הלגיון החמישה עשר אָפּוֹלִינָרִיס (Apollinaris) (של אפולו) נוסד בידי אוקטביאנוס (לימים הקיסר אוגוסטוס) בשנת 41 לפנה"ס או קודם לכן. בראשית ימי הקיסרות שירת באיליריקום (אזור הבלקן). אחרי שנת 9 לספירה עבר לפאנוניה (הונגריה ומזרח אוסטריה של ימינו). בימי טיבריוס הוצב בבסיס הקבע שלו בקרנונטום (על גדות הדנובה, כ-50 ק"מ ממזרח לווינה). בשנת 63 הועבר למזרח להשתתף בקרבות בפיקודו של דומיטיוס קורבולו. בשנים 66–70 לספירה השתתף, תחת הנהגתם של אספסיאנוס ואחר כך טיטוס, במלחמה בממלכת יהודה לדיכוי המרד הגדול. בשנת 71 חזר לקרנונטום. יחידה של הלגיון השתתפה במלחמות הדאקיות של טראיאנוס, וייתכן שהלגיון הועבר כולו למזרח כדי להשתתף במלחמות הפרתיות של טראיאנוס. בשנת 117 לספירה הוצב בסאטאלה שבקפדוקיה.