היתר בנייה (בעבר נקרא גם רישיון בנייה) הוא אישור שניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה על מנת לבצע עבודת בנייה, הריסה או שינוי בשימושים במקרקעין.
היתר הבנייה כולל מסמך עיקרי שבו תיאור מילולי כללי של הבקשה שאושרה, ומצורף אליו נספח תשריט, המכונה גם "גרמושקה", בשל צורת הקיפול שלו דמוית אקורדיון. שני המסמכים נחתמים בחותמת ייחודית במעמד אישורם על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שבתוכה נרשם מספר ההיתר.
במקטע הראשון של התשריט רשומים: שם מגיש הבקשה, שם האדריכל, שם המהנדס, שמות בעלי הזכויות בנכס, תוכניות בניין עיר החלות עליו, מידע על הקלות שאושרו במסגרת ההיתר, מאזן מקומות החניה וכיוצא בזה.
במקטע השני מופיעה טבלת שטחי המבנה בחלוקה לקומות ולשימושים ובחלוקה לשטחים קיימים ושטחים שבנייתם מותרת. המקטע השלישי כולל מפה טופוגרפית של החלקה או המגרש נשוא ההיתר, תרשים סביבה, ותשריט של התוספת, השינוי או ההריסה נשוא ההיתר בחתך קומתי.
במקטע הרביעי עשויים להופיע חישובי שטחים ותשריטי עזר לחישובי שטחים.
המקטעים הבאים כוללים את תשריטי הקומות השונות בקנה מידה שכיח של 1:100. לאחריהן יופיעו חתכי אורך ורוחב וכן תשריטי חזיתות המבנה.
על פי חוק התכנון והבניה קיימת חובה לקבל היתר בנייה בעת ביצוע אחת מאלה:
אישור הבקשה מחייב קבלת אישורים מגורמים שונים: בזק וחברת החשמל; אישור לתקינות חומרי הבנייה; רשות העתיקות; אישור תוכנית ביוב; שירותי כבאות והצלה; תשלום אגרות הבנייה והיטל השבחה. לקבלת אישור למרחב מוגן יש צורך גם באישור רשויות הג"א.
הליך הרישוי המקוצר נועד להאיץ את תהליך קבלת היתרי בנייה עבור סוגים מסוימים של עבודות ובניינים (תוספות בנייה קטנות, הקמת ממ"ד, חיזוק מבנה וכדומה) , תוך פישוט הבירוקרטיה והקמת ועדות מקצועיות ייעודיות לטיפול בבקשות אלו.
תקנות התכנון והבנייה (הליך רישוי בדרך מקוצרת), תשע"ז-2017 מגדירות מהי "עבודה מצומצמת", ומהן הפעולות שיש לנקוט בהן כדי לקבל היתר בניה בדרך זו. וגם מפרטת את לוחות הזמנים לטיפול בבקשה כזו. [4]
התנאים המוקדמים להגשת בקשה בהליך זה משתנים בהתאם לתקנות התכנון והבנייה, לתכנית המתאר החלה על הנכס ולשיקול דעתה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.