הלל בן שמואל
| לידה |
בין 1220–1235 ורונה, איטליה |
|---|---|
| פטירה |
1295 פורלי, איטליה |
| השקפה דתית |
יהדות  |
| תחומי עניין |
רפואה, ספרות חז"ל, תאולוגיה יהודית, פילוסופיה יהודית, דיאלוג בין-דתי |
| עיסוק |
רב, חוקר תלמוד, רופא, פילוסוף, מתרגם |
| הושפע מ | יונה גירונדי, רמב"ם, אבן רושד, תומאס אקווינס |
| השפיע על | אברהם אבולעפיה |
  | |
רבי הלל בן שמואל מוורונה (באיטלקית: Hillel ben Samuel; נולד בין 1220–1235, נפטר ב-1295 בערך) היה רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי. מחבר הספר "תגמולי הנפש". הוא היה נכדו של רבינו אליעזר בן שמואל מוורונה, מבעלי התוספות.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי הלל בן שמואל היה ממפיצי תורתו הפילוסופית של הרמב"ם באיטליה. עובדה זו ראויה להדגשה מיוחדת, לאור העובדה שרבו הגדול, רבי יונה גירונדי, היה ממתנגדיו הגדולים של הרמב"ם בתקופת הפולמוס על הפילוסופיה. לדברי רבי הלל, חזר בו רבו ברבות הימים. וכך כותב רבי הלל באגרת:[1]
"ואם תשאל מי יודע שאותם הגזירות היו בעוון שרפת ה'מדע' וה'מורה', אענך הנה האות והמופת שלא הפסיקו מ' יום בין שריפת ספרי רבינו לשרפת ספרי התלמוד, ובאותו מקום עצמו נשרפו כל הספרים והפירושים שנמצאו בפריש, ונתערב אפר ספרי התלמוד באפר ספרי ה'מדע' וה'מורה', כי עדיין היה האפר במקום. וזה דבר אמת וגלוי ומפורסם לכל העמים- יהודים וגוים, ולאלתר ידעו הכל כי דין שמים היה וממרום שלח אש על אשר שלחו יד בספרו הקדוש.
והר' יונה הגדול מברצלונה זצ״ל היה ראש וקצין על כל הרעות הגדולות שנעשו בצרפת, ואז נמס לבבו ולבב כל עוזריו וקבל עליו ללכת ולהשתטח על קבר רבינו במנין עשרה ולבכות על קברו ז' ימים שימחול לו על אשר מעל בספריו, והודה בפיו בפני כל העם ואמר בלשון זה: 'הנני מכה על פני ובוש ומתחרט על אשר פערתי פי נגד רבנו הקדוש הר' משה בן מיימון וספריו, והנני מודה מלב ומנפש ואומר משה ותורתו אמת וכולנו בדאין, ואני מקבל עלי מעכשיו ללכת להשתטח על קברו במניין עשרה וללכת עד קברו ז' ימים ימים ולומר בכל יום: חטאתי לאלהי ישראל ואל רבינו משה אבן מיימון, שדיברתי והעוויתי נגד ספריו', כלשון הזה אמר בבית הכנסת של פריש לפני הקהל הנותרים מן הגזירה. ויצא משם ובא לו למונטפליר עירו ואמר בב"ה של ברצלונא במעמד כל הקהל…ובכל הלכה והלכה היה מזכיר מחיבור רבנו משה ואמר: 'רבינו משה כתב כן בחבורו ונראין לי דבריו' ולא חלק עוד על סברותיו… והוא הצדיק ספר לי מפיו אות באות כאשר כתבתי לעיל בכל אשר עשה וכל אשר קרהו"
ויכוח קשה ניהל גם עם מפיץ תורת הרמב"ם, רבי זרחיה שאלתיאל חן.
כונה בחייו "הלל בן שחר", שפתרונו: הלל בן רבי שמואל חסיד, בהשאלה מישעיהו יד, יב. טעות תיעתוק של שמו, גרמה לביבליוגרפים רבים בעבר לכנות את מחבר ספרו "תגמולי הנפש", בטעות: ”ר' אלאל ב"ר שחר”. בין הטועים ביבליוגרפים גדולים כמו חיים מיכל. מי שפתר את החידה חלקית, היה משה שטיינשניידר, שזיהה את השם המקורי הלל. שנים מאוחר יותר, הציע הרב ראובן מרגליות את השלמת הפתרון[2].
ספרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו של רבי הלל בן שמואל זכה לפופולריות רבה כבר בזמנו, וכתבי יד רבים שלו נשתמרו. הודפס לראשונה בידי שלמה זלמן חיים הלברשטאם במסגרת הוצאת הספרים של "חברת מקיצי נרדמים", בליק, בשנת תרל"ד (1874). ומאז זכה לדפוסי צילום רבים. בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, יצאה לאור מהדורה מדעית של הספר.
- הלל בן שמואל מוורונה, תגמולי הנפש, ליק, מקיצי נרדמים, תרל"ד
- ספר תגמולי הנפש להלל בן שמואל מווירונה. ההדיר על פי כתבי יד וצירף מבוא, ביאורים ומפתחות: יוסף ב' סרמוניטה[3], ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"א
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Hillel von Verona: ein Psychologe nach Maimonides und sein Hauptwerk Tagmule hannefesch (Vergeltung der Seele) Kap. I bis. IV; aus dem hebräisachen Urtext übersetzt, mit Einleitung und Anmerkung versehen unter Berücksichtigung einer noch unedierten Handschrift von Max Geyer. Frankfurt a.M. : s. n., L. Golde, 1911 (בגרמנית)
- Über die Vollendung der Seele: Hebräisch-Deutsch; Hillel von Verona; eingeleitet und mit Anmerkungen herausgegeben von Yossef Schwartz; übersetzt von Yossef, Schwartz in Verbindung mit Alexander Fidora. Freiburg im Breisgau: Herder, 2009. (בגרמנית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "הלל בן שמואל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- תגמולי הנפש, ליק, מקיצי נרדמים, תרל"ד. בראש הספר יש איגרת של משה שטיינשניידר לשזח"ה אודות רבי הלל, באתר היברובוקס
- זאב הרוי, מהדורה חדשה של ספר תגמולי הנפש, בתוך: תרביץ, כרך נב, תשמ"ג, עמ' 529–537 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- אליעזר שביד, ראשית המרכז הפילוסופי באיטליה – ר' יעקב אנאטולי ור' הלל מוורונה, פרק בספר הפילוסופים הגדולים שלנו
- שמחה עמנואל, שריפת התלמוד והשריפה בנוטרדאם, במאמר מובאים הדעות השונות ביחס לדברי רבי הלל
- הלל בן שמואל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הלל בן שמואל מוירונה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אגרת ר' הלל החסיד אל ר' יצחק הרופא בתוך: משה בן מימון (רמב"ם), אגרות קנאות – אגרות הרמב"ם, באתר היברובוקס; ובתוך: אשכנזי, אליעזר, מתונס, טעם זקנים, באתר היברובוקס
- ^ להרחבה על השתלשלות העניין, ראו: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, ח"ב, עמ' 355.
- ^ חלק מן הסדרה: כתבי האקדמיה הלאמית הישראלית למדעים, החטיבה למדעי הרוח: מקורות ומחקרים בתולדות המחשבה והדת היהודית.