הלם היפוולמי

הלם היפוולמי
סרטון המסביר מהו הלם
סרטון המסביר מהו הלם
שמות נוספים הלם תת-נפחי
תחום רפואת חירום
גורם איבוד דם או נוזלים
תסמינים

התחלתיים: חולשה, לחץ דופק נמוך, קצב לב מהיר

לאחר החמרה: לחץ דם נמוך, בלבול, תזזיתיות
טיפול תלוי תסמינים והגורם להלם
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 760145 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיווגים
ICD-10 R57.1
ICD-11 MG40.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הלם היפוולמי, הידוע גם בשם הלם תת-נפחיאנגלית: Hypovolemic shock), הוא סוג של הלם (מחזורי) שנגרם כתוצאה מחוסר דם או נוזלים בתוך כלי הדם.[1] דבר זה קורה כאשר אין זרימת דם מספקת לרקמות הגוף.[1] אבחון של הלם מסוג זה לרוב מתבסס על התסמינים שהמטופל מציג ועל ההיסטוריה של האירועים שהובילו לתסמינים.[2] הלם מסוג זה נגרם פעמים רבות בשל פציעה והוא הסוג הנפוץ ביותר אצל ילדים.[2][3] אך התדירות של הלם מסוג זה אינה ברורה.[2]

התסמינים הראשוניים כוללים בדרך כלל חולשה, לחץ דופק מופחת וקצב לב מהיר .[2][1] ככל שהמצב מחמיר התסמינים שיכולים להופיע הם לחץ דם נמוך, בלבול או תזיזתיות, חוסר מנוחה.[2] סיבוכים של השוק עשויים לכלול חוסר איזון אלקרוליטי(אנ'), אי ספיקת כליות ולתסמונת כשל רב- מערכתי (אי ספיקת איברים רב מערכתית).[2]

רמות חומרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • היפוולמיה קלה מאופיינת בירידה בנפח הדם של עד כ־20%, בהיווצרות של דופק מהיר (טכיקרדיה קלה יחסית), גפיים קרות, הזעה וחרדה.
  • היפוולמיה בינונית מאופיינת בירידה בנפח דם שנעה בין 20% ל-40%. במצב זה המטופל הופך טכיקרדי יותר ונשימותיו הופכות מהירות. מתחילה להיות תפוקת שתן נמוכה ויש שינויים בלחץ הדם במעבר משכיבה לעמידה.
  • היפוולמיה חמורה (מעל 40% מנפח הדם- אובדן דם חמור), מופיעים הסימנים הקלאסיים של הלם: ירידה בלחץ הדם, טכיקרדיה משמעותית, ירידה בתפוקת השתן ומצב של בלבול ואגיטציה (תזזיתיות) ובמקרים חמורים יכול גם לגרום לתרדמת (קומה). זרימת הדם למערכת העצבים המרכזית (המוח) נותרת תקינה עד לשלבים יחסית מאוחרים.[4]

הלם היפוולמי יכול להתרחש עקב אובדן נוזלים או איבוד דם אשר גורמים לירידה בנפח הדם.[2] איבוד הנוזלים יכול להתרחש עקב הקאות, שלשולים, ייצור מוגזם של שתן, מזג אוויר חם, כתוצאה מכוויה בדרגה שלישית או דלקת בלבלב.[2][5] איבוד הדם יכול להתרחש עקב טראומה, דימום במערכת העיכול או הריון חוץ רחמי.[2] הקאות ושלשולים הם הגורמים השכיחים ביותר להלם היפוולמי אצל ילדים.[6]

דרכי טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול תלוי בסוג הנוזל שאבד.[2] למי שאיבד דם, צריך להפסיק את הדימום בעזרת מוצרי דם(אנ'), חומצה טרנקסמית (הקסקפרון) או ניתוח.[7] עבור אלה שאיבדו נוזלים אחרים, משתמשים בדרך כלל בנוזל תוך ורידי (עירוי) בצורת תמיסה גבישית.[2] בעת הטיפול יש להתייחס גם לסיבה שבגינה נגרם ההלם ולבלום גם אותה [כגון הפעלת לחץ ישיר\עקיף על אזור הדימום] .[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הלם היפוולמי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 International Trauma Life Support for Emergency Care Providers (8 ed.). Pearson Education Limited. 2018. pp. 172–173. ISBN 978-1292-17084-8.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 Taghavi, S; Askari, R (בינואר 2020). Hypovolemic Shock. PMID 30020669. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Atluri, Pavan (2006). The Surgical Review: An Integrated Basic and Clinical Science Study Guide (באנגלית). Lippincott Williams & Wilkins. p. 265. ISBN 978-0-7817-5641-9.
  4. ^ .Tintinalli, Judith E, Tintinalli's emergency medicine : a comprehensive study guide, 7th ed, New York: McGraw-Hill, 2011, ISBN 978-0-07-148480-0
  5. ^ Hypovolemic shock: MedlinePlus Medical Encyclopedia, medlineplus.gov (באנגלית)
  6. ^ Adam Silverman, Shock: A Common Pathway For Life-Threatening Pediatric Illnesses And Injuries, Pediatric Emergency Medicine Practice 2 (10)
  7. ^ Hooper, N; Armstrong, TJ (בינואר 2020). Hemorrhagic Shock. PMID 29262047. {{cite book}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.