מידע כללי | |
---|---|
מאת | קארל צ'אפק |
שפת המקור | צ'כית |
סוגה | רומן אלגורי |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1936 |
מספר עמודים |
מהדורה ראשונה - 223 מהדורה שנייה - 264 |
הוצאה בעברית | |
הוצאה |
מהדורה ראשונה - זמורה-ביתן מהדורה שנייה - הוצאת מחברות לספרות |
תאריך |
מהדורה ראשונה - 1991 מהדורה שנייה - 2012 |
תרגום |
מהדורה ראשונה - אפרים פרויד מהדורה שנייה - רות בונדי |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 003452646, 001194546 |
המלחמה בסלמנדרות (בצ'כית Válka s mloky) הוא רומן אלגורי, שיש הקוראים אותו כספר מדע בדיוני, מאת הסופר הצ'כי קארל צ'אפק, שיצא לאור בשנת 1936.
הספר כתוב בהומור שחור, בשנינות, באירוניה מפוכחת, אך גם מנקודת מבט אופטימית על בני האדם. הספר מכה בקולוניאליזם, בפאשיזם, בגזענות (של הגרמנים מצד אחד ושל האמריקאים בשחורים מצד שני), מרוץ החימוש והבדלנות האמריקאית באותה עת. ניתן להחשיב את צ'אפק כאחד החלוצים של המדע הבדיוני העוסק בחברות עתידיות בכדור הארץ והשפעת הטכנולוגיות החדישות עליהן. ניתן להשוות את צ'אפק עם כותבים אחרים ששילבו ביצירותיהם נושאים של מדע בדיוני ועתידנות, כמו ג'ורג' אורוול ואלדוס האקסלי, אף כי התחזיות של צ'אפק אינן כה פסימיות כשלהם.
הספר, שנכתב לפני מלחמת העולם השנייה, מושפע מהמצב הכלכלי הקשה ומהמצב הפוליטי הקשה של תקופתו. צ'אפק הסביר כי ניסה לענות על השאלה איך הייתה מתפתחת בעולם ציוויליזציה של בעלי חיים תבוניים זולת האדם, ואיך חברה זו הייתה מתנהגת אילו יכלה ליישב את העולם ולשלוט במערכות החיים. צ'אפק מתקומם על סיווג הספר כדיסטופי והסביר שלו חשובה המציאות וכי "ספרות שאיננה רוצה להגיב למציאות זו בכל הכוח שהמילה והמחשבה רק ניחנו בו, ספרות שכזו אינה משאת נפשי." את ההשראה לרעיון הסלמנדרות הכמו-אנושיות קיבל צ'אפק מהזיהוי השגוי של מאובן סלמנדרת שויכצרי כאדם.
הסלמנדרות היו יצורים החיים במים בעלי יכולת לימוד והתרבות מהירים. הם למדו לדבר בשפות אנוש, לעבוד, להשתמש בנשק ובכלים אחרים. הסלמנדרות הפכו לכוח עבודה מאורגן עולמי ומגיעות לעימות עם בני האדם כדי להרחיב את תחומי המחייה שלהן ולהתאימם לקצב הגידול הטבעי המהיר שלהן. הסלמנדרות של צ'אפק מסמלות את ההמון, את האדם הקטן ואת הבינוניות, ואלה טומנים בחובם פוטנציאל של איום מתמיד. בסיפור הסלמנדרות עולים נושאים כמו גזענות, לאומנות, שוביניזם וטיפשות, האופייניים לתקופה ולבני אדם. הסופר כמעט מובל בעל כורחו לסוף איום, אך מוצא פתרון יצירתי תוך כדי התלבטות בינו לבין עצמו בסוף הספר.
אחד הקטעים בספר יכול להחשב כתחזית מדויקת של הסכם מינכן שנחתם שנתיים לאחר פרסום הספר והביא לכיבוש צ'כוסלובקיה בידי הנאצים. כאשר מתחילות הסלמנדרות בהצפת שטחים יבשתיים נרחבים כדי להגדיל את תחומי המחיה שלהן, חותמות עימן מדינות אירופה הסכם המתיר לסלמנדרות להציף ולהחריב את סין, תוך התעלמות ממחאתו הנמרצת של נציג סין - וזאת בתקווה (הנכזבת עד מהירה) כי בתמורה ימנעו הסלמנדרות מלהציף ולהחריב גם את אירופה.
הספר תורגם לשפות רבות. תרגומו הראשון לעברית נעשה על ידי אפרים פרויד בשנת 1991.[1] תרגום חדש מאת רות בונדי, עם אחרית דבר פרי עטה, ראה אור בשנת 2012.