פסנתרנית ומלחינה צרפתייה | |
לידה |
2 במרץ 1764 ליון, צרפת |
---|---|
פטירה |
20 במאי 1836 (בגיל 72) פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה |
שם לידה | Hélène Antoinette Marie de Nervo |
מדינה | צרפת |
מקום קבורה | בזיליקת סנטה קרוצ'ה |
מעסיק | הקונסרבטואר של פריז |
בן או בת זוג | |
חתימה | |
הלן דה מונז'רו (בצרפתית: Hélène de Montgeroult; 2 במרץ 1764 – 20 במאי 1836) הייתה פסנתרנית ומלחינה צרפתייה. היא נולדה למשפחה אריסטוקרטית ולמדה לנגן בפסנתר מילדותה. היא הופיעה בסלונים ידועים בפריז. בשנת 1784 התחתנה עם המרקיז אנדרה מארי גוטייה (צר'), ובכך הפכה למרקיזה בעצמה.
בשנת 1793, שנים ספורות לאחר המהפכה הצרפתית, יצאה מונז'רו עם בעלה גוטייה למשלחת דיפלומטית באיטליה, שמטרתה הייתה להציל את מארי אנטואנט מהגיליוטינה. אולם, המשלחת נתפסה על ידי חיילי המהפכה, שהכו אותם באלימות ושבו אותם. גוטייה מת בשבי, אך מונז'רו הוחזרה לצרפת והועמדה למשפט בבית המשפט של המהפכה (הידוע בגזרתו - עריפת ראשה של מארי אנטואנט).
ידידה של מונז'רו משכבר הימים, ברנאר סארט (אנ'), שעמל באותו הזמן על הקמת קונסרבטוריון לאומי בפריז, נחלץ לעזרתה והעיד בבית המשפט כי הלן דה מונז'רו היא פסנתרנית יוצאת דופן וכי הוא צריך אותה לקונסרבטוריון שלו. כדי להוכיח זאת, הוא דאג להביא פסנתר לבית המשפט, ומונטג'רו אלתרה עליו, לעיני השופטים, פנטזיה על נושא ההמנון הצרפתי (La Marseillaise). כך הוכיחה הן את כשרונה והן את נאמנותה לשלטון המהפכה, והצילה את חייה.[1]
לאחר מכן מונתה מונז'רו לראש הקורס הראשי לפסנתר לגברים, בקונסרבטוריון של פריז, ובכך הייתה לאישה הראשונה שעשתה זאת. היא קיבלה שכר שווה לקולגות שלה, הגברים. היא נודעה כמורה נפלאה ואף הלחינה קובץ יצירות לפסנתר לתלמידים.
בין יצירותיה, מונז'רו הלחינה מגוון יצירות לפסנתר, וכן יצירות לכינור ופסנתר, אך לא ידוע על יצירות רבות שלה.
יצירתה המפוארת ביותר היא אוסף של תרגילים ללימוד נגינה, ובו 114 אטיודים ו-900 תרגילים לטיפול בבעיות ספציפיות.[2][3] בשנת 2024 הוציאה הפסנתרנית מיכל טל אלבום המוקדש ליצירותיה.