הטבח בחברון אירע בעיר חברון בשנת 1517 לקראת סוף המלחמה העות'מאנית-ממלוכית (1516–1517), כאשר העות'מאנים הטורקים הביסו את הממלוכים וכבשו את סוריה העות'מאנית. הטבח פגע באנשי היישוב היהודי בחברון, והיווה למעשה פוגרום, מהסוג שכוון נגד יהודים בארצות רבות אחרות.[1][2]
תיאור של האירוע, שפורסם על ידי יפת בן מנשה, יהודי שגר ביוון בשנת 1518, מציין שאת המתקפה יזמו כוחות טורקים בראשות מוראד ביי, סגנו של הסולטן מירושלים.[3][4] יהודים הותקפו והוכו ורבים נהרגו כאשר בתיהם ועסקיהם נבזזו ונשדדו.[5] נטען כי מצבם הכלכלי היציב של יהודי חברון באותה תקופה הוא שמשך את החיילים הטורקים לעסוק בביזה ההמונית.[3] אחרים מייחסים את הפוגרום להתקוממות של הממלוכים נגד השליטים העות'מאנים החדשים, שהיהודים היו מזוהים איתם.[6] אלו ששרדו את האסון נמלטו לביירות ויהודים חזרו לחברון רק 16 שנים מאוחר יותר ב-1533.[5] זאב ארליך מעריך שהטבח הביא לקצו את הקיום של קראים בחברון.[7]
{{cite encyclopedia}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
The Turks' conquest of the city in 1517, was marked by a violent pogrom of murder, rape, and plunder of Jewish homes. The surviving Jews fled to the "Land of Beirut", not to return until 1533.
היישוב היהודי בחברון | |||||
---|---|---|---|---|---|
שכונות | שכונת אברהם אבינו • אדמות ישי • רובע חזקיהו • בית שניאורסון • בית הדסה • בית השלום • בית רומנו • בית המכפלה • בית רחל ובית לאה • בית החירות • בית התקומה | ||||
אישים ופעילים | נעם ארנון • אייל גלמן • הלל הורוביץ • בן ציון טבגר • מרים לוינגר • משה לוינגר • דוב ליאור • אליהו ליבמן • ברוך מרזל • אורית סטרוק • נועם פדרמן | ||||
היסטוריה |
| ||||
אתרים | בית העלמין היהודי העתיק בחברון • קבר ישי ורות • קבר אבנר בן נר • קבר עתניאל בן קנז • מצפה חברון • תל רומיידה • מעיין אברהם אבינו • מעיין שרה | ||||
מבנים | מערת המכפלה • בית הכנסת אברהם אבינו • בית שפירא • מוזיאון חברון • מרכז גוטניק • ישיבת שבי חברון | ||||
שונות | ועדה מוניציפלית חברון • ציר המתפללים • ציר ציון • הסכם חברון • פרשת אלאור אזריה |