הלן מצגר
 | |
| לידה |
26 באוגוסט 1889 צ'אטו, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
7 במרץ 1944 (בגיל 54) אושוויץ, גרמניה הנאצית |
| מקום מגורים |
ליון |
| עיסוק | פילוסופית מדע והיסטוריונית של המדע |
  | |
הלן מצגר (בצרפתית: Hélène Metzger; 26 באוגוסט 1889 - 7 במרץ 1944) הייתה פילוסופית מדע צרפתייה והיסטוריונית של המדע.[1] בכתביה התמקדה בעיקר בהיסטוריה של הכימיה. היא נרצחה בשואה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצגר נולדה ב-26 באוגוסט 1889 בשם הלן ברול, למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני גבוה בצ'אטו, צרפת. היא הייתה אחייניתו של לוסיאן לוי-בריהל, אנתרופולוג צרפתי רב השפעה. אביה התעקש שהיא ואחותה יפסיקו את לימודיהן, לאחר שלוש שנים בלבד באוניברסיטה.[2] רק בשנת 1912, היא סיימה את לימודיה בקריסטלוגרפיה. מצגר נישאה ב-1914, התאלמנה כמה חודשים לאחר מכן, ואז חזרה למחקר.[2]
מחקר וכתיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1918, הגישה מצגר תזה על הופעתו של מדע הגבישים. במהלך שנות ה-20 וה-30, היא פרסמה שישה ספרים על תולדות הכימיה במאות ה-17 וה-18, תוך שהיא מפרנסת את עצמה בעזרת כסף הנדוניה שלה.[2]
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1912 - מחקר קריסטלוגרפי של ליתיום כלורט (Étude cristallographique du chlorate de lithium)
- 1914 - תיאוריה של שבירה כפולה מאת בופון (Une théorie de la double réfraction chez Buffon)
- 1918 - ראשיתו של מדע הקריסטלים (La genèse de la science des cristaux)
- 1923 - הדוקטרינות הכימיות בצרפת מתחילת המאה ה-17 ועד סוף המאה ה-18 (Les doctrines chimiques en France du début du XVIIe à la fin du XVIIIe siècle).
- 1926 - המושגים המדעיים (Les concepts scientifiques).
- 1929- ניוטון וההתפתחות של התיאוריה הכימית (Newton et l'évolution de la théorie chimique)
- 1930 - ניוטון, סטאל, בורהאבה והדוקטרינה הכימית (Newton, Stahl, Boerhaave et la doctrine chimique)
- 1930 - כימיה (La chimie)
- 1931 - יוג'ין שוורל: היסטוריון של הכימיה (Eugène Chevreul : historien de la chimie)
- 1932 - מבוא לחקר תפקידו של לבואזיה בהיסטוריה של הכימיה (Introduction à l'étude du rôle de Lavoisier dans l'histoire de la chimie)
- 1935 - הפילוסופיה של החומר אצל לבואזיה (La Philosophie de la matière chez Lavoisier)
- 1938 - משיכה אוניברסלית ודת טבעית בקרב כמה פרשנים אנגלים של ניוטון, בהנחיית אלכסנדר קוירה (צר') (Attraction universelle et religion naturelle chez quelques commentateurs anglais de Newton, sous la direction d'Alexandre Koyré
- חלק ראשון: מבוא פילוסופי, בהנחיית פדריגו אנריקה (צר') (remière partie : Introduction philosophique, sous la direction de Federigo Enriques)
- חלק שני: ניוטון, בנטלי, וויסטון, טולנד, בהנחיית פדריגו אנריקה (Deuxième partie : Newton, Bentley, Whiston, Toland, sous la direction de Federigo Enriques)
- חלק שלישי: קלארק, צ'יין, דרהם, בקסטר, פריסטלי, בהנחיית פדריגו אנריקה (Troisième partie : Clarke, Cheyne, Derham, Baxter, Priestley, sous la direction de Federigo Enriques)
- 1954 - המדע, קריאת הדת והרצון האנושי (La Science, l’appel de la religion et la volonté humaine)
- 1987 - השיטה הפילוסופית בתולדות המדע, בעריכת גד פרוידנטל (La Méthode philosophique en histoire des sciences, dirigé par Gad Freudenthal )
- "קטעים ממכתבים, 1921–1944", מאת גד פרוידנטל, מחקרים על הלנה מצגר (1990), עמ'. 247–269. (Extraits de lettres, 1921–1944, dans Gad Freudenthal, Études sur / Studies on Hélène Metzger (1990), p. 247–269)
מוות ומורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר צרפת נכבשה על ידי הנאצים בשנות ה-40, נשארה מצגר בתחילה בפריז לפני שעברה לליון, שהייתה חלק ממה שנקרא "האזור החופשי", בסוף 1941.[2] היא סירבה להסתתר ונעצרה על ידי הגסטפו ב-8 בפברואר 1944. לאחר מכן היא גורשה מדראנסי למחנה הריכוז אושוויץ ב-7 במרץ 1944, ונרצחה במהלך הטרנספורט או עם ההגעה למחנה.[2]
עבודתה של מצגר לא תמיד זכתה להכרה במהלך חייה, והיא מעולם לא החזיקה בתפקיד אקדמי, אבל היא אחת ההיסטוריונים הצרפתיים הבודדים של המדע לפני המלחמה, שעבודותיהם נקראות רבות גם כיום.[2] בשל מותה המוקדם, יצירתה מוגבלת בגודלה, אך בכל זאת הייתה בעלת השפעה. היא פרסמה תשעה ספרים, שלושים ושישה מאמרים וביקורות רבות.[3] בני זמננו כמו גסטון באצ'לארד ואמיל מאיירסון התייחסו לא פעם ליצירותיה וגם תומאס קון, בהקדמת ספרו המבנה של מהפכות מדעיות (1962) התייחס אליה כאחת ההשראות העיקריות שלו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bernadette Bensaude-Vincent, "Chemistry in the French tradition of philosophy of science: Duhem, Meyerson, Metzger and Bachelard", Studies in the History and Philosophy of Science, 36, 2005, p. 627–648.
- Cristina Chimisso, "Hélène Metzger: The History of Science between the Study of Mentalities and Total History", Studies in History and Philosophy of Science, 32, 2001, p. 203–241.
- Cristina Chimisso, Writing the History of the Mind — Philosophy and Science in France, 1900 to 1960s, Aldershot: Ashgate, 2008.
- Cristina Chimisso & Gad Freudenthal, "A Mind of Her Own. Hélène Metzger to Émile Meyerson, 1933", Isis, 94, 2003, p. 477–491.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Freudenthal, Gad (1 במרץ 2009). "Hélène Metzger 1889 – 1944". Jewish Women: A Comprehensive Historical Encyclopedia. Jewish Women's Archive.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 4 5 6 Chimisso, Cristina; Freudenthal, Gad, A Mind of Her Own: Hélène Metzger to Émile Meyerson, 1933, Isis 94 (3), ספטמבר 2003, עמ' 477–491 doi: 10.1086/380655
- ^ Bowden, Mary Ellen (1990). "Gad Freudenthal, Études sur / Studies on Hélène Metzger (review)". The Beckman Center for the History of Chemistry News. 7 (2): 12.