המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |
| הפגנה פרו-פלסטינית בצורת מאהל סולידריות, אוניברסיטת קולומביה | |
| חלק מהמחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל | |
|---|---|
| תאריכי המאבק | 17 באפריל 2024 – הווה (263 ימים) |
| מקום | ארצות הברית |
| עילה | |
| מטרה |
|
| שיטת המאבק | מאהל מחאה, מחאה, מרי אזרחי, פיקטינג, הפרות סדר, אלימות, תקיפות נגד יהודים |
| |
המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית הן חלק מהמחאות בארצות הברית נגד מלחמת חרבות ברזל וכוללות מחאות של מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בארצות הברית נגד הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל. המחאות התעצמו בחציו השני של אפריל 2024, עם הקמת מתחמי אוהלים באוניברסיטאות רבות בארצות הברית, ובראשן באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בחלק מההפגנות היו גילויי אנטישמיות.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בטבח שבעה באוקטובר. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ-6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,163[1] בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[2] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ-251[3] אנשים, ובהם גברים, נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ-1,609[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[5] שוטרים ו-10[6] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות טבח שבעה באוקטובר הכריזה מדינת ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה ולשחרור החטופים. בעקבות המלחמה נהרגו אלפים, דבר שעורר את זעמם של סטודנטים פרו-פלסטינים באוניברסיטאות בארצות הברית, והביא לגל מחאות שהחל באמצע אפריל 2024.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
בעקבות טבח שבעה באוקטובר החל גל של האנטישמיות החדשה בקמפוסים של קולג'ים ואוניברסיטאות בארצות הברית, כולל כאלו של ליגת הקיסוס. האנטישמיות התבטאה בהפגנות אלימות שתמכו בטבח שביצע חמאס וכן הטרדה, בריונות ואיומים נגד סטודנטים וחברי סגל יהודים. הפגנות הסטודנטים בעד חמאס עברו בשתיקה מצד הנהלת האוניברסיטאות, וחלקן אף נמנעו מלגנות את הטבח שביצע חמאס או את ארגוני הסטודנטים שקראו לרצח עם של היהודים. בעקבות גל האנטישמיות בקמפוסים גיבש משרד החוץ של ישראל דרכים להילחם בתופעה במספר מישורים (הסברתי, משפטי, חברתי ואישי), בסיוע הקהילה היהודית ומשפיעי דעת קהל.[7]
האנטישמיות בקמפוסים באוקטובר 2023 ואילך
[עריכת קוד מקור]
הארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין שפועל בקמפוסים בארצות הברית, הוציא הודעת תמיכה בפעילות חמאס ותיאר אותה כ"ניצחון היסטורי לתנועת ההתנגדות" ואמר שצריך לקדם "לא רק סיסמאות וצעדות אלא גם מאבק מזוין". הארגון קרא גם לשחרר את פלסטין "מהנהר עד לים" ומארגן פעולות תמיכה בחמאס.[8] הליגה נגד השמצה האשימה את הארגון בתמיכה בטרור.[9] סטודנטים ישראלים ויהודים חשו מאוימים מארגוני סטודנטים פרו-פלסטיניים ותומכי טרור שערכו הפגנות המוניות בעד חמאס ומעשי הטבח שלו וקראו לפגוע בישראל.[10] הפגנות הסטודנטים בעד חמאס עברו בשתיקה מצד הנהלת האוניברסיטאות, ודבר זה גרר ביקורת מצד תומכי ישראל עליהן על כך שסירבו לגנות תמיכה בטרור בקמפוס.[11][12][13] תורמים גדולים ופירמות עורכי דין יוקרתיות הכריזו על הפסקת התרומות לאוניברסיטאות האמריקאיות בעקבות שתיקתן מול התמיכה בטרור וההפגנות האנטישמיות, והודיעו שלא יעסיקו סטודנטים ובוגרים שהביעו תמיכה בחמאס.[14] בעקבות הביקורת נגדן והאיומים על יהודים בקמפוסים מצד מפגינים פרו-פלסטינים הודיעו אוניברסיטת הווארד, אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת פנסילבניה על הקמת "כוח משימה" למאבק באנטישמיות.[15] איש העסקים והפילנתרופ ביל אקמן, בוגר הווארד, פרסם מכתב פתוח ארוך לנשיאת אוניברסיטת הווארד ובו גינה את חוסר פעולתה נגד האנטישמיות שחוו היהודים מאז מתקפת הטרור של חמאס ותבע ממנה לפעול באופן נחרץ נגד האנטישמיות, ולנקוט בצעדי ענישה נגד הסטודנטים שהיו מעורבים בתקריות אנטישמיות, בתקיפת יהודים או הביעו תמיכה בחמאס.[16][17]
ב-12 באוקטובר איגוד סטודנטים מרקסיסיטי באוניברסיטת ציריך ניסה לארגן הפגנה פרו-פלסטינית בשטחי האוניברסיטה. הם תלו פוסטרים ברחבי הקמפוס עם סיסמה "אינתיפאדה עד לניצחון".[18] ניסיון לארגן מחאה זו נבלם על ידי רשויות האוניברסיטה, אשר אסרו על המפגינים להתאסף בשטחה. משטרת שווייץ אף שלחה כוחות למוקד המצוין בפוסטר במטרה למנוע התארגנות. גם הנהלת האוניברסיטה וגם המכון הטכנולוגי של ציריך גינו את התוכן האלים של הפוסטרים.[19]
עשרות אנשי סגל מאוניברסיטת קולומביה פרסמו מכתב בו הם מגנים את חברי הסגל והסטודנטים שתמכו בחמאס ותמכו בפשעים שביצע, ואת הנהלת האוניברסיטה שהגיבה בשתיקה. הם כתבו: "באוניברסיטה אדירה כמו שלנו יש מקום לדיון נמרץ על פתרון שתי המדינות והאם הוא צודק או ישים ועל מי נושא באחריות למצב האומלל ברצועת עזה. אך אין שום תירוץ למתקפה הברברית של חמאס על ישראל, המהווה פשע מלחמה. אנו נחרדים מכך שמישהו ירצה לחגוג מעשי זוועה מפלצתיים כאלו, או כמו שעשו חברי סגל באוניברסיטת קולומביה, לנסות 'לשים את הדברים בהקשר' או לראות בהם חלק מ'הזכות להתנגד למשטר כיבוש'. האוניברסיטה לא יכולה לסבול ולהרשות אלימות, התבטאויות שמסיבות לאלימות או הצהרות של שנאה. כמו שאנו מתנגדים לכל דעה קדומה או גזענות כלפי פלסטינים או מוסלמים, אנו נחרדים מסדרת האירועים האנטישמיים שהתרחשו מאז השביעי באוקטובר".[20] בעקבות זאת, השעתה אוניברסיטת קולומביה את פעילותם של ארגוני הסטודנטים הפרו-פלסטיניים סטודנטים למען צדק בפלסטין (SJP) וקול יהודי לשלום (JVP).[21]
תגובות לאנטישמיות בקמפוסים
[עריכת קוד מקור]ב-5 בנובמבר 2023 שידרה ארץ נהדרת מערכון שלועג לצביעותם של סטודנטים בקמפוסים של אוניברסיטאות בכירות בארצות הברית ולתמיכה שלה זוכה ארגון הטרור חמאס בקרב סטודנטים אלה. המערכון מציג באופן נלעג זוג קווירים מארגון בשם "Queers For Palestine" (קווירים למען פלסטין), שפעילים באוניברסיטת קולומביה ומתרפסים בפני פעיל חמאס (בריאיון וידאו) שמצהיר בגלוי על רצונו לרצוח יהודים ולהט"בים. שני הסטודנטים ממשיכים להאמין שאותו פעיל החמאס ושותפיו מפגינים סובלנות ומקבלים את השונה, באומרם "They are so welcoming and inclusive".[22][23]
ב-18 בנובמבר פתחה מחלקת החינוך של ארצות הברית בחקירה נגד אוניברסיטאות וקולג'ים שבהם היו מקרי אנטישמיות.[24]
ב-5 בדצמבר 2023 ערך שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן הקרנה של "סרט הזוועות" באוניברסיטת הרווארד.[25]
- ערך מורחב – השימוע בקונגרס האמריקאי בדבר אנטישמיות בקמפוסים
ב-6 בדצמבר 2023 ערך הקונגרס של ארצות הברית שימוע לאוניברסיטאות הרווארד, MIT ואוניברסיטת פנסילבניה בעקבות העלייה באנטישמיות בקמפוסים שלהן ושתיקת הנשיאות וההנהלה. הנשיאות נשאלו "האם קריאה לרצח העם היהודי לא מהווה הטרדה, בריונות או עבירה על הקוד האתי?" וענו "זה תלוי בהקשר" ו"אם המילים הופכות למעשים". תגובתן ספגה גינויים חריפים ודרישה מהן להתפטר. תיעוד של השימוע והתגובות אליו פורסמו באינטרנט וזכו למיליוני צפיות ותגובות רבות המגנות או לועגות לאוניברסיטאות בשל כך.[26][27] בעקבות דבריה של אליזבת מגיל בשימוע, תורם מרכזי ביטל תרומה של 100 מיליון דולר לאוניברסיטת פנסילבניה.[28] בעקבות השימוע חתמו 71 חברי קונגרס על עצומה הקוראת לחבר המנהלים של האוניברסיטאות לפטר את הנשיאות ולא להסתכן באשמת שיתוף פעולה עם האנטישמיות.[29] בעקבות תגובתה הרפה נגד האנטישמיות, סירובה לגנות את טבח שבעה באוקטובר וחוסר פעולה של האוניברסיטה נגד ההפגנות האנטישמיות – שבהן נשמעו קריאות לג'נוסייד נגד היהודים – הפסידה אוניברסיטת הרווארד למעלה ממיליארד דולר.[30][31]
בעקבות המחאה הציבורית על תגובתן של הנשיאות בשימוע, ליז מגיל נשיאת אוניברסיטת פנסילבניה וקלודין גיי נשיאת אוניברסיטת הרווארד נאלצו להתפטר מתפקידן.
בינואר 2024 הגישו סטודנטים יהודים תביעה נגד אוניברסיטת הרווארד על אפליה דתית ואכיפה בררנית של חוקים נגד הטרדה ובריונות שנמנעה מלפעול נגד סטודנטים שהטרידו ואיימו על יהודים וקראו להשמדת ישראל.[32]
המהומות האנטישמיות באוניברסיטת קולומביה באפריל 2024
[עריכת קוד מקור]- ערך מורחב – אנטישמיות באוניברסיטת קולומביה
ב-2024 התגברה האנטשימיות באוניברסיטת קולומביה מצד פעילים פרו-פלסטינים שהתבטאה בהפגנות אלימות, הפרות סדר, מהומות, קריאות אנטישמיות לפגוע ביהודים ותקיפות אלימות נגד סטודנטים יהודים. בעקבות העלייה החדה באנטישמיות קרא רב האוניברסיטה לסטודנטים היהודים להימנע מלהגיע לקמפוס עד שהמצב יירגע בשל סיכון לביטחונם ושלומם. בעקבות העלייה באנטישמיות זומנה נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק לשימוע בבית הנבחרים של ארצות הברית באפריל 2024 וננזפה על ידי הוועדה על אובדן השליטה שלה על הקמפוס, חוסר טיפול בתופעה ובאלימות המפגינים הפרו-פלסטינים, ואף הוזהרה שאם המצב יימשך ייפסק המימון לאוניברסיטה. גם נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן גינה את האנטישמיות באוניברסיטה והגדיר אותה כ"מסוכנת".[33] ב-17 באפריל 2024 החלה הפרת סדר אלימה של הסטודנטים הפרו-פלסטינים בקמפוס שכללה השתלטות על הקמפוס והקמת מחנה אוהלים במרכזו. בתגובה האוניברסיטה השעתה כ-100 סטודנטים והמשטרה עצרה 108 פעילים פרו-פלסטינים.[34] בנוסף, בעקבות המהומות האנטישמיות הודיעו מספר מיליארדרים על הפסקת התרומות לאוניברסיטה.[35]
היסטוריית המחאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחאות באוניברסיטת קולומביה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אנטישמיות באוניברסיטת קולומביה
הפגנות אנטי ישראליות החלו במקומות מסוימים בארצות הברית בכלל, ובאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק בפרט, שבה יש תופעה של אנטישמיות, כבר עם תחילת התמרון הקרקעי ברצועת עזה. ב-18 באפריל 2024 הוקם באוניברסיטת קולומביה מתחם אוהלים (אנ') במחאה על מלחמת חרבות ברזל.[36] במהלך המחאות שם נעצרו מעל 100 בני אדם. האוניברסיטה נתנה למוחים דד-ליין לפרק את אוהלי המחאה שלהם עד חצות הלילה שבין ה-23 ל-24 באפריל (יום רביעי בבוקר שעון ישראל),[37] אולם האולטימטום הוארך ליום שישי, 26 באפריל.[38] חלק מהמוחים פרצו למבני האוניברסיטה העבירו את ציוד המחאה והאוהלים לתוך הבניין השתלטו עליו והתבצרו בו. [39] חלק מעובדי התחזוקה במקום נלקחו כבני ערובה והמוחים סירבו לתת להם לעזוב.[40] הסטונדטים שהתבצרו במבנים דרשו מהנהלת האוניברסיטה ומהרשויות "סיוע הומניטרי" על ידי שיספקו למוחים מזון בטענה ש"הם צריכים להיות מחויבים לספק אוכל לסטודנטים שמשלמים כאן על תוכנית ארוחות".[41] במקביל נשלח מכתב לנשיאת האוניברסיטה, שעליו חתמו 260 פרופסורים מהאוניברסיטה, 50 אנשי צוות הוראה, 265 סטודנטים, 967 בוגרים, 454 הורים של תלמידים ו-2,005 תושבי השכונה שבה נמצא הקמפוס, בו דרשו מהנהלת האוניברסיטה לפנות את הסטודנטים הפרו-פלסטינים מהקמפוס ולפטר אנשי סגל שתמכו בהם ואף הכריחו סטודנטים להשתתף במחאה. הם גם דרשו לספק לסטודנטים ולאנשי סגל יהודים אבטחה אישית שתלווה אותם לכיתות.[42] בתגובה להפגנות האוניברסיטה השעתה סטודנטים שארגנו אותן, וחברים בארגון סטודנטים למען צדק בפלסטין, שפעילותו נאסרה בקמפוס. בין הסטודנטים שהושעו נמנית אסרא הירסי (אנ'), בתה של אילהאן עומאר.[43] במקום נוצרה אווירה אנטישמית ונשמעו קריאות לאלימות נגד סטודנטים יהודים ונגד הקהילה היהודית. הרב של האוניברסיטה קרא לסטודנטים היהודים להתרחק מהקמפוס, משום שאינו נחשב למקום בטוח.[44]
מחאות באוניברסיטאות נוספות בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך חודש אפריל גל ההפגנות של סטודנטים פרו-פלסטינים התרחב לעשרות קמפוסים ברחבי ארצות הברית. המחאות כוללות מספר אוניברסיטאות מרכזיות בארצות הברית, כמו אוניברסיטת ייל, בה הפגינו מאות וסירבו להתפנות ממתחם האוהלים שהקימו עד שהנהלת האוניברסיטה תפסיק "לממן את טבח העם בעזה" באמצעות השקעותיה בישראל. 40 מפגינים נעצרו.[45] מחאות נרשמו גם באוניברסיטאות הרווארד ואוניברסיטת MIT שבמסצ'וסטס, אוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס, אוניברסיטת אמורי שבאטלנטה ואוניברסיטת קורנל שבניו יורק. באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי נצפה דגל חזבאללה ומארגני המחאה פעלו להסרתו.[46] באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון נעטף פסלו של ג'ורג' וושינגטון בכאפייה, דגל פלסטין ומדבקות ורוסס בגרפיטי.[47] חברת הקונגרס לורן בוברט ניסתה להסיר את הדגל מהפסל.[47] בעקבות מאהל מחאה שהוקם באוניברסיטת וירג'יניה קומונוולת', הודיעה הנהלת האוניברסיטה כי "ניתנו מספר הזדמנויות לאותם אנשים – שרבים מהם לא סטודנטים – לאסוף את חפציהם ולעזוב. מי שלא עזב נתון למעצר בגין הסגת גבול". בהמשך המשטרה פעלה לפירוק המאהל ועצרה מספר פעילים.[48][49]
ב-30 באפריל התפתחו באוניברסיטת UCLA שבלוס אנג'לס הפגנות אלימות שכללו השלכת חזיזים וגז מדמיע על ידי המפגינים הפרו-פלסטינים.[50][51]
לקראת סוף אפריל התפשטו המחאות גם לקולג'ים קהילתיים רבים בארצות הברית. ב-2 במאי 2024 נרשמו מחאות סטודנטים ב-142 אוניברסיטאות וקולג'ים בארצות הברית.[52]
מחאות באוניברסיטאות נוספות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפגנות דומות נערכו גם באוניברסיטאות ברחבי העולם, בהן אוניברסיטת טוקיו, סניפים של אוניברסיטת ניו יורק בבואנוס איירס וברלין, אוניברסיטת סידני והסורבון.
תגובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-26 באפריל פרסם ועד ראשי האוניברסיטאות הישראלי מכתב בו הביע דאגה מהאנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארצות הברית, ואף הביע נכונות לסייע בקליטת סטודנטים יהודים וישראלים המבקשים לעבור לאוניברסיטאות בישראל בעקבות המתיחות בקמפוסים בארצות הברית.[53][54]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרב על קולומביה: מפגינים נגד ישראל מתבצרים בקמפוס ומסרבים להתפנות, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 03:24), 25 באפריל 2024- גרמניה הנאצית או ארה"ב 2024? הפגנות התמיכה בחמאס בקמפוסים יצאו משליטה, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 06:34), 26 באפריל 2024
- ספיר בנימין, דניאל אדלסון, ניו יורק, העימות בקמפוס בלוס אנג'לס, והסרטון הוויראלי של הבכיר מהאמירויות: "במערב יהיו חממות טרור", באתר ynet, 29 באפריל 2024
- ויקי אוסלנדר, בעקבות גל המחאות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטאות בארה"ב יגבילו הפגנות, באתר כלכליסט, 26 באוגוסט 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי (טבח ה-7 באוקטובר, שקף 4) מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ ישראל במלחמה - תמונת מצב, באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי מעודכן ל-20 באוקטובר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 – makoVOD (וידאו)
- ^ איתמר אייכנר, שיימינג ולחץ על תורמים: כך ישראל תיאבק באנטישמיות בקמפוסים בארה"ב, באתר ynet, 25 בנובמבר 2023.
- ^ Day of Resistance Toolkit, סטודנטים למען צדק בפלסטין (באנגלית)
- ^ Students for Justice in Palestine Endorses Terrorism and ‘Dismantling Zionism;’ Plans Day of Resistance, הליגה נגד השמצה, 9 באוקטובר 2023(באנגלית)
- ^ מאבק ההסברה הישראלית בקמפוסים בארה"ב: "סטודנטים הותקפו, חוששים להגיע", סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 09:48)
- ^ ויקי אוסלנדר, הקמפוסים בארה"ב הפכו לזירת התגוששות במאבק על התודעה הציבורית, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2023
- ^ An Open Letter to Every Parent in America, סרטון בערוץ "Shai Davidai", באתר יוטיוב (אורך: 10:02).
- ^ דוד ברון, מייקל בלומברג נגד נשיאי האוניברסיטאות: תרמו ליצירת האווירה שהולידה תמיכה בטרור, באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2023.
- ^ אנדרו ג'ק, פייננשל טיימס, "לוחות הדומינו נופלים": לחץ התורמים על האוניברסיטאות בארה"ב מתגבר, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2023
- ^ ניסן צור, האוניברסיטאות הקימו "כוח משימה" למאבק באנטישמיות, באתר ערוץ 7, 4 בנובמבר 2023
- ^
ציוץ של Bill Ackman ברשת החברתית אקס (טוויטר), 5 בנובמבר 2023
- ^ ביל אקמן, הרווארד שאהבתי איבדה את דרכה, באתר מידה, 5 בדצמבר 2023.
- ^ Marxisten stecken hinter Palästina-Demo an der Uni Zürich, אתר 20min (בגרמנית)
- ^ Palästina-Sympathisanten halten Schweizer Unis auf Trab, אתר srf (בגרמנית)
- ^ נטע בר, אנשי סגל באוניברסיטת קולומביה: "מזועזעים מהתמיכה בחמאס והאנטישמיות", באתר ישראל היום, 31 באוקטובר 2023
- ^ אוניברסיטת קולומביה בניו יורק: משעים פעילות של שני ארגונים פרו-פלסטיניים, באתר ynet, 10 בנובמבר 2023
- ^ וואלה! תרבות, 6 מיליון בחצי יממה: יונית שיתפה את המערכון של "ארץ נהדרת" - ופוצצה את הרשת, באתר וואלה, 6 בנובמבר 2023. הצפיות היו בפוסט והסרטון של לוי ב-X (טוויטר).
- ^ Welcome to Columbia Untisemity, סרטון בערוץ "ארץ נהדרת", באתר יוטיוב (אורך: 02:51). סרטון זה הוא מהערוץ הרשמי של "ארץ נהדרת" ולא ההעתק שלו שהופץ בפוסט של יונית לוי.
- ^ ניסן צור, ארה"ב: נפתחה חקירה על האנטישמיות באוניברסיטאות, באתר ערוץ 7, 18 בנובמבר 2023.
- ^ איתמר אייכנר, סרטון הזוועות מ-7 באוקטובר הוקרן באוניברסיטה היוקרתית: "צונאמי של אנטישמיות בהרווארד", באתר ynet, 5 בדצמבר 2023.
- ^ דנה גוטרזון, אחרי הדיון על אנטישמיות: נשיאות האוניברסיטאות בארה"ב מותקפות ברשת, באתר מאקו, 6 בדצמבר 2023.
- ^ Dr. Phil demands the resignation of Ivy League Presidents for allowing Jewish hate on their campuses, סרטון בערוץ "Dr. Phil", באתר יוטיוב (אורך: 06:53).
- ^ נטע בר, בשל האנטישמיות: בוטלה תרומה של 100 מיליון דולרים לאוניברסיטת פן, באתר ישראל היום, 8 בדצמבר 2023.
- ^ קריאות להתפטרותן של נשיאות הרווארד, MIT ואוניברסיטת פנסילבניה, באתר מאקו, 9 בדצמבר 2023.
- ^ נטע בר, הלחץ להתפטרות הנשיאה גובר: הרווארד הפסידה יותר ממיליארד דולר בתרומות, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2023.
- ^ חדשות חוץ, הלחץ גובר: גם לן בלווטניק מפסיק את תרומתו להרווארד, באתר כלכליסט, 21 בדצמבר 2023.
- ^ ניסן צור, סטודנטים יהודים תובעים את הרווארד, באתר ערוץ 7, 11 בינואר 2024.
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, ביידן: "אנטישמיות מסוכנת", הרפובליקנים: "אובדן שליטה" | סערת אוניברסיטת קולומביה, באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ ישראל גראדווהל, הלחץ עובד: אוניברסיטת קולומביה הודיעה על סנקציות חדשות, באתר כיכר השבת, 21 באפריל 2024
- ^ מתנאל ראט, בעקבות המהומות: מיליארדרים עוצרים את התרומות לאוניברסיטת קולומביה, באתר ערוץ 7, 25 באפריל 2024
- ^ גלי וינרב, "ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה, באתר גלובס, 21 באפריל 2024
- ^ ציפורה סימן טוב, מהומה באונ' קולומביה: פרו-פלשתינים מתפרעים, המשטרה נערכת, באתר עכשיו 14, 24 באפריל 2024
- ^ איתמר מרגלית, מאות עצורים: מפת המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארה"ב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 באפריל 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, אלכסנדרה לוקש, מתבצרים בבניין באוניברסיטת קולומביה, עם כאפיות: "כבשנו. שוטרים יגיעו? הדם על ידיכם", באתר ynet, 30 באפריל 2024
- ^ חיים איסרוביץ, אוניברסיטת קולומביה בוערת: לילה סוער של אלימות, החלה השעיית סטודנטים, באתר מעריב אונליין, 30 באפריל 2024
- ^ השתלטו על בניין האוניברסיטה ודורשים שיכניסו להם מזון: "סיוע הומניטרי בסיסי״, באתר חדשות 13, 1 במאי 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, "דיווחים על איומי מוות": מכתב ההתרעה לנשיאת אוניברסיטת קולומביה - והאולטימטום, באתר ynet, 24 באפריל 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, 108 עצורים בהפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת קולומביה: "תומכת ברצח עם", באתר ynet, 19 באפריל 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, ביידן: "אנטישמיות מסוכנת", הרפובליקנים: "אובדן שליטה" | סערת אוניברסיטת קולומביה, באתר ynet, 22 באפריל 2024
- ^ דניאל אדלסון, ניו יורק, עשרות סטודנטים נעצרו בהפגנות נגד ישראל בארה"ב: "בסוף הם ישתלטו על האוניברסיטאות", באתר ynet, 23 באפריל 2024
- ^ ‘Gaza Solidarity Encampment’ at Princeton, The Princetonian (באנגלית אמריקאית)
- ^ 1 2 Aila Slisco Writer, Lauren Boebert tries to remove Palestinian flag from statue at protest, Newsweek, 2024-05-01 (באנגלית)
- ^ חני אדרי, צפו: מפגינים פלסטינים כבשו בניין באונ' קולומביה, באתר "סרוגים", 30 באפריל 2024
- ^ רויטרס, בשל סירובם להתפנות: אוניברסיטת קולומביה משעה סטודנטים פרו-פלסטינים, עשרות מתבצרים - וואלה חדשות, באתר וואלה, 30 באפריל 2024
- ^ ציקי ברנדוין, הנקמה במפגינים נגד ישראל - השיר "מני ממטרה" | צפו, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2024
- ^ עימותים אלימים קשים ב-UCLA בקליפורניה; האוניברסיטה הראשונה ש"נכנעת" למפגינים, באתר מאקו, 1 במאי 2024
- ^ Students 4 Gaza, 2 במאי 2024 (באנגלית)
- ^ בעולם האקדמיה הישראלי מודאגים מהאנטישמיות בחו"ל: "חופש הביטוי אינו מתיר אלימות", באתר מעריב אונליין, 26 באפריל 2024
- ^ ראשי האוניברסיטאות בישראל על ההפגנות בקמפוסים בארה"ב: "דאגה עמוקה", באתר כיפה, 26 באפריל 2024
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא (29 באוקטובר 2024)) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע רבות הדרכים • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • מבצע חץ הבשן | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
