החתונה (מחזה)
| כתיבה |
ברטולט ברכט  |
|---|---|
| הצגת בכורה |
1926 |
| שפה |
גרמנית |
  | |
החתונה (בגרמנית: Die Kleinbürgerhochzeit) הוא מחזה מסוגת הפארסה, פרי עטו של המחזאי הגרמני ברטולט ברכט. המשמעות המילולית של שם המחזה בגרמנית הוא "חתונה זעיר בורגנית".
אודות המחזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"החתונה" שייך לאסופה של חמישה מחזות קצרים שכתב ברכט בצעירותו, ב-1919 והוא היחיד מביניהם שהוצג בחייו. הצגת הבכורה נערכה בשאשפילהאוס של פרנקפורט, בבימויו של מלכיוור ווישר, ב-11 בדצמבר 1926. המחזות ראו אור בדפוס לראשונה ב-1966. המחזה הנדפס נקרא בשם "חתונה זעיר בורגנית", אולם ככל הנראה לא היה זה הנוסח הסופי, מכיוון שהוא חסר את רעש המיטה הנשברת בסיום המחזה. [1]
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסיבת הכלולות של זוג צעיר נערכת בדירה זעיר בורגנית. המסיבה שמתחילה ברוח טובה, ממשיכה בלעג, עוקצנות ורכילות בין המשתתפים השונים. במקביל, כסמל חיצוני לעלילה, מתפרקים הרהיטים בדירה, רהיטים אותם בנה החתן.
המחזה בדפוס בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חתונה מבית טוב, ת"א: נאמנות התיאטרון הלאומי "הבימה", תרגם אהוד מנור, 1975.
- החתונה, רמת גן: מרכז ישראלי לדרמה, תרגם אברהם עוז, 1988.
ההצגה בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 10 במרץ 1980, מספר הצגות: 80
- יוצרים: נוסח עברי – אברהם עוז, בימוי – עמרי ניצן, תפאורה – אלי סיני, תלבושות – רות דר, מוזיקה – משה זורמן, ריקודים – רות מוטס, תאורה – אבי צברי.
- משתתפים: אבי הכלה – יהודה פוקס, אם החתן – אסתר גרינברג—שבק, הכלה – תיקי דיין, אחות הכלה – אסתי קוסוביצקי, החתן – שלמה וישינסקי, החבר – דב רייזר, האשה – עדנה פלידל, הבעל – יוסי גרבר, הבחור הצעיר – ששי סעד.
2. תיאטרון החאן, הצגת בכורה: 1995, מספר הצגות: 24
- יוצרים: בימוי – אופירה הניג, תפאורה – יוסי בן-ארי.
- משתתפים: החתן – ניר רון, הכלה - פלורנס בלוך, אחות הכלה - ענת פדרשניידר, אחות הכלה - נעמי פרומוביץ'-פנקס.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תוכניית המחזה החתונה מאת ברטולט ברכט, התיאטרון הקאמרי, 1980.