הטרמינולוגיה של החדית'

הטרמינולוגיה של החדית' (בערבית: مُصْطَلَحُ الحَدِيْث) היא גוף הטרמינולוגיה האסלאמית אשר נוגעת לחדית', ומפרטת את דרגת אמינותם ואת סוגיהם.[1]

אבן חג'ר אל-עסקלאני הגדיר את התחום באופן הבא: "ידיעת העקרונות לפיהם נקבעים איכותם של המוסר ושל המסורה".[2]

טרמינולוגיה המתייחסת לאותנטיות של החדית'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סַחיח (صَحِيْح): פירושו אותנטי.

הגדרותיו של אבן חג'ר מלמדות כי יש חמישה תנאים שיש לעמוד בהם, כדי שחדית' מסוים יחשב לסחיח, ואלו הם:

  1. כל אחד מהאנשים אשר נמצאים בשרשרת המוסרים שהעבירו את החדית' צריכים להיות ידועים כאנשים אמינים.
  2. על כל מוסר להיות מהימן ביכולתו לשמר את המסורה, בין אם ביכולתו לשנן עד כדי כך שהוא יכול להיזכר בה כפי ששמע אותה, או שכתב אותה כפי ששמע אותה ושמר את המסמך הכתוב ללא שינוי.
  3. שרשרת המוסרים רציפה, כך שכל אחד מהמוסרים קיבל את זה מהקודם בשרשרת.
  4. החדית', כולל שרשרת המוסרים שלו, חייב להיות נטול פגמים.[3]
  5. החדית' לא סותר חדית' סחיח אחר.[4]

חַסַן (حَسَن) מתורגם הכי נכון כ"טוב", או "איכותי".[5]

חדית' כזה מוגדר כחדית' אשר האותנטיות שלו אינו מבוססת מספיק, אך הוא מספיק מבוסס על מנת לשמש כראיה תומכת בענייני הלכה וכדומה.

דַעיף (ضَعِيْف) הוא הגדרת חדית' מסוים כ"חלש", והכוונה היא שרמת האותנטיות שלו נמוכה מאוד.[6]

מַוְודוּע (مَوْضُوْع) הוא הגדרה של חדית' כמפוברק.[7]

טרמינולוגיה המתייחסת למקור של המסורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מַרְפוּע (مَرْفُوْع) הוא חדית' אשר מיוחס לנביא מוחמד.

מַוְוקוּף (مَوْقُوْف) הוא חדית' אשר מיוחס לאחד מהסחאבה.

מקטוע (مَقْطُوْع) הוא חדית' אשר מיוחד לאחד מהתאבעון.[8]

טרמינולוגיה המתייחסת למספר המוסרים בכל שלב של המסורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מֻתַוַואתִר (مُتَواتِر) הוא חדית' אשר נמסר על ידי מספר כל כך גדול של אנשים בכל אחד מהשלבים בשרשרת המסירה, עד כדי כך שזה לא ייתכן שהם כולם הסכימו ביניהם על נוסח שגוי.[9]

עזיז (عَزِيْز) הוא חדית' אשר בכל חוליה משרשרת המוסרים ניתן למצוא שני אנשים שונים.[10]

ע'ריב (غَرِيْب) הוא חדית' אשר נמסר רק על ידי אדם אחד בכל אחת מהחוליות בשרשרת המוסרים.[11]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Brown, Jonathan (Jonathan A. C.),, Hadith : Muhammad's legacy in the medieval and modern world, 2nd edition, London, England
  2. ^ Kasir, Omar Ahmed., Studies in Hadith literature with a complete Hadith terminology, 1st ed, London: Al-Firdous Ltd, 2005
  3. ^ Qazi, M. A., Glossary of Qurʼan and Ḥadith, Alexandria, Va.: Al Saadawi Publications, 1998
  4. ^ Ibn al-Ṣalāḥ al-Shahrazūrī, ʻUthmān ibn ʻAbd al-Raḥmān, 1181 or 1182-1245., An introduction to the science of the Ḥadīth : Kitab Maʻrifat anwāʻ ʻilm al-ḥadīth, Reading: Garnet, 2005
  5. ^ Aisha Stacey (© 2014 NewMuslims.com), Introduction to Hadith Terminology, www.newmuslims.com (באנגלית)
  6. ^ Muslim Tube, 20. Introduction to the Science of Hadith, נבדק ב-2019-02-04
  7. ^ Islam Explained, The science of Hadith in Islam - Professor Brown, נבדק ב-2019-02-04
  8. ^ Rahawān, Muhammad Saeed Mitwally,, The science of hadith terminology and classification = ʻIlm muṣṭalaḥ al-ḥadīth, English edition 2, Riyadh
  9. ^ Madrassa Rabbi Sidni 'Ilma, Ilm al Hadith (halaqah.1) hadithwissenschaft, נבדק ב-2019-02-04
  10. ^ Hadith Terminology, The Authentic Base, ‏2009-11-27 (באנגלית)
  11. ^ Khaṭīb al-Tibrīzī, Muḥammad ibn ʻAbd Allāh, active 1337., The book of Ḥadīth, First Foundation edition, Watsonville, California