הכחשת הפותח היא כשל לוגי מסוג נון סקוויטור, שבו במשפט תנאי מכחישים את חלק הפותח (החלק בעל המילה "אם") כדי להגיע למסקנה שחלק התוצאה (הנפתח במילה "אזי") שגוי. מבנה הטיעון הוא הבא:
כדי להבהיר את הכשל שבטיעון, די אם נציב אותו בצורה פשוטה כך:
הכשל הגלוי בטיעון נובע מכך שהיחס בין חלק התנאי והמסקנה בהנחה הראשונה אינו בהכרח דו כיווני.
כלומר, ניתן לומר: "אם אוכל פיצה, אשמין", אך עדיין ייתכן שאשמין גם מבלי לאכול פיצה, כלומר אין נובע מכך שאם אשמין, אזי אכלתי פיצה.
כמו באישור הסוגר, ניתן להשיג דו כיווניות כאן רק אם משנים את התנאי "אם" ל"אם ורק אם", במבנה הבא:
במקרה זה, הטיעון תקף.