המועצה העליונה לביטחון לאומי
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
איראן  |
| תחום שיפוט |
איראן |
| תאריך הקמה |
1989 |
| ראש | נשיא איראן (אבראהים ראיסי) |
| יו"ר | עלי שמח'אני |
| מטה מרכזי | טהראן |
| קואורדינטות | 35°47′02″N 51°31′51″E / 35.784°N 51.5308°E |
 | |
  | |
המועצה העליונה לביטחון לאומי (בפרסית: شورای عالی امنیت ملی, בתעתיק: שורא-י עאלי אמנית מלי) היא המועצה לביטחון לאומי של הרפובליקה האסלאמית של איראן. מזכירה הנוכחי הוא עלי אכבר אחמדיאן. המועצה הוקמה במתכונתה הנוכחית לאחר תיקוני החוקה של 28 ביולי 1989.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרם הקמת המועצה לביטחון לאומי המוכרת לנו כיום בתיקוני החוקה לאחר מותו של ח'ומייני ב-1989 הייתה קיימת באיראן "מועצת ההגנה העליונה". מועצת ההגנה הורכבה מראשי מנגנוני ביטחון הפנים וצבא איראן ושני יועצים שמונו על ידי המנהיג העליון. למנהיג הייתה סמכות פיקוח על המועצה ויכולת לפטר את כל חברי המועצה. המנהיג היה צריך לקבל החלטות בדבר מלחמה או שלום, רק לאחר התייעצות עם מועצת ההגנה.
באחריות מועצת ההגנה העליונה היה תכנון בניין הכוח של צבא איראן, ונציגים של המועצה בשטח או במפקדה אף הורו על תנועת כוחות במלחמת איראן–עיראק. לאחר שמספר מהלכים שגויים בהוראתם של חכמי דת גרמו למותם של חיילים איראנים רבים, הוגבל כוחה של המועצה בתחום זה ב-1987. התפקוד הקלוקל של המועצה והסרבול במערכת העברת ההוראות, שפוצלה לחלק מנהלי וחלק מבצעי, עוררה את המשטר האיראני לבצע שינויים במבנה המועצה ובתחומי אחריותה.[2]
תחומי אחריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטרת הקמתה של המועצה, על פי חוקת איראן, היא "שמירה על האינטרס הלאומי [האיראני] ושימור המהפכה האסלאמית, אחדותה הטריטוריאלית וריבונותה הלאומית [של איראן]". תפקידיה ותחומי אחריותה של המועצה מוגדרים בפרק 176 של חוקת איראן והם:
- קביעת מדיניות ההגנה והביטחון הלאומי, במסגרת המדיניות הכללית המתווה על ידי המנהיג העליון.
- תיאום הפעילות בהתאם למדיניות המתווה בתחומי הפוליטיקה, המודיעין, החברה, התרבות והכלכלה.
- שימוש במשאבים החומרניים והאינטלקטואליים של המדינה כדי להתמודד עם האיומים הפנימיים והחיצוניים.
החלטות המועצה לביטחון לאומי מיושמות רק לאחר אישור המנהיג העליון.[3]
על אף שהמועצה היא גוף מייעץ וביצוע המלצותיה נתון לשיקולו של המנהיג העליון, כוחה המשמעותי (ויש האומרים, היחיד) נובע מכך שהיא אחראית למגעים בנוגע למדיניות הגרעין האיראנית עם מדינות וגופים בינלאומיים. מזכיר המועצה הוא המנהל את המשא ומתן עם האיחוד האירופי, רוסיה, סין והמדינות הבלתי-מזדהות. יועצו המדיני של המזכיר הוא סייד עלי מונפרד.
בתקופת אחמדינז'אד, מדיניות המועצה נחשבה למתונה יותר מזו שהכתיב הנשיא וקרובה לעמדת המנהיג ח'אמנהאי. כנראה בעקבות מחלוקות קשות בין הנשיא למזכיר המועצה, עלי לאריג'אני. האחרון התפטר מתפקידו באוקטובר 2007. מחליפו בתפקיד היה סגן שר החוץ לענייני אירופה ואמריקה לשעבר, סעיד ג'לילי.[4]
הרכב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשות המועצה לביטחון לאומי עומד נשיא איראן,[5] שמתפקידו למנות את מזכיר המועצה.[6] שאר חברי המועצה הם:
- ראשי שלוש רשויות השלטון
- ראש ועדת הפיקוד העליונה של הכוחות המזוינים
- ראש הארגון לתכנון ולתקציב
- שר החוץ, שר הפנים ושר המודיעין
- השר המופקד על משמרות המהפכה (בעבר), הנציגים הבכירים ביותר מצבא איראן ומשמרות המהפכה.[7]
- פקידי המועצה, ובכללם מזכיר המועצה
- נציג מטעם המנהיג העליון[8] הנציג הנוכחי הוא סעיד ג'לילי.[9]
כדי למלא את תפקידיה השונים, למועצה תת-מועצות בנושאים שונים, דוגמת תת-המועצה לענייני הגנה, או תת-המועצה לביטחון לאומי. בראשות תת-הוועדות עומד נשיא איראן או ממונה מטעמו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חוקת איראן מוויקיטקסט באנגלית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באתר iranonline
- ^ סקירה של גלובל סקיוריטי אודות המועצה (באנגלית)
- ^ פרק 176, סעיף 5 של החוקה
- ^ AP ודודי כהן, התפטר הממונה על תיק הגרעין באיראן, באתר ynet, 20 באוקטובר 2007
- ^ סעיף 1 בפרק 176 של החוקה.
- ^ סעיף 3, פרק 176 בחוקה.
- ^ פרק 176, סעיף 2 בחוקה.
- ^ שאול שי - ציר הרשע: איראן, חזבאללה והטרור הפלסטיני. הוצאת המרכז הבינתחומי, 2003; עמ' 37-38
- ^ اقدام هوشمندانه جليلي پس از دريافت حكم از رهبر انقلاب