הטגמנטום הגחוני

הטגמנטום הגחוני
area tegmentalis ventralis
שיוך ישות אנטומית מסוימת עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
מזהה נרולוקס birnlex_1415 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה נרוניימס 521 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A08.186.211.132.659.413.875.820 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D017557 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0175405 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מערכות דופמינרגיות בהן מעורב הטגמנטום הגחוני VTA

הטֶגמֶנטום הגחוני (VTA) הוא אזור בטגמנטום של המוח האמצעי.

לטגמנטום הגחוני יש תפקיד מרכזי בחיזוק[1]. הוא מכיל ריכוז של תאים דופמינרגיים, אשר פועלים במסגרת מערכת החיזוק במוח.

עם זאת, פעילות דופמינרגית של הטגמנטום הגחוני לא תמיד מעוררת תחושה טובה. זאת משום שהדופמין מגיע דרכו לא רק לסטריאטום, אלא גם לאמיגדלה. הדופמין שמגיע לאמיגדלה יכול לעורר פעילות הקשורה לצפייה לאיום ולא רק לצפייה לגמול[2].

הפורניקס מכיל שלוחות של אקסונים דופמינרגיים מהטגמנטום הגחוני[1]. השלוחות הדופמינרגיות מהטגמנטום הגחוני והחומר השחור מגיעות להיפוקמפוס, שם הן מווסתות את הפלסטיות הסינפטית ואת תפקודי הזיכרון[3].

הטגמנטום הגחוני מקושר לנטייה לחיפוש חידושים Novelty seeking, אשר מקשרת בין המוליך העצבי דומפין לבין היכולת היצירתית של האדם[4].

מערכות דופמינרגיות שמתחילות בטגמנטום הגחוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי מערכות דופמינרגיות המתחילות בטגמנטום הגחוני.

הטגמנטום הגחוני הוא ראשיתה של מערכת הדופמין המוזוקורטיקלית mesocortical system, אשר מסתיימת בקליפת המוח הקדם-מצחית[1].

מערכת דופמינרגית נוספת שמתחילה בטגמנטום הגחוני היא המערכת המזולימבית, אשר מגיעה לגרעין האקומבנס, לאמיגדלה ולהיפוקמפוס[1]. כמו גם לקליפת המוח הקדם-מצחית האמצעית medial prefrontal cortex ולפיתול החגורה הקדמי[5].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הטגמנטום הגחוני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
  3. ^ Bertolino, A., Di Giorgio, A., Blasi, G., Sambataro, F., Caforio, G., Sinibaldi, L., ... & Dallapiccola, B. (2008). Epistasis between dopamine regulating genes identifies a nonlinear response of the human hippocampus during memory tasks. Biological psychiatry, 64(3), 226-234.
  4. ^ Faust‐Socher, A., Kenett, Y. N., Cohen, O. S., Hassin‐Baer, S., & Inzelberg, R. (2014). Enhanced creative thinking under dopaminergic therapy in Parkinson disease. Annals of neurology, 75(6), 935-942.
  5. ^ By Vaidya, Chandan J.; Gordon, Evan M. ROLE OF DOPAMINE IN THE PATHOPHYSIOLOGY OF ATTENTION'DEFICIT/HYPERACTIVITY DISORDER Kar, Bhoomika Rastogi (Ed), (2013). Cognition and brain development: Converging evidence from various methodologies. APA human brain development series., (pp. 105-125). Washington, DC, US: American Psychological Association, xiii, 328 pp.