המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית־ציונית־סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה יהודית צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים.
חניכי התנועה הקימו והיו מעורבים בכ-40 קיבוצים, בעיקר בגבולותיה של ישראל. בעבר התגייסו חניכיה לפלמ"ח. כיום חניכיה מתגייסים למסלול גרעיני הנח"ל אחרי שנת שירות.
תנועת המחנות העולים הוקמה בשנת 1926 בתל אביב. מייסדי התנועה היו נערים ונערות בכיתה י"א מהגימנסיה העברית "הרצליה", במטרה להגשים ערכים של חלוציות וציונות. קבוצה זו של מקימי התנועה נקראה לימים 'החוג הזקן' ותאריך הקמת התנועה נקבע לכ"ה בתשרי תרפ"ט, התאריך שבו יצאו חברי "החוג הזקן" להכשרה ראשונה בחדרה, שם עבדו בחקלאות. התנועה שגדלה בינתיים נקראה "קבוצת החוגים"[1][2]. בשנת 1930 התאחדה התנועה עם "לגיון הצופים" מירושלים ועם קהילות הצופים מפתח תקווה וחיפה. בתקופה זו התקבלה ההחלטה על יצירת הזיקה בין התנועה לבין הקיבוץ המאוחד והתקבל שמה של התנועה "המחנות העולים" - המחנה כמקום זמני ממנו עולים להגשמה.
חברי המחנות העולים היו בעיקרם נוער לומד, מהמעמד הבינוני והגבוה, שבחרו בתנועה שהטיפה לחלוציות והגשמה[3]. ביולי 1933 תוארו חברי התנועה[4]:
חברי התנועה השתייכו לשמאל ההסתדרותי, ובין השאר ציינו את אחד במאי[5], אולם לא אמצו אידאולוגיה ספציפית אלא העדיפו לחסות תחת כותרת הכלליות כדי לאפשר לכל המעוניין בחלוציות להרגיש בנוח בתנועה[6].
בשנת 1932 הוקם קיבוצה הראשון של התנועה, קיבוץ בית השיטה. מאז הקימה התנועה והשלימה עוד 41 קיבוצים[דרושה הבהרה] כמו כן, הקימו בשנת 1999 מחדש את קיבוץ נערן בבקעת הירדן.
בשנת 1954 התאחדה תנועת המחנות העולים עם התנועה העולמית "דרור", ושינתה את שמה ל- "דרור-המחנות העולים". בשנת 1980, כשהתאחד "הקיבוץ המאוחד" עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים" והוקמה התנועה הקיבוצית המאוחדת – התק"ם – חזרה תנועת הנוער לשמה המקורי (אך מימרת התנועה נשארה ”דרור עלה – עלֹה נעלה”). החל מסוף שנות ה-90 פועלת המחנות העולים גם בקיבוצים.
עם סיום שנת י"ב יוצאים חניכי התנועה לשנת שירות במסגרת הגרעין, ולאחריה ממשיכים לשירות בנח"ל המשלב שירות צבאי ועבודה חינוכית במסגרת פרק המשימה. לאחר השרות הצבאי ממשיכים הגרעינים להגשים במסגרת תנועת הבוגרים של המחנות העולים בקבוצות שיתופיות משימתיות.
בשנת 2001 החלו תהליכי איחוד בין תנועת המחנות העולים לתנועת קבוצות הבחירה, הן של תנועת הנוער והן של תנועת הבוגרים. האיחוד הוכרז ב-26 במרץ 2005. מאז 2008 נקראת תנועת הבוגרים המאוחדת "קבוצות הבחירה של המחנות העולים".
מרחב צפון: קריית ביאליק, קריית מוצקין, חיפה- רוממה, חיפה- נווה שאנן, כפר המכבי, אושה, רמת יוחנן, יגור, נופית, כפר חסידים, כפר ביאליק, מגדל העמק (הקוביה), נצרת עילית (השכונתית), בית השיטה, מעגן מיכאל, רעננה מרכז, רעננה מערב, רעננה-נווה זמר, הרצליה, פתח תקווה, שפיים, גליל-ים.
מרחב דרום: אשדוד ט"ו, ראשון לציון - הכפתור (קדמת ראשון ונעורים), ראשון לציון - נאות שקמה, ראשון לציון הנחלה (נחלת יהודה), תל אביב צפון (הוותיק בתנועה), צובה, ירושלים - ארמון הנציב, נערן, אילת, יטבתה, אילות, גרופית, לוטן, יהל, נווה חריף, שחרות, סמר, אליפז, מועצה אזורית חבל אילות - ערבה דרומית (אזורי).
הפעילות התנועתית מתבססת על שבעה עקרונות יסוד (ערכים עיקריים) המבוטאים גם בסמל התנועה:
וחמישה עוגנים מנחים:
ערכים ועוגנים אלה מהווים בסיס לחינוך התנועתי, להחלטות המתקבלות בתנועה ולפעילות.
המחנות העולים מגדירה עצמה כ"תנועה של חניכים", מושג זה מתבטא בלקיחת אחריות פעילה של חניכי התנועה על הקורה במחנות, באשכולות (מחוזות) ובמישור הארצי. במסגרת זו מתקיימים מוסדות חניכים קבועים של השכבה הבוגרת, שבהם מתקבלות ההחלטות ומתעצבת דרכה החינוכית-פוליטית-חברתית של התנועה. במוסדות התנועה יכול החניך לבטא את דעתו, להשפיע ולנתב את דרכיה.
ישנם שלושה מוסדות חניכים עיקריים בתנועת המחנות העולים:
בנוסף לגופים המרכזיים ישנם:
מטרת הצוות היא לסייע לצוות הבוגר בהכנת הטיולים.
בשנות ה-90, עם פרוץ המשבר בתנועה הקיבוצית, הוחלט במחנות העולים על שינוי יעדי ההגשמה. הופסקה הצטרפות גרעיני התנועה לקיבוצים קיימים. הוכרז מסלול נעל"ה בו מתגבשים הגרעינים בסוף כיתה י"א, יוצאים יחד לשנת שירות וממשיכים לצבא ועד כניסתם לתנועת הבוגרים.
בתחילת י"ב מתחלקת השכבה לגרעינים המונים בין 8 ל12 חברים וחברות, ולצדם מדריך שילווה אותם עד לסוף פרק הצבא במסלול. לאורך השנה נפגשים חברי הגרעין פעם בחודש לסמינרים שעוסקים בין היתר בבחירה לצאת לשנת שירות. בחודש ינואר-פברואר מגיעה כל השכבה לסמינר "החתימה" שבו החניכים חותמים על דחיית שירות וכניסה למסלול הנח"ל. ניתן לבטל את החתימה עד לגיוס. במהלך חופשת הפסח נערך סמינר "מצפן"
בשנת השירות חיים חברי הגרעין בקומונה ועוסקים בתפקידי חינוך והדרכה. עד שנת 2024 היו קיימים כ-3 מסלולי שנת שירות אשר לכל אחד מהם הוקם בין גרעין אחד לשניים. המטרה בקיומם של מסלולים שונים עם שמות שונים היה להצליח לגייס יותר חניכים ומועמדים לשנת השירות. לא לכל המסלולים הוזמנו חניכי תנועת הנוער. המסלולים אשר היו קיימים בתנועת הנוער עד שנת הפעילות תשפ״ד היו:
בשנת 2024 השיקה תנועת הנוער את מסלולי שנת השירות שלה מחדש כאשר היא מזמינה את כלל חניכי תנועת הנוער ומסיימי/ות י״ב שלא היו בתנועת הנוער להתמיין לכלל המסלולים ואף להיות מעורבים בהרכבים החברתיים של הקומונות. המסלולים הם:
השירות הצבאי הוא בגרעין נח"ל. חברי הגרעין מתגייסים לתפקידים שונים בחטיבת הנח"ל, גדוד קרקל וחיל החינוך והנוער. לאחר שנה וחצי חוזרים חברי הגרעין לגור יחד במסגרת פרק המשימה ולעבוד במשימות חינוכיות בתור חיילים. במהלך השירות הצבאי הגרעין מגבש דעה לגבי המשך הגרעין בחיים הבוגרים. התנועה תומכת ומלווה את הגרעינים במהלך המסלול בעזרת מדריכי הגרעינים, סמינרים תנועתיים, מפגשים חברתיים, מפגשי לימוד ועוד.
מראשית ימיה, המחנות העולים היא תנועה מטיילת. כבר ב-1934 היו חניכי התנועה הראשונים שהקיפו את ים המלח ברגל. חניכי התנועה טיילו במדבר יהודה ובנגב במסעות רגליים, בתקופת המנדט הבריטי כאשר אזורים אלה לא היו מוכרים עדיין. את המסעות הדריכו מדריכי מחנות העולים, ועל פי רוב טיולים אלה היו בהדרכתו של מנשה הראל מנשק׳ה. הטיולים היו ועודם סמל לאהבת הארץ, לחיבור עמה ולהגשמת ערכי התנועה כגון עזרה הדדית, ושיתוף. בטיולים לומדים החניכים להכיר את עצמם ואת קבוצתם. עד שנות ה-90 היו חניכי התנועה מטיילים עם כל הציוד על הגב, במעין מבחן הישרדות וכuח רצון, שיצר גיבוש וחוויה קבוצתית. כיום טיולי אתגר אלו כמעט ואינם קיימים.
במהלך חופשת הקיץ מתקיימים "מפעלי הקיץ". לחניכי השכבה הצעירה (ד'-ו') בתנועה מתקיימת "כייפת" (קייטנה), בסוף "הכייפת" יוצאים כל חניכי המחנות למקי"ץ (מחנה הקיץ). לשכבה המתבגרת (ז'-ח'): עצמאי בשטח - לעולים לכיתה ח', "המשולב"-לעולים לכיתה ט', קורס מדצ"ים - הכשר מדריכים צעירים - לעולים לי', "לב תנועה"- לעולים ליא', סמינר "תוצרת הארץ" - חלוקה לגרעינים - לעולים ליב'.
דרור עלה, עלה נעלה, מתוך "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ל').