המחנות העולים
המחנות העולים היא תנועת נוער חלוצית־ציונית־סוציאליסטית המצהירה על חתירה לבניית חברה יהודית צודקת, שוויונית החיה בשלום עם שכניה. התנועה פועלת בכ-45 מחנות (סניפים) ובה כ-7,000 חניכים.
חניכי התנועה הקימו והיו מעורבים בכ-40 קיבוצים, בעיקר בגבולותיה של ישראל. בעבר התגייסו חניכיה לפלמ"ח. כיום חניכיה מתגייסים למסלול גרעיני הנח"ל אחרי שנת שירות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תנועת המחנות העולים הוקמה בשנת 1926 בתל אביב. מייסדי התנועה היו נערים ונערות בכיתה י"א מהגימנסיה העברית "הרצליה", במטרה להגשים ערכים של חלוציות וציונות. קבוצה זו של מקימי התנועה נקראה לימים 'החוג הזקן' ותאריך הקמת התנועה נקבע לכ"ה בתשרי תרפ"ט, התאריך שבו יצאו חברי "החוג הזקן" להכשרה ראשונה בחדרה, שם עבדו בחקלאות. התנועה שגדלה בינתיים נקראה "קבוצת החוגים"[1][2]. בשנת 1930 התאחדה התנועה עם "לגיון הצופים" מירושלים ועם קהילות הצופים מפתח תקווה וחיפה. בתקופה זו התקבלה ההחלטה על יצירת הזיקה בין התנועה לבין הקיבוץ המאוחד והתקבל שמה של התנועה "המחנות העולים" - המחנה כמקום זמני ממנו עולים להגשמה.
חברי המחנות העולים היו בעיקרם נוער לומד, מהמעמד הבינוני והגבוה, שבחרו בתנועה שהטיפה לחלוציות והגשמה[3]. ביולי 1933 תוארו חברי התנועה[4]:
- "אלה צעירי הנוער הלומד, שחי וגדל בארץ וגם עמד על דעתו, קם ועלה מארץ ישראל של מטה לארץ־ישראל של מעלה ללכה אחרי המחרשה בתלם העבודה והיצירה."
חברי התנועה השתייכו לשמאל ההסתדרותי, ובין השאר ציינו את אחד במאי[5], אולם לא אמצו אידאולוגיה ספציפית אלא העדיפו לחסות תחת כותרת הכלליות כדי לאפשר לכל המעוניין בחלוציות להרגיש בנוח בתנועה[6].
בשנת 1932 הוקם קיבוצה הראשון של התנועה, קיבוץ בית השיטה. מאז הקימה התנועה והשלימה עוד 41 קיבוצים[דרושה הבהרה] כמו כן, הקימו בשנת 1999 מחדש את קיבוץ נערן בבקעת הירדן.
בשנת 1954 התאחדה תנועת המחנות העולים עם התנועה העולמית "דרור", ושינתה את שמה ל- "דרור-המחנות העולים". בשנת 1980, כשהתאחד "הקיבוץ המאוחד" עם "איחוד הקבוצות והקיבוצים" והוקמה התנועה הקיבוצית המאוחדת – התק"ם – חזרה תנועת הנוער לשמה המקורי (אך מימרת התנועה נשארה ”דרור עלה – עלֹה נעלה”). החל מסוף שנות ה-90 פועלת המחנות העולים גם בקיבוצים.
עם סיום שנת י"ב יוצאים חניכי התנועה לשנת שירות במסגרת הגרעין, ולאחריה ממשיכים לשירות בנח"ל המשלב שירות צבאי ועבודה חינוכית במסגרת פרק המשימה. לאחר השרות הצבאי ממשיכים הגרעינים להגשים במסגרת תנועת הבוגרים של המחנות העולים בקבוצות שיתופיות משימתיות.
בשנת 2001 החלו תהליכי איחוד בין תנועת המחנות העולים לתנועת קבוצות הבחירה, הן של תנועת הנוער והן של תנועת הבוגרים. האיחוד הוכרז ב-26 במרץ 2005. מאז 2008 נקראת תנועת הבוגרים המאוחדת "קבוצות הבחירה של המחנות העולים".
מחנות התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרחב צפון: קריית ביאליק, קריית מוצקין, חיפה- רוממה, חיפה- נווה שאנן, כפר המכבי, אושה, רמת יוחנן, יגור, נופית, כפר חסידים, כפר ביאליק, מגדל העמק (הקוביה), נצרת עילית (השכונתית), בית השיטה, מעגן מיכאל, רעננה מרכז, רעננה מערב, רעננה-נווה זמר, הרצליה, פתח תקווה, שפיים, גליל-ים.
מרחב דרום: אשדוד ט"ו, ראשון לציון - הכפתור (קדמת ראשון ונעורים), ראשון לציון - נאות שקמה, ראשון לציון הנחלה (נחלת יהודה), תל אביב צפון (הוותיק בתנועה), צובה, ירושלים - ארמון הנציב, נערן, אילת, יטבתה, אילות, גרופית, לוטן, יהל, נווה חריף, שחרות, סמר, אליפז, מועצה אזורית חבל אילות - ערבה דרומית (אזורי).
ערכי התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפעילות התנועתית מתבססת על שבעה עקרונות יסוד (ערכים עיקריים) המבוטאים גם בסמל התנועה:
וחמישה עוגנים מנחים:
ערכים ועוגנים אלה מהווים בסיס לחינוך התנועתי, להחלטות המתקבלות בתנועה ולפעילות.
תנועה של חניכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המחנות העולים מגדירה עצמה כ"תנועה של חניכים", מושג זה מתבטא בלקיחת אחריות פעילה של חניכי התנועה על הקורה במחנות, באשכולות (מחוזות) ובמישור הארצי. במסגרת זו מתקיימים מוסדות חניכים קבועים של השכבה הבוגרת, שבהם מתקבלות ההחלטות ומתעצבת דרכה החינוכית-פוליטית-חברתית של התנועה. במוסדות התנועה יכול החניך לבטא את דעתו, להשפיע ולנתב את דרכיה.
ישנם שלושה מוסדות חניכים עיקריים בתנועת המחנות העולים:
- ועידה - גוף המתכנס פעם ב-4 שנים ותפקידו לבחון ולהתאים את ערכי התנועה ודרכה למציאות החברתית- כלכלית הישראלית המשתנה. בוועידה האחרונה שהתקיימה בשנת 2017, הנושא הנדון היה ייעוד התנועה.
- מרכז תנועה - המתכנס פעם בשנה ומטרתו היא לתרגם את החלטות ועידה לפרקטיקה ולביצוע.
- מז"מ (מזכירות מרכז) הגוף המיידי ביותר של התנועה. הוא מתכנס פעם בחודש ומכיל נציגים ממחנות התנועה מכל הארץ. מטרותיו הן:
- יצירת קשרים בין המחנות בארץ.
- הכרעה בנושאים דחופים לתנועה (בהסתמך על החלטות הוועידה).
- קישור בין המזכירות הבוגרת לחניכים.
בנוסף לגופים המרכזיים ישנם:
- צוות פוליטי - פועל במבנה של אשכולות ומטרותיו להביא ליידי ביצוע את ההחלטות הפוליטיות שהוחלטו במז"מ ובמרכז תנועה, להיות ערים למצב ולהחליט על פעילויות פוליטיות לפי המצב הנוכחי.
- עיתון - "במבחן" הוא עיתון התנועה. צוות העיתון מורכב מחניכי התנועה שבראשם עורכ/ת (חניכ/ת התנועה). מטרת העיתון להוות אמצעי קשר בין חניכי המחנות בכל הארץ. כל חניך יכול לשלוח כתבות לעיתון להביע את דעתו ולהעלות לדיון נושאים שונים אשר רלוונטיים למציאות הישראלית ולעולם התנועתי.
- צוות מפעלים של חניכים - נמדד - פועל במקביל לצוות מפעלים של קומונרים ובעלי תפקידים מובילים במפעלי התנועה.
מטרת הצוות היא לסייע לצוות הבוגר בהכנת הטיולים.
- הועד הפועל - הוועד הפועל מורכב כל שנה מחניכי בוגרת בכיתות י'-יב' ומטרתו היא להפעיל את מחנה הקיץ. הוועד הפועל לוקח חלק בתפקידים ראשיים כמו לסייע לחניכי הצעירה, להכין אוכל, לגלם דמויות בסיפור המסגרת, בניית והפעלת מתקנים וכדומה.
שנת שירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90, עם פרוץ המשבר בתנועה הקיבוצית, הוחלט במחנות העולים על שינוי יעדי ההגשמה. הופסקה הצטרפות גרעיני התנועה לקיבוצים קיימים. הוכרז מסלול נעל"ה בו מתגבשים הגרעינים בסוף כיתה י"א, יוצאים יחד לשנת שירות וממשיכים לצבא ועד כניסתם לתנועת הבוגרים.
בתחילת י"ב מתחלקת השכבה לגרעינים המונים בין 8 ל12 חברים וחברות, ולצדם מדריך שילווה אותם עד לסוף פרק הצבא במסלול. לאורך השנה נפגשים חברי הגרעין פעם בחודש לסמינרים שעוסקים בין היתר בבחירה לצאת לשנת שירות. בחודש ינואר-פברואר מגיעה כל השכבה לסמינר "החתימה" שבו החניכים חותמים על דחיית שירות וכניסה למסלול הנח"ל. ניתן לבטל את החתימה עד לגיוס. במהלך חופשת הפסח נערך סמינר "מצפן"
בשנת השירות חיים חברי הגרעין בקומונה ועוסקים בתפקידי חינוך והדרכה. עד שנת 2024 היו קיימים כ-3 מסלולי שנת שירות אשר לכל אחד מהם הוקם בין גרעין אחד לשניים. המטרה בקיומם של מסלולים שונים עם שמות שונים היה להצליח לגייס יותר חניכים ומועמדים לשנת השירות. לא לכל המסלולים הוזמנו חניכי תנועת הנוער. המסלולים אשר היו קיימים בתנועת הנוער עד שנת הפעילות תשפ״ד היו:
- "גרעיני מחנכים"- המסלול אליו המשיכו חניכי התנועה שסיימו י"ב, בו הם מפעילים את מחנות התנועה כקומונרים.
- "גרעין זמר" - מסלול שיועד למסיימי י"ב שלא היו חניכים בתנועת הנוער. המסלול שילב עבודה חינוכית עם נוער במסגרות עירוניות בערים מגדל העמק ונצרת עילית והדרכה במחנות התנועה בערים אלו.
- "גרעין אֱדום"- מסלול שיועד למסיימי י"ב שלא היו חניכים בתנועת הנוער בדומה לזמר,הוא שילב עבודה חינוכית בקיבוצי חבל אילות. בשנת תשפ"א התגוררו הקומונרים בקיבוץ אילות ובשנת תשפ"ד התגוררו בקיבוץ גרופית. העבודה החינוכית התמקדה ביישובי חבל אילות ובעיר אילת. הפעילות החינוכית מתרכזת בהדרכה במסגרות הבלתי פורמליות של ישובי החבל, ביניהן מחנות התנועה.
בשנת 2024 השיקה תנועת הנוער את מסלולי שנת השירות שלה מחדש כאשר היא מזמינה את כלל חניכי תנועת הנוער ומסיימי/ות י״ב שלא היו בתנועת הנוער להתמיין לכלל המסלולים ואף להיות מעורבים בהרכבים החברתיים של הקומונות. המסלולים הם:
- מסלול ״ערים״ - מסלול המתמקד בהובלת והדרכת מחנות התנועה הקיימים בתנועת הנוער בהם קיימות שכבות בוגרות, חוגים במחנות וכן מתמקד בליווי המדריכים הצעירים והובלה וניהול של המחנה באופן שוטף. המסלול פועל בערים רעננה, תל אביב, אשדוד וקריית מוצקין.
- מסלול ״שכונות״ - (בעבר זמר) מסלול המתמקד בהדרכה במחנות ומסגרות של בתי החינוך של תנועת הנוער. כלומר, מוסדות תנועתיים המשלבים פעילות קהילתית, הדרכת רחוב, פעילות מועדון פתוח לנוער והדרכה מסורתית של תנועת הנוער. המסלול פועל כיום בערים מגדל העמק, נוף הגליל וראשון לציון.
- מסלול ״לקיבוץ״ - מסלול המתמקד בעבודה חינוכית בלתי פורמלית במרחב הכפרי של ישראל דרך הובלת פעילות תנועת הנוער בקיבוצי התנועה. הוא כולל השתלבות של חברי הקומונה בשלל מסגרות חינוכיות בקיבוצים השונים. המסלול פועל כיום במועצה איזורית חבל אילות, מועצה איזורית מטה יהודה ומועצה איזורית זבולון.
- מסלול ״חלוץ״ - מסלול בו קמה קומונה אשר מקבלת משימה להקים מחנה חדש שלא היה קודם בתנועה ואו לחדש מחנות שהפעילות בהם הופסקה. כיום פועל המסלול בעיר חיפה.
השירות הצבאי הוא בגרעין נח"ל. חברי הגרעין מתגייסים לתפקידים שונים בחטיבת הנח"ל, גדוד קרקל וחיל החינוך והנוער. לאחר שנה וחצי חוזרים חברי הגרעין לגור יחד במסגרת פרק המשימה ולעבוד במשימות חינוכיות בתור חיילים. במהלך השירות הצבאי הגרעין מגבש דעה לגבי המשך הגרעין בחיים הבוגרים. התנועה תומכת ומלווה את הגרעינים במהלך המסלול בעזרת מדריכי הגרעינים, סמינרים תנועתיים, מפגשים חברתיים, מפגשי לימוד ועוד.
טיולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מראשית ימיה, המחנות העולים היא תנועה מטיילת. כבר ב-1934 היו חניכי התנועה הראשונים שהקיפו את ים המלח ברגל. חניכי התנועה טיילו במדבר יהודה ובנגב במסעות רגליים, בתקופת המנדט הבריטי כאשר אזורים אלה לא היו מוכרים עדיין. את המסעות הדריכו מדריכי מחנות העולים, ועל פי רוב טיולים אלה היו בהדרכתו של מנשה הראל מנשק׳ה. הטיולים היו ועודם סמל לאהבת הארץ, לחיבור עמה ולהגשמת ערכי התנועה כגון עזרה הדדית, ושיתוף. בטיולים לומדים החניכים להכיר את עצמם ואת קבוצתם. עד שנות ה-90 היו חניכי התנועה מטיילים עם כל הציוד על הגב, במעין מבחן הישרדות וכuח רצון, שיצר גיבוש וחוויה קבוצתית. כיום טיולי אתגר אלו כמעט ואינם קיימים.
במהלך חופשת הקיץ מתקיימים "מפעלי הקיץ". לחניכי השכבה הצעירה (ד'-ו') בתנועה מתקיימת "כייפת" (קייטנה), בסוף "הכייפת" יוצאים כל חניכי המחנות למקי"ץ (מחנה הקיץ). לשכבה המתבגרת (ז'-ח'): עצמאי בשטח - לעולים לכיתה ח', "המשולב"-לעולים לכיתה ט', קורס מדצ"ים - הכשר מדריכים צעירים - לעולים לי', "לב תנועה"- לעולים ליא', סמינר "תוצרת הארץ" - חלוקה לגרעינים - לעולים ליב'.
סיסמת התנועה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרור עלה, עלה נעלה, מתוך "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" (ספר במדבר, פרק י"ג, פסוק ל').
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבי אהרונסון, תנועה מחפשת דרך, הוצאת כרמל, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
- יוסי פלדמן, בבריתך, הוצאת הקיבוץ המאוחד באתר המועצה לשימור אתרים
- שאול פז, פנינו אל השמש העולה: חניכי תנועות הנוער החלוציות ובוגריהן בני הדור השני 1967-1947, אוניברסיטת בן-גוריון, מוסד ביאליק, 2016 (הספר בקטלוג ULI)
- רפי טהון, הקפנו את ים המלח ברגל, הוצאת אריאל
- רפי טהון, הלכנו לחרמון והגענו לדמשק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המחנות העולים
המחנות העולים, ברשת החברתית פייסבוק
המחנות העולים, ברשת החברתית אינסטגרם- דף המחנות העולים בפייסבוק
- המחנות העולים, באתר תנועת העבודה הישראלית
- "המחנות העולים באתר "נוסטלגיה"
- אתר "ספר החוגים" - ספר לרישום בוגרי ובוגרות המחנות העולים לדורותיהם.
- דוד טברסקי, תנועת המחנות העולים חוגגת תשעים שנים להקמתה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בנובמבר 2016
- פה ושם בארץ ישראל, שאול פז ורפי טהון על טיולי המחנות העולים (פודקאסט)
צריף המחנות העולים בתל אביב מארח תערוכה, 1937, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים- שלושים שנה למחנות העולים, 1956, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שוש סיטון, חינוך ברוח המולדת - התכנית החינוכית של מועצת המורים למען הקק"ל (1953-1925), עמ' 190 - 195, בתוך דור לדור - קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, כרך י"ד, ה'תשנ"ט, 1998, אוניברסיטת תל אביב
- ^ מפה משנת 1944 בהוצאת מחלקת המדידות המנדטורית (באנגלית) עם סימון קיבוץ 'בית הערבה' שהוקם ע"י התנועה, מצפון לים המלח בשמו 'קבוצת החוגים', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ מחנות העולים, דבר, 16 באוקטובר 1936
- ^ הגומרים המתחילים, דבר, 21 ביולי 1933
- ^ אחד במאי בארץ ישראל, דבר, 3 במאי 1933
- ^ המשבר בתנועת מחנות העולים, משמר, 22 בפברואר 1945
