סרטון המסביר מהו הלם | |
שמות נוספים | הלם תת-נפחי |
---|---|
תחום | רפואת חירום |
גורם | איבוד דם או נוזלים |
תסמינים |
התחלתיים: חולשה, לחץ דופק נמוך, קצב לב מהיר לאחר החמרה: לחץ דם נמוך, בלבול, תזזיתיות |
טיפול | תלוי תסמינים והגורם להלם |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 760145 |
סיווגים | |
ICD-10 | R57.1 |
ICD-11 | MG40.1 |
הלם היפוולמי, הידוע גם בשם הלם תת-נפחי (באנגלית: Hypovolemic shock), הוא סוג של הלם (מחזורי) שנגרם כתוצאה מחוסר דם או נוזלים בתוך כלי הדם.[1] דבר זה קורה כאשר אין זרימת דם מספקת לרקמות הגוף.[1] אבחון של הלם מסוג זה לרוב מתבסס על התסמינים שהמטופל מציג ועל ההיסטוריה של האירועים שהובילו לתסמינים.[2] הלם מסוג זה נגרם פעמים רבות בשל פציעה והוא הסוג הנפוץ ביותר אצל ילדים.[2][3] אך התדירות של הלם מסוג זה אינה ברורה.[2]
התסמינים הראשוניים כוללים בדרך כלל חולשה, לחץ דופק מופחת וקצב לב מהיר .[2][1] ככל שהמצב מחמיר התסמינים שיכולים להופיע הם לחץ דם נמוך, בלבול או תזיזתיות, חוסר מנוחה.[2] סיבוכים של השוק עשויים לכלול חוסר איזון אלקרוליטי(אנ'), אי ספיקת כליות ולתסמונת כשל רב- מערכתי (אי ספיקת איברים רב מערכתית).[2]
הלם היפוולמי יכול להתרחש עקב אובדן נוזלים או איבוד דם אשר גורמים לירידה בנפח הדם.[2] איבוד הנוזלים יכול להתרחש עקב הקאות, שלשולים, ייצור מוגזם של שתן, מזג אוויר חם, כתוצאה מכוויה בדרגה שלישית או דלקת בלבלב.[2][5] איבוד הדם יכול להתרחש עקב טראומה, דימום במערכת העיכול או הריון חוץ רחמי.[2] הקאות ושלשולים הם הגורמים השכיחים ביותר להלם היפוולמי אצל ילדים.[6]
הטיפול תלוי בסוג הנוזל שאבד.[2] למי שאיבד דם, צריך להפסיק את הדימום בעזרת מוצרי דם(אנ'), חומצה טרנקסמית (הקסקפרון) או ניתוח.[7] עבור אלה שאיבדו נוזלים אחרים, משתמשים בדרך כלל בנוזל תוך ורידי (עירוי) בצורת תמיסה גבישית.[2] בעת הטיפול יש להתייחס גם לסיבה שבגינה נגרם ההלם ולבלום גם אותה [כגון הפעלת לחץ ישיר\עקיף על אזור הדימום] .[2]
{{cite book}}
: (עזרה)
{{cite book}}
: (עזרה)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.