החכם לא ידבר" זכו לאינספור גרסאות וחיקויים, והתפרסמו ברבים.

הפרסום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר פורסם לראשונה בשנת 1788, כאשר יו'אן מיי היה כבר בן 72. בניגוד למקובל בקונפוציאניזם השמרני של החצר הקיסרית, הכילו הסיפורים מארג עשיר של חיי יומיום, כולל עיסוק ברוחות, ביחסי מין, בבגידות, בנקמות, בחילופי מין, בהומוסקסואליות ובשחיתות. יו'אן מיי הגן על היצירה כגחמה של אדם זקן המבקש ליהנות קצת בימיו האחרונים, אם כי סיפורים רבים ביצירה למעשה עסקו בעניינים של הממסד הקונפוציאני עליהם התמרמר.[7]

היצירה נעשתה כה פופולרית שבשנת 1836 צינזר אותה הממשל כחלק מניסיון לדכא כל נטייה אנטי-ממסדית.[8]

תרגומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מבחר של 101 סיפורים מתוך הספר וספר ההמשך שלו פורסם ב-1996 תחת הכותרת "Censored by Confucius: Ghost Stories by Yuan Mei". ISBN 1563246805.
  • הספר תורגם לאנגלית במלואו בשנת 2013 תחת הכותרת "Zibuyu, What The Master Would Not Discuss, according to Yuan Mei (1716 - 1798): A Collection of Supernatural Stories (2 vols)" בידי פרופ' פאולו סנטאנג'לו במשותף עם ין בייון. ISBN 9004250328.

עברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא החכם לא ידבר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 袁枚
  2. ^ בפרק 述而
  3. ^ *Yuan, Mei (1996). Louie, Kam; Edwards, Louise (eds.). Censored by Confucius: Ghost Stories by Yuan Mei. New York: M. E. Sharpe. p. xxiii.
  4. ^ 新齊諧
  5. ^ Yuan 1996, p. xxxiii.
  6. ^ לוּ שׂוּ'ן "קווים להיסטוריה של הרומן בסין" (《中国小说史略》)
  7. ^ Thome, Jennifer (2008). STRANGE OVERTONES: THE EXPRESSIONS OF RESENTMENT AND COMPASSION IN YUAN MEI’S WHAT THE MASTER DOES NOT SPEAK OF (MA). Arizona State University. p. 27.
  8. ^ Yuan 1996, p. xxiii.