בימוי | מריוס וייסברג |
---|---|
הופק בידי | סרגיי ליבנב |
תסריט | מריוס וייסברג |
שחקנים ראשיים |
יורי גלצב (היינריך מילר) ולדימיר שצ'רבקוב (לברנטי בריה) מיכאיל קרילוב (אדולף היטלר) איליה אולייניקוב (יוסיף סטלין) יורי סטויאנוב (מרטין בורמן) קסניה סובצ'ק (אווה בראון) אנה סמיונוביץ' Igor Gasparyan מיכאיל גלוסטיאן Alexey Buldakov אוולינה בלדנס טימאטי אנפיסה צ'כובה פאבל דרביאנקו זויה בוריאק |
מדינה | רוסיה |
חברת הפקה | סנטרל פרטנרשיפ |
הקרנת בכורה | 2008 |
משך הקרנה | 95 דק' |
שפת הסרט | רוסית |
סוגה | פארסה, סרט קומדיה, סרט פרודיה, פרודיה |
תקציב | 5,000,000 דולר אמריקאי |
סרט הבא | רז'בסקי נגד נפוליאון |
דף הסרט ב־IMDb | |
היטלר קאפוט! (ברוסית: Гитлер капут!) הוא סרט קומדיה סאטירי רוסי משנת 2008 בבימויו של מריוס וייסברג.[1][2] זהו סרט סאטירי הכולל התייחסויות הומוריסטיות רבות לשבעה עשר רגעים של אביב[3] ולדברי וייסברג הסרט נולד לאחר שנמאסה עליו ההערצה העיוורת של הרוסים לגיבורים של מלחמת העולם השנייה וכך הוא המציא את אלכסנדר איסאייביץ' אוסצ'קין, מרגל הולל שהצליח לחדור לשורות האס-אס.[4]
הסרט זכה גם לסרט המשך בשם "רז'בסקי נגד נפוליאון".
המלחמה הפטריוטית הגדולה עומדת להסתיים ובקרוב יגיע 9 במאי 1945. קצין המודיעין הסובייטי אלכסנדר איסאייביץ' ("שורה") אוסצ'קין עובד כקצין SS בברלין בשם שטנדרטנפיהרר אולף שורנברג. הוא עוסק בעבודות משרדיות ומסתובב במועדוני לילה. עד מהרה נשלחת מרכזנית הרדיו זינה. שורה וזינה מתאהבים זה בזה.
מולר שולח את הנס "הברזל" להתמודד עם שורנברג, אבל שורה מצליח להרוג את הנס. בורמן סוחט את שורנברג תחת האיום שהוא יספר לכולם שהוא מרגל סובייטי אם שורנברג לא יסכים לקשר אינטימי איתו.
שורנברג, שהבין שהוא עומד על סף כישלון, מחליט לעזוב למולדתו. בשלב זה, הגסטאפו חוטף ומענה את זינה. שורנברג חותם במרמה על מסמך העברתה מבורמן ומרחיק אותה משם. הם יחד תוקפים את אדולף היטלר ואווה בראון, קושרים אותם ולוקחים את הבגדים שלהם. לאחר החלפת בגדים, הם מנסים לעזוב את מבנה הגסטפו, אבל הם מתגלים. הם בורחים ונוסעים ברכב לגבול. בהגיעם לגבול הסובייטי הם מבינים שמולדתם אינה שמחה מאוד לראותם, ועכשיו עליהם לברוח הן מהגרמנים והן מהרוסים. קוזמיץ' (חבר של שורה) פותח דלת בקיר שדרכו הם עוזבים. בסצנה הסופית, שורה וזינה נמלטים אל המרחב הפתוח.
צילומי הסרט נערכו ברובם בעיר לבוב שבאוקראינה.[1]
ארגון "הקומוניסטים של סנקט פטרבורג ומחוז לנינגרד" ניסו להשיג מהרשויות איסור להקרנת ושידור הסרט ולמנוע מיוצרי הסרט לעסוק בקולנוע בתואנה לזילות של המלחמה וכלפי קורבנותיה.[5][6] אף שהם פנו בפנייה רשמית למשרד התרבות של רוסיה בדרישה למנוע את הקרנת הסרט בבתי הקולנוע בתואנה שהסרט "יזיק לבריאות ולמורל של ותיקי המלחמה, של קורבנות המצור ושל כל מי שמכבד את זכרם של החיילים הרוסים שנהרגו"[4], זה לא הצליח והסרט בכל זאת הוקרן בבתי הקולנוע ברוסיה.
הסרט קיבל בעיקר ביקורות שליליות, אך התקבל יפה על ידי הצופים.[7]