מידע כללי | |
---|---|
סוג | ביצורים וגדר הפרדה |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
עלות | 3,000,000,000 שקל חדש |
מידות | |
אורך | 65 ק"מ |
המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה (או הקיר החכם בגבול רצועת עזה[1][2][3]) הוא פרויקט הגנתי ישראלי, שבמסגרתו נבנתה מערכת ביצורים הכוללת קיר סלארי תת-קרקעי המשולב בטכנולוגיות חישה והתרעה לאורך גבול ישראל – רצועת עזה במטרה למנוע חפירת מנהרות לשטח ישראל. הפרויקט ההנדסי כלל חפירה לעומק ובניית קירות בטון עבים בשילוב מכשירי התרעה[1]. עלות בניית הקיר התת-קרקעי הוערכה בסכום של 3 מיליארד ש"ח[4] (כ-40 מיליון ש"ח לקילומטר).
ביוני 2016 החליטה צמרת מערכת הביטחון כי בגבול רצועת עזה ייבנה קו הגנה חדש נגד בעיית מנהרות התקיפה של חמאס[5]. החומה נמתחת לאורך 60 הקילומטרים של הגבול סביב הרצועה, ותהיה מערכת הגנה שלישית שישראל בונה לאורך קו הגבול. המערכת הראשונה (הוברס א') נבנתה בשנות ה-90 של המאה ה-20, לאחר הסכם אוסלו, והמערכת השנייה (הוברס ב') נבנתה לאחר ההחלטה על ההתנתקות מעזה. בשתי המערכות לא הייתה תשובה לאיום מנהרות התקיפה.
השלב הראשון בפרויקט היה באורך כ-20 קילומטרים, והתמקד בחלקי הגבול הסמוכים ביותר ליישובים הישראליים[6]. בקטע זה סוג האדמה חולי וקל יחסית לחפירה ועליו עבדו חברות סולל בונה ודניה סיבוס שזכו בכך במכרז[7]. בתוך כשנה החלו העבודות להקמת החלק השני, שסגר את כל היציאות התת-קרקעיות מרצועת עזה[6]. מכרז נוסף היה לשני קטעים המוגדרים א' ו־ב', אף הם באורך של מספר קילומטרים. הקרקע בקטעים אלה היא אדמת לס, הקשה יותר לחפירה. בהמשך היו אמורים לצאת[דרושה הבהרה] מכרזים נוספים להשלמת עטיפתה של הרצועה במכשול[7].
המכשול כולל קיר ביטחון וברזלים בעומק של עשרות מטרים, שמחוברים אליו חיישנים בדומה לאלה המשמשים לאיתור, ניטור והתרעה של שינויים במעבה האדמה. בניית המכשור הטכנולוגי היא באחריות חברת אלביט מערכות וחברה נוספת. על פני השטח נבנתה לגובה של כמה מטרים גדר טכנולוגית, בדומה לזו המצויה בגבול מצרים, שמותקנים עליה חיישנים ומצלמות. לאורך הגבול הוקמו גם מרכזי בקרה ושליטה שחוברו זה לזה ולמרכז שליטה מרכזי באחד מבסיסי צה"ל בדרום[7].
מבצעי העבודות העסיקו פועלים ישראלים וזרים, אך לא ניתן היה להעסיק פועלים פלסטינים מיהודה שומרון ועזה מפאת הסיווג הביטחוני[7].
המכשול קרוי בצה"ל מכשול הקב"א (קב"א – ראשי תיבות של קיר בטון אינדיקטיבי), והוא כולל גדר שגובהה שישה מטרים מעל פני האדמה וחומת בטון שעומקה עשרות מטרים בתוך האדמה, שמטרתה לתת מענה לאיום המנהרות שמטרתן לחדור מרצועת עזה לישראל. המכשול הוקם בשטח ישראל, ממזרח לגדר המערכת הישנה סביב רצועת עזה, ובא בנוסף לה. המכשול מקיף את כל רצועת עזה בגבולה עם ישראל, ובצפון הרצועה נמשך גם לתוך הים.
באפריל 2017 החלו העבודות להקמת מפעל המלט שייצר את חומרי הבנייה לבניית החומה[8].
הקמת החומה החלה ב-2017. השלמתה תוכננה לסוף 2019, אך תכיפות העימותים סביב תוואי הגדר, גרמו לעיכובים בלוח הזמנים. לשם הקמת החומה הוקמו לאורך גבול רצועת עזה שישה מפעלי בטון, לאספקת בטון למיזם.
ב-8 ביולי 2019 נחשפה מנהרת טרור בדרום רצועת עזה במהלך עבודות על המכשול התת-קרקעי[9].
נכון לסוף ספטמבר 2019 הושלמו 43 ק"מ של המכשול מתוך 64 ק"מ[10][11].
באוקטובר 2020 נחל המכשול הצלחה ראשונה כאשר חסם מנהרה שנבנתה על ידי חמאס. המנהרה חדרה אל תוך שטח מדינת ישראל אך לא הגיעה עד הקיר האינדיקטיבי[12].
בסוף פברואר 2021 הושלם החלק התת-קרקעי של המכשול בגבול עזה[13]. בדצמבר 2021 הושלמו כל עבודות המכשול[14].
במהלך מתקפת הפתע על ישראל המכשול התת-קרקעי לא נפרץ, אך הגדר שמעליו לא הועילה ונפרצה. בשעת בוקר מוקדמת בחסות ירי רקטות ומרגמות, נוטרלו מערכות תצפית ואש וביניהם מערכת רואה-יורה בעזרת כטב"מים או נשק נ"ט. גדר המכשול פוצצה באמצעות מטענים ייעודיים שיצרו בה עשרות פרצות למעבר בני אדם, ונהרסה במקומות אחדים על ידי טרקטורים, למעבר כלי רכב ואופנועים. דרך הפרצות אלפי לוחמי טרור של חמאס והמוני אזרחים חדרו לאזור עוטף עזה, לתוך למעלה מ-20 יישובים, שם ביצעו טבח בכ-1,200 אזרחים ואנשי כוחות הביטחון, ביצעו הרס וביזה, וחטפו לרצועת עזה למעלה מ-240 ישראלים.