היריון לא מתוכנן

היריון לא מתוכנן הוא היריון שאינו מתוזמן, שלא תוכנן או שאינו רצוי בזמן ההתעברות.[1]

יחסי מין (מלאים או חלקיים), בהסכמה או בכפייה, ללא שימוש באמצעי מניעה יעיל הם הגורם העיקרי להיריון לא מתוכנן. על פי דוח של סוכנות האו"ם לבריאות מינית ופוריות שפורסם במרץ 2022, שיעור ההיריונות הלא מתוכננים ברחבי העולם מוערך בכמחצית מכלל ההיריונות, בסך הכל 121 מיליון היריונות לא מתוכננים בשנה[2]. השיעורים משתנים באזורים גאוגרפיים שונים ובין קבוצות סוציו-דמוגרפיות שונות.[3][4]

הגורמים המשפיעים ביותר על היריון מתוכנן: הכרות עם אמצעי מניעה יעלים ונגישות שלהם, מצב סוציואקונומי ומשפחתי.[5][3]

היריונות לא מתוכננים הם הסיבה העיקרית להפלות יזומות.[4] כ-60% מההיריונות הלא מתוכננים ברחבי העולם מסתיימים בהפלות המלאכותיות,[2] אך יש גם נשים שבוחרות להמשיך את ההיריון.

שיעור ההיריונות הבלתי מתוכנים הוא מדד משמעותי בבריאות הרבייה (reproductive health). מחקרים רבים הוכיחו קשר בין היריונות לא מתוכננים למגוון של השלכות בריאותיות, כלכליות, חברתיות ופסיכולוגיות שליליות על הנשים, ילדיהן והחברה כולה.[6][7][8] המאמצים להקטנת שיעורי ההיריון הלא מתוכנן מתמקדים בשיפור הגישה לאמצעי מניעה יעילים לכל וייעוץ.

הגדרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר על שיעורי היריונות לא מכוונים הוא מאתגר, שכן סיווג היריון כ"מתוכנן" או "לא מתוכנן" מבוסס על הגדרה אישית ומתייחס לשיקולים ורגשות כלפי ההיריון עצמו או תכנון הולדת ילדים באופן כללי. עם זאת, למטרות איסוף נתונים, "היריון לא מתוכנן" מוגדר כהיריון המתרחש לא כמתוכנן בין אם לאישה שתכננה להיכנס להיריון בעתיד הקרוב או הרחוק או בין אם האישה כלל לא התכוונה להיכנס להיריון כלל.[9]

לעומת זאת, "היריון מתוכנן" הוא היריון שחשבו עליו מראש בזמן ההתעברות או לפני כן. על פי מכון גוטמכר, כל ההיריונות שאינם מסווגים במפורש כ"לא מתוכננים" כוללים היריונות שבהם האישה ההרה מרגישה אמביוולנטית או לא בטוחה לגבי ההיריון.[9] רוב המקורות מתייחסים רק לכוונותיה של האישה כאשר מגדירים האם היריון אינו מתוכנן, אך במקרים אחרים מתייחסים גם לכוונותיו של בן או בת הזוג.[10][9]

היריון "לא מתוכנן" אינו מבנבא אם ההיריון יתקבל בברכה או לא, או מהי תוצאת ההיריון; לידה, הפלה מלכותית או הפלה טבעית.[9]

אפידמיולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכיחות עולמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2010 ל-2014, השיעור העולמי של היריונות לא מתוכננים הוערך ב-44% מכלל ההיריונות. כלומר, כ-62 היריונות לא מתוכננים לכל אלף נשים בגילאי 15–44 שנים. בעוד ששיעורי היריונות לא מתוכננים ירדו באיטיות בעולם, ישנו שוני בין באחוזי ההיריונות הלא מתוכננים באזורים גאוגרפיים שונים.[11][12] באזורים בעלי הכנסה נמוכה, בחלקים אמריקה הלטינית ובאפריקה, ,שיעור ההיריונות הלא מתוכננים מוערך בין 96 ל-89 היריונות לא מתוכננים לכל אלף נשים. בהתאמה, השיעורים נמוכים יותר באזורים בעלי הכנסה גבוהה יותר כמו חלקים מצפון אמריקה ואירופה. שם ההערכה נעה בין 47 ל-41 היריונות לא מתוכננים לכל אלף נשים.[3]

כ-53.8 מיליון היריונות לא מכוונים התרחשו מדי שנה באסיה בין השנים 2010–2014. כ-5.4% מהנשים בגילאי 15–44 התמודדו עם היריונות לא מכוונים באסיה.[13]

שכיחות לפי מדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מכון גוטמכר, ישראל לא מפרסמת נתונים על היריונות לא מתוכננים.[14] מחקרים שנעשו בישראל על היריונות לא מתוכננים בדקו את הנושא בקרב חיילות בשירות סדיר ומצאו ששכיחות ההיריונות לא מתוכננים נמוכה מאוד ומרביתם מסתיימים בהפלה.[6]

בְּרִיטַנִיָה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבריטניה בין השנים 2015–2019, היו בסך הכל כ־1,150,000 היריונות בשנה. מתוכם, כ-545,000 היריונות היו לא מתוכננים ו-197,000 הסתיימו בהפלה.[15] שליש מהלידות באנגליה אינן מתוכננות או מתקשרות לתחושת אמביוולנטיות.[16]

צָרְפַת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2010, הערכה היא ששליש מכלל ההיריונות בצרפת היו לא מתוכננים, כאשר 36% הסתיימו בלידות.[17] בשנים 2015–2019, היו בסך הכל כ-1,110,000 היריונות בשנה. מתוכם, כ-406,000 היריונות היו לא מתוכננים (כ-37%) ו-201,000 הסתיימו בהפלה.[18]

רוסיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוסיה, בשנים 2015–2019, היו בממוצע 3,950,000 היריונות בשנה. מתוכם, יותר ממחצית, 2,220,000 היו היריונות לא מכוונים ו-1,580,000 הסתיימו בהפלה.[19]

דרום אפריקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרום אפריקה, 65 אחוז מההיריונות בין 2015 ל-2019 היו לא מתוכננים, ו-36 אחוז הסתיימו בהפלה. הגורם העיקרי להיריון לא מתכונן הוא פעילות מינית ללא שימוש באמצעי מניעה יעיל, ביחסים בהסכמה או כפייה. במקרים רבים, היריון לא מכוון קשור לאלימות מגדרית, כולל פעילית מינית מוקדמת שאינה בהסכמה ונישואי קטינים.[20] מספר האזרחים הדרום אפריקאיים החיי עם HIV בשנת 2020 הוא הגבוהה בעולם. מניעת היריונות לא מתוכננים בקרב נשים נשאיות HIV היא אסטרטגיית מפתח בביעור העברת HIV מאם לילד.[21]

הודו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודו, בין השנים 1019–2015 ירד שיעור ההיריונות הלא מתוכננים ב-25% ביחס ל 1990–1994. באותה התקופה, שיעור ההפלות עלה ב-23% בבמוצע. חלקם של היריונות לא מתוכננים שהסתיימו בהפלה עלה מ-47% ל-77%. כ-45% מההיריונות ביו השנים 2015–2019 היו לא מתוכננים.[22] הנגישות הנמוכה לאמצעי מניעה יעילים, עולה בקנה אחד עם שכיחות היריונות לא מכוונים ושכיחות הפלות.[23]

ארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי נתוני מכון גוטמכר, מעט פחות ממחצית (45%) מההיריונות בארצות הברית בשנת 2011 היו לא מתוכננים.[24] מחקר שבדק היריונות מתוכננים ולא מתוכניים בין השנים 1982 ל-2010 מצא שבתקופה זו כ-37% מההיריונות היו לא מתוכננים. לאורך השנים, בקרב קבוצות נשים עניות, עם השכלה נמוכה ולא נשואות אחוז ההיריונות הלא מתוכננים משאר יציב. ככל שרמת ההשכלה וההכנסה עולה כך יורד הסיכוי להיריונות לא מתוכננים.[25]

גורמים הקשורים להיריון לא מתוכנן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היריון לא מתוכנן מתרחש, בדרך כלל, כתוצאה מפעילות מינית ללא אמצעי מניעה או משימוש לא נכון בהם. קיימת אפשרות להתעברות לא מתוכננת גם בעת שימוש נכון באמצעי מניעה, אך זהו מצב נדיר יחסית. מבין כל ההיריונות הלא מתוכננים שהתרחשו בשנת 2008, רק 5% מהנשים שהשתמשו באמצעי מניעה יעילים והתעברו שלא כמתוכנן. ששימוש באמצעי מניעה (על ידי הגבר או האישה) באופן לא עקבי הוביל ל-41% ההיריונות הלא מתוכננים ואי שימוש באמצעי מניעה כלל הוביל ל-54% מכלל ההיריונות הלא מתוכננים.[26] הגורמים המרכזים המשפיעים על היריון לא מתוכנן הם:

אי שוויון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים מראים כי עוני, גזענות, אי שוויון מגדרי ומבנה שירותי הבריאות עלולים להגביל את ההזדמנויות העומדות לפני נשים ואת הגישה אמצעי מניעה. חוקרים בחנו גורמים אלו הן ברמת המיקרו (למשל, כיצד פערי כוח בין מטופלות וספקי שירותי בריאות בתחום הפוריות מעצבים בחירות והתנהגויות לשימוש אמצעי מניעה) והן ברמת המאקרו (למשל, כיצד רבייה של קבוצות מסוימות, לאורך זמן, הוגדרה כרצויה חברתית או לא).[27]

ההתמקדות בשאלה האם אישה מתכוונת להריון מרמזת שכוונותיה נחשבות יותר מכל. אולם, עבור מיליוני נשים ברחבי העולם, היכולת לתרגם את הכוונות הללו לכדי פעולה מוגבל על ידי גישה מוגבלת למשאבים או לשירותי בריאות, או על ידי שליטה מוגבלת בגוף שלהן.[27]

גיל צעיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היריון בגיל נעורים

על פי פרסום של מכון גוטמכר, מ-2019 21 מיליון נערות, בין הגלאים 15 עד 19, ממדינות מתפתחות הרו. לפחות 50% מההיריונות היו לא רצויים. יותר ממחצית מההיריונות הסתיימו בהפלה. מחסור באמצעי מניעה יעילים בהישג יד ומידע על שימוש נכון בהם יפחיתו את היריונות לא מתוכננים.[28]

צעירות שיולדות בעקבות היריון לא מתכונן, לא פעם, מפסיקות את הלימודים בתיכון בגלל חוסר יכולות להמשיך בלמודים ולטפל בתינוק ולעיתים אף נדרשות לעבוד. היריון לא מתוכנן פוגע בסיכויי הנערה להשכלה ויש לכך השלכות בתחום התעסוקה, תפיסה עצמית ועוד.[29]

רמת הכנסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר שבדק את הקשר בין רמת ההכנסה להיריון לא מתוכנן נמצא קשר הפוך בין הכנסה להיריון לא מתוכנן, וכתוצאה מכך הבדלים מהותיים בין מדינות בעלות הכנסה נמוכה למדינות בעלות הכנסה גבוהה. בשנים 2015–2019, במדינות בעלות הכנסה נמוכה היה שיעור ההיריונות הלא ממתוכננים הגבוהים ביותר והשיעור הנמוך ביותר של היריונות לא מתוכננים שהסתיימו בהפלה.[30] לנשים בעלות הכנסה נמוכה בארצות הברית יש פי חמישה יותר סיכוי לחוות היריון לא מתוכנן מאשר נשים עם ההכנסה גבוהה.[31]

רמת השכלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים מתאם חזק בין רמת ההשכלה של האישה לבין הסבירות שלה לחוות היריון לא מתוכנן. באופן כללי, נשים בעלות רמות השכלה גבוהות יותר נוטות להיות בסיכון נמוך יותר להיריון לא מתוכנן מאשר לנשים עם השכלה נמוכה יותר. נשים שלא סיימו לימודים תיכונים, שיעור ההיריונות הלא מתוכננים היה הגבוה ביותר בהשוואה לכל רמת השכלה בשנת 2011 (73 לכל 1,000). ככל שרמת ההשכלה עולה, השיעורים היו נמוכים יותר.[32]

יחסי מין ללא הסכמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים קיצוניים, היריון לא מתוכנן הוא תוצאה של כפייה מינית, אונס או היריון כפוי, כל אלו מתרחשים גם בהקשר של אלימות במשפחה. היריונות לא מתוכננים נוטים יותר להיות קשורים להתנהגות מתעללת מאשר היריונות מתוכננים בהקשר של אלימות במשפחה ואלימות כלפי נשים בכלל.[33]

השלכות הריונות לא מתוכננים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלכות על בריאות הציבור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היריון לא מתוכנן מגביר את הסיכונים לאם ולתינוק. הסיכונים המרכזים הם היריון לא מעקב רפואי, ערעור הבריאות הנפשית של האם, עלייה בשיעור לידות מוקדמות ובמשקל נמוך ונכונות נמוכה יותר להנקה.[34] נשים שהרו בהריון לא מתוכנן פחות מקפידות על מעקב רפואי בשליש הראשון של ההריון, מעשנות ושותות אלכוהול בזמן היהריון. על פי מחקרי אורך באירופה שהחלו באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת, למניעת הפלה יש השפעה שלילית חמורה על ההתפתחות הפסיכו-סוציאלית ארוכת הטווח של ילדים - למשל על לימודיהם בבית הספר, ההסתגלות החברתית, השימוש באלכוהול וסמים, פעילות פלילית ותעסוקה.[27]

השלכות כלכליות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להיריונות לא מתוכננים יש משמעויות כלכליות לאישה ולמידנה. מחקרים בארצות הברית חישבו את העלויות של היריונות לא מתוכננים ולידות לאכן מכן. ההשפעה הגדולה ביותר היא עבור נשים בעלות הכנסה נמוכה. ממכון ברוקינגס העריך כי בשנת 2011 שעלויות השנתיות לשירותי הבריאות עבור הריונות לא מתוכננים והלידות הנובעות מכך מסתכמות בכ-12 מיליארד דולר של משלמי מיסים באמצעות תוכניות טיפול רפואי מסובסדות ממשלתיות כמו Medicaid ותוכנית ביטוח בריאות לילדים (CHIP).[35] היריונות אלו יכולים להשפיע לרעה על הישגים חינוכיים של אמהות הנושרות מהלימדים ומתקשות לחזור וכך פוגעות בסיכויי העתיד שלהן ושל ילדיהן.[29] היריונות מתוכננים עלולים להזיק למעמדה הכלכלי ולהכנסה של האישה, ועשויים להפחית את ההסתברות להשתתפות בכוח העבודה ב-25 אחוזים.[36]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא היריון לא מתוכנן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Unintended Pregnancy". Centers for Disease Control and Prevention. נבדק ב-13 בנובמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Nearly half of all pregnancies are unintended—a global crisis, says new UNFPA report, United Nations Population Fund (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 Jonathan Bearak, Anna Popinchalk, Leontine Alkema, Gilda Sedgh, Global, regional, and subregional trends in unintended pregnancy and its outcomes from 1990 to 2014: estimates from a Bayesian hierarchical model, The Lancet Global Health 6, 2018-04-01, עמ' e380–e389 doi: 10.1016/S2214-109X(18)30029-9
  4. ^ 1 2 Sarah S. Brown, Leon Eisenberg (ע), Demography of Unintended Pregnancy, The Best Intentions: Unintended Pregnancy and the Well-Being of Children and Families, Washington, D.C.: National Academies Press, 1995-06-02, ISBN 978-0-309-05230-6
  5. ^ Patterns of Contraceptive Use, The Best Intentions: Unintended Pregnancy and the Well-Being of Children and Families, Washington, D.C.: National Academies Press, 1995-06-02, ISBN 978-0-309-05230-6
  6. ^ 1 2 Adi Kuperman-Shani, Tarif Bader, Elon Glassberg, Vered Klaitman, Policy for reducing unplanned pregnancies and repeat unplanned pregnancies rates in Israeli Defense Force, Israel Journal of Health Policy Research 8, 2019-02-04 doi: 10.1186/s13584-019-0292-x
  7. ^ S.T. Orr, C.A. Miller, S.A. James, S. Babones, Unintended pregnancy and preterm birth, Paediatric and Perinatal Epidemiology 14, 2000-10, עמ' 309–313 doi: 10.1046/j.1365-3016.2000.00289.x
  8. ^ Kathryn Kost; Laura Lindberg, Policy for reducing unplanned pregnancies and repeat unplanned pregnancies rates in Israeli Defense Force, read.dukeupress.edu, ‏February 2019
  9. ^ 1 2 3 4 Unintended Pregnancy in the United States, Guttmacher Institute, ‏January 2019 (באנגלית)
  10. ^ Eisenberg L, Brown SH (1995). The best intentions: unintended pregnancy and the well-being of children and families. Washington, D.C: National Academy Press. p. 72. ISBN 978-0-309-05230-6. נבדק ב-2011-09-03.
  11. ^ Jonathan Bearak, Anna Popinchalk, Leontine Alkema, Gilda Sedgh, Global, regional, and subregional trends in unintended pregnancy and its outcomes from 1990 to 2014: estimates from a Bayesian hierarchical model, The Lancet Global Health 6, 2018-04, עמ' e380–e389 doi: 10.1016/S2214-109X(18)30029-9
  12. ^ "Changes in Unintended Pregnancy Rates by World Region". Guttmacher Institute. 3 במאי 2018. נבדק ב-22 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Sarder A, Islam SM, Talukder A, Ahammed B (2021-02-01). "Prevalence of unintended pregnancy and its associated factors: Evidence from six south Asian countries". PLOS ONE. 16 (2): e0245923. Bibcode:2021PLoSO..1645923S. doi:10.1371/journal.pone.0245923. PMC 7850499. PMID 33524018.
  14. ^ Unintended Pregnancy and Abortion Worldwide: Country-Level Estimates Explained, Guttmacher Institute, ‏2022-03-16 (באנגלית)
  15. ^ Unintended pregnancy and abortion - United Kingdom, Guttmacher Institute (באנגלית)
  16. ^ Health matters: reproductive health and pregnancy planning, ‏Published 26 June 2018
  17. ^ Camille Bonnet, Béatrice Blondel, Caroline Moreau, A rise in births following contraceptive failure in France between 2010 and 2016: results from the French national perinatal surveys, BMC Women's Health 21, 2021-03-20 doi: 10.1186/s12905-021-01255-y
  18. ^ France - Unintended pregnancy and abortion, Guttmacher Institute (באנגלית)
  19. ^ Russian Federation -Unintended pregnancy and abortion, Guttmacher Institute (באנגלית)
  20. ^ Neglected crisis of unintended pregnancies has lifelong impact, costs health systems billions, UNFPA ESARO, ‏2022-06-29 (באנגלית)
  21. ^ Selamawit Woldesenbet, Tendesayi Kufa, Carl Lombard, Samuel Manda, Diane Morof, Mireille Cheyip, Kassahun Ayalew, Adrian Puren, The prevalence of unintended pregnancy and its association with HIV status among pregnant women in South Africa, a national antenatal survey, 2019, Scientific Reports 11, 2021-12-09 doi: 10.1038/s41598-021-03096-z
  22. ^ India - Unintended pregnancy and abortion, Guttmacher Institute (באנגלית)
  23. ^ Susheela Singh, Chander Shekhar, Rajib Acharya, Ann M. Moore, Melissa Stillman, Manas R. Pradhan, Jennifer J. Frost, Harihar Sahoo, Manoj Alagarajan, Rubina Hussain, Aparna Sundaram, Michael Vlassoff, Shveta Kalyanwala, Alyssa Browne, The incidence of abortion and unintended pregnancy in India, 2015, The Lancet Global Health 6, 2018-01-01, עמ' e111–e120 doi: 10.1016/S2214-109X(17)30453-9
  24. ^ Unintended Pregnancy in the United States, Guttmacher Institute, ‏2012-01-26 (באנגלית)
  25. ^ William D. Mosher, Jo Jones, Joyce C. Abma, Intended and unintended births in the United States: 1982-2010, National Health Statistics Reports, 2012-07-24, עמ' 1–28
  26. ^ "Contraceptive Use in the United States". Guttmacher Institute. ביולי 2018. נבדק ב-27 באוגוסט 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 3 John Santelli, Roger Rochat, Kendra Hatfield-Timajchy, Brenda Colley Gilbert, Kathryn Curtis, Rebecca Cabral, Jennifer S. Hirsch, Laura Schieve, Unintended Pregnancy Working Group, The Measurement and Meaning of Unintended Pregnancy, Perspectives on Sexual and Reproductive Health 35, 2003, עמ' 94–101
  28. ^ Elizabeth A. Sully, Ann Biddlecom, Jacqueline E. Darroch, Taylor Riley, Lori S. Ashford, Naomi Lince-Deroche, Lauren Firestein, Rachel Murro, Adding It Up: Investing in Sexual and Reproductive Health 2019, 2020-07-28
  29. ^ 1 2 Early and unintended pregnancy - what role for education?, /www.unesco.org, ‏29 October 2014
  30. ^ Jonathan Bearak, Anna Popinchalk, Bela Ganatra, Ann-Beth Moller, Özge Tunçalp, Cynthia Beavin, Lorraine Kwok, Leontine Alkema, Unintended pregnancy and abortion by income, region, and the legal status of abortion: estimates from a comprehensive model for 1990–2019, The Lancet Global Health 8, 2020-09, עמ' e1152–e1161 doi: 10.1016/S2214-109X(20)30315-6
  31. ^ Adam Sonfield, Kinsey Hasstedt, Rachel Benson Gold, Moving Forward: Family Planning in the Era of Health Reform, 2014-03-01
  32. ^ Lawrence B. Finer, Mia R. Zolna, Declines in Unintended Pregnancy in the United States, 2008–2011, New England Journal of Medicine 374, 2016-03-03, עמ' 843–852 doi: 10.1056/NEJMsa1506575
  33. ^ Jeanne E Hathaway, Lorelei A Mucci, Jay G Silverman, Daniel R Brooks, Rahel Mathews, Carlene A Pavlos, Health status and health care use of Massachusetts women reporting partner abuse, American Journal of Preventive Medicine 19, 2000-11, עמ' 302–307 doi: 10.1016/S0749-3797(00)00236-1
  34. ^ Unintended Pregnancy | CDC, www.cdc.gov, ‏2023-03-27 (באנגלית אמריקאית)
  35. ^ Adam Thomas and Emily Monea, The High Cost of Unintended Pregnancy, Brookings Institution, ‏2011
  36. ^ Ana Nuevo-Chiquero, The labor force effects of unplanned childbearing, Labour Economics 29, 2014-08-01, עמ' 91–101 doi: 10.1016/j.labeco.2014.07.006