היפרדות בטנית

היפרדות בטנית
תחום ראומטולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 M62.08 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היפרדות בטנית (DRA-Diastasis Recti Abdominis) היא ליקוי בשריר הבטן הישר המאופיין בהתרחקות של שני צידי השריר והרחבת הקו העובר במרכזו הנקרא "הקו הלבן" (Linea Alba).[1] התרחבות פתולוגית המהווה סכנה לבריאות, מוגדרת כרוחב של יותר מ־2–2.7 ס"מ רוחב במדידה המוגדרת מאזור הטבור (הטווח במדידה תלוי מחקרים שונים).

התופעה מתוארת בעצם כהתרחקות מרכז השריר הישר בטני ממרכז הבטן והימתחות שלו לרוחבו. במרבית המקרים, מדובר במתיחה בלבד, החיונית על מנת שחלל הבטן יוכל להתמודד עם התרחבות הרחם, בזמן ההריון, מבלי לפגוע באישה מבחינה כירורגית. לרוב, אין צורך בניתוח לתיקון הקו, והוא שב למקומו הטבעי לאחר תקופת משכב לידה, 0–10 שבועות לאחר הלידה[דרוש מקור]. במקרים קיצוניים, ישנה פגיעה בבריאות האישה ואורח חייה, הדורשת התערבות כירורגית והחזרת הקו למקומו הטבעי באמצעות ניתוח.

לשריר הישר הבטני והתקינות שלו, ישנה חשיבות מכרעת ביציבה, יציבות ותנועתיות האגן והגנה על איברי הבטן הפנימיים.[2]

אטיולוגיה – גורמים אפשריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתופעה זו גורמים אפשריים רבים, חלקם נעוצים בהתפתחותו התקינה של גוף האישה עוד מיום לידתה, והאחרים הם נסיבתיים ותלויי ההריון המדובר.

  1. תורשה – מבנה אגן, מבנה רחם ואנטומיה של גוף האישה באופן כללי עלולים להשפיע על הסיכון לתופעה.[3][4]
  2. הריון גדול – (הריון מרובה עוברים, השמנה מסיבית בהריון או תינוק במשקל גדול מהממוצע)
  3. אגן קטן הגורם להיווצרות בטן קדמית.[5]
  4. ניתוח קיסרי – בעיקר ניתוחים חוזרים
  5. מהלך לידה ו"לחיצות" שאינו תקין
  6. לידות מרובות

שכיחות התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה של היפרדות ביטנית בהריון קיימת לפי מחקרים בכ־30%–55% מהנשים וישנם מחקרים בודדים הגורסים כי אף לכ־70% מהנשים התופעה מתרחשת. סטטיסטיקה חיובית מצביעה על כ־40% מהמקרים, בהם השריר חוזר למקומו בטווח החודשיים הראשונים לאחר הלידה.[6]

53% מהנשים בממוצע יסבלו מהתופעה לאחר הלידה, כאשר 37% ימשיכו לסבול גם לאחר מכן.

  • כבר בשנת 1988 מצאו שכ 27% מהנשים, בטרימסטר השני, סובלות מהיפרדות, ו־66% בטרימסטר השלישי.
  • ב-2007 נמדדו באולטרסאונד היפרדויות מהיום הראשון לאחר הלידה ועד שנה לאחר מכן, ונימצא שהייתה סגירה משמעותית מהיום הראשון ועד שמונה שבועות לאחר הלידה (+/- תקופת משכב הלידה), וללא התערבות, כגון אימון גופני ספציפי לא הייתה יותר סגירה במהלך השנה הראשונה.[3]
  • מחקרים בארצות הברית הראו כי ההיפרדות הפתולוגית נוטה לקרות משמעותית יותר אצל הנשים שלא התאמנו במהלך ההיריון.

תסמינים מאפיינים ודרגות חומרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מצב תקין – אין היפרדות כלל או לחלופין, מורגשת היפרדות של 1 ס"מ לכל היותר.
  • היפרדות בדרגה קלה – מאופיינת בהיפרדות של בין 1.5–2.0 ס"מ. מורגשת בעיקר אי נוחות אסתטית ותחושת אי נעימות באזור.
  • דרגה בינונית – מאופיינת בהיפרדות של בין 2.5–3.0 ס"מ. מורגשת אי נעימות קוסמטית ולעיתים כאבי גב.
  • דרגה קשה – היפרדות של מעל 3 ס"מ. ייתכנו כאבי גב חזקים ואף שברים, דחיקה של קיר הבטן הקדמי והשלכות יציבה ותפקוד בכל האזור המרכזי של פנים הבטן והאגן.

מאפיינים גופניים המצביעים על היתכנות קיום התופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בטן שנראית כמו בחודש חמישי-שישי להריון
  • עודפי עור משמעותיים
  • כאבי גב תחתון (לעיתים גם כאבי צוואר, בשל שינויי יציבה)[7]
  • קיים קשר מובהק בין חולשת שרירי בטן והיפרדות לאחר הריון לבין חולשת שרירי רצפת האגן. 66% מתוך הנשים שהייתה להן היפרדות – סבלו לפחות מתלונה אחת, הקשורה לשרירי רצפת האגן, כגון איבוד שתן בשעת מאמץ/שיעול וצניחה של שלפוחית השתן או הרחם.[5][4]
  • בנוסף, נמצא קשר בין היפרדות ביטנית וניתוח לכריתת הרחם.

חשוב לציין שקיימת חשיבות לא רק למרחק הרוחבי בין קירות שריר הישר הבטני, אלא, הוכח כי לעומק הפער בין שני הצדדים ישנה משמעות רבה.[2]

דרכים לבדוק היפרדות ביטנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מראה חזותי – בהתרוממות שכבות בזמן שכיבה על הגב בולטת החוצה "פירמידה" בין שרירי הבטן
  • בדיקה ביתית על ידי מומחה[8]
  • אולטרסאונד – אינה מסוכנת או פולשנית, אך נצפה אי דיוק בתוצאותיה[2][9]
  • טומוגרפיה ממוחשבת – הבדיקה היעילה אך היקרה ביותר ומסוכנת בשל החשיפה לקרינה.

דרכי מניעה וטיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר מדובר במניעה, הדגש בעיקרו על מודעות לקיום התופעה. כיום, מרבית הנשים שנכנסות להריון ויולדות – אינן מודעות לתופעה כלל ולכן אינן "מגינות" על עצמן מפניה.

באם הייתה מודעות רווחת, המצב האידיאלי היה אמור להיות:

בדיקות יזומות אצל הגינקולוג החל מסוף הטרימסטר הראשון ובתום משכב הלידה (שישה עד שמונה שבועות) וכחצי שנה עד שמונה חודשים מיום הלידה. כמו כן – מודעות של כל מי שמטפל בנשים בהריון ואחרי הלידה: אחיות טיפת חלב, מיילדות, דולות, מדריכות הכנה ללידה, מדריכות הנקה, דולות לאחר לידה, מורים ומאמנים לחינוך גופני – לבדוק כל אישה בהריון ואחרי לידה, גם הרבה שנים אחרי הלידה הראשונה.

מהלך הטיפול בדרגות הקלות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. תשאול
  2. בדיקה
  3. תרגול שרירי ריצפת האגן: היכרות עם שרירי ריצפת האגן, ובעיקר – הפרדה בינם לבין מקרבי ירך (Adductors). לימוד תרגילי חיזוק ושליטה לרצפת האגן[4]
  4. תרגול שיקומי לשרירי הבטן: תרגילים לחיזוק השריר הרחב של הבטן, תוך מתן הדגשים לפי הצורך. הוכח במחקרים, כי לביצוע מתמיד ועקבי של תרגילי חיזוק נכונים לבטן, השפעה חיובית על שיפור המצב המתבטאית ב: הצרת רוחב ההיפרדות, סגירת עומק ההיפרדות והן החלמה מהירה יותר של האזור כולו.[2]
  5. שילוב של תרגילים סטטיים וחד כיוונים והימנעות מפיתולים וסיבוכים.[10]
  6. מיקוד על מיקום ההיפרדות
  7. שילוב התרגילים בחיי היום יום של המטופלת
  8. רצף טיפולי – שיקומי
  • מתחילים בתרגילים פשוטים, המפעילים קבוצת שרירים אחת.
  • לאט ובהדרגה עוברים לתרגילים מורכבים יותר.
  • המשך טיפול ומעקב
    ניתוח לטיפול בהיפרדות ביטנית, איור מהמאה ה-16.

דרכי טיפול שגויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כפיפות בטן "רגילות" (או כל תרגיל בו מרימים את החלק העליון של הגוף כנגד כוח המשיכה) ללא תמיכה בשרירי הבטן.
  • פיתולים ורוטציות המפעילים את השרירים האלכסוניים נגד כוח המשיכה ("כפיפות מרפק לברך נגדית").[10]
  • תרגילים המביאים לפיתול יתר של החלק העליון.
  • תרגילים המביאים למתיחת יתר בחלק הקדמי של הגוף (כגון: שכיבה על הגב על כדור פיזיו, כפיפות חזקות לאחור כמו ביוגה, פילאטיס וכו').

במקרים קיצוניים יותר, ובדרגות החומרה הגבוהות, מדובר בשלוש שיטות התערבות המצריכות התערבות כירורגית:

  1. "קיפול" החלק הקדמי של השריר הישר בטני ויצירת "קשר" בין שני הצדדים.
  2. "הנדסת" האזור, על ידי שימוש בחלקי השריר האחרים והשלמת החסר בחלק הפתוח.[11]
  3. ניתוח פלסטי למתחם הבטן הנקרא –" Abdominaplasty /” Tummy tuck – ניתוח בו מורידים עודפי שומן ועור מהאזור ו"תופרים" מחדש את הlinea alba בין חלקיה. זהו ניתוח מורכב ויש לשקול אותו רק במקרים חריגים.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היפרדות בטנית בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ D. Lee1, 2, P. Hodges, Behaviour of the linea alba during a curl-up task in diastasis rectus abdominis: a new interpretation with clinical implications, Physiotherapy Volume 101, Supplement 1, May 2015, Pages e580–e581
  2. ^ 1 2 3 4 D.R. Benjamin a, A.T.M. van de Water b, C.L. Peiris a,b, Effects of exercise on diastasis of the rectus abdominis muscle in the antenatal and postnatal periods: a systematic review, Physiotherapy 100 (2014) 1–8
  3. ^ 1 2 Patrícia Gonçalves Fernandes da Mota a, Augusto Gil Brites Andrade Pascoal a Ana Isabel Andrade Dinis Carita b, Kari Bø, Prevalence and risk factors of diastasis recti abdominis from late pregnancy to 6 months postpartum, and relationship with lumbo-pelvic pain, Manual Therapy 20 (2015) 200e205
  4. ^ 1 2 3 D.G. Lee, L.J. Lee, L. McLaughlin, Stability, continence and breathing: The role of fascia following pregnancy and delivery, Journal of Bodywork and Movement Therapies Volume 12, Issue 4, October 2008, Pages 333–348
  5. ^ 1 2 Khushboo Dalal1 , Amrit Kaur2 , Mahesh Mitra3, Correlation between Diastasis Rectus Abdominis and Lumbopelvic Pain and Dysfunction, . Indian Journal of Physiotherapy and Occupational Therapy8.1 (Jan-Mar 2014): 210-214.
  6. ^ .Mota, P.G.F.D.; Pascoal, A.G.B.A.; Carita, A.I.A.D.; Bø, K, Prevalence and risk factors of diastasis recti abdominis from late pregnancy to 6 months postpartum, and relationship with lumbo-pelvic pain, Manual Therapy Volume 20, Issue 1, February 2015, Pages 200–205
  7. ^ Tapp.L.M., Pregnancy Ergonomics: Potential Hazards & Key Safeguards, Ergonomics, august 2000. 29-32
  8. ^ Diastasis check, באתר יוטיוב, 1 בספטמבר 2010
  9. ^ Yvonne Coldrona, Maria J. Stokesb, Di J. Newhamc, Katy Cookd, Postpartum characteristics of rectus abdominis on ultrasound imaging, Manual Therapy Volume 13, Issue 2, April 2008, Pages 112–121
  10. ^ 1 2 A.G. Pascoal , S. Dionisio, F. Cordeiro, P. Mota, Inter-rectus distance in postpartum women can be reduced by isometric contraction of the abdominal muscles: a preliminary case–control study, Physiotherapy 100 (2014) 344–348
  11. ^ P. Emanuelssona, U. Gunnarssonb, K. Strigårdb, Early complications, pain, and quality of life after reconstructive surgery for abdominal rectus muscle diastasis: A 3-month follow-up, JPRAS Volume 67, Issue 8, August 2014, Pages 1082–1088

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.