המלך עומד למות

המלך עומד למות
כרזת המחזה המבוסס על המחזה המקורי בהפקת התיאטרון הקאמרי, 2023
כרזת המחזה המבוסס על המחזה המקורי בהפקת התיאטרון הקאמרי, 2023
כתיבה אז'ן יונסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המלך עומד למותצרפתית: Le Roi se meurt) הוא מחזה אבסורד צרפתי שכתב אז'ן יונסקו בשנת 1962, על מלך שאיבד שליטה על הממלכה שלו.

עלילת המחזה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה עוסק במלך ברנז'ה הראשון, שבשיא גדולתו היה יכול לפקד על הטבע ולאלץ אחרים לציית לרצונו. לפי מרגריט, אשתו הראשונה, גילו היה מעל לארבע מאות שנה.

בתחילת המחזה מודיעים למלך שהוא גוסס, ושהממלכה מתפוררת סביבו. הוא איבד את הכוח לשלוט בסובבים אותו, ובהדרגה הוא מאבד את יכולותיו הפיזיות. המלך מתכחש למותו הקרב, ומסרב לוותר על השלטון. מרגריט ורופאו מנסים לשכנע את ברנז'ה להתמודד עם המציאות של מותו הקרב. מארי, אשתו השנייה של ברנז'ה, מנסה להרחיק את ברנז'ה מהידיעה על מותו. ברנז'ה מתדרדר לרגשנות, ובסוף מקבל את העובדה שהוא עומד למות. הדמויות נעלמות אחת אחת, ונשארים מרגריט והמלך. בסיום המחזה נעלמים אל החושך מרגריט ואחריה המלך.[1]

המחזה הוא שלישי בסדרת מחזות של יונסקו שגיבורם הוא בֵּרָנְזֶ'ה. קדמו לו "רצח ללא שכר" (1958) ו"קרנפים" (1959), ואחריו נכתב "טיול באוויר" (1963).[2] ביתר המחזות בסדרה זו ברנז'ה הוא אדם פשוט הנוטה לסנטימנטליות, ואילו במחזה שלפנינו ברנז'ה הוא מלך.

בראיון לקלוד בונפוי (Claude Bonnefoy) בשנת 1966 אמר יונסקו שמקור המחזה אינו בחלום, כפי שמתאפיינים רבים ממחזותיו, אלא "נכתב בצורה הרבה יותר מודעת. אנשים אמרו מיד: 'אוי! הוא ויתר על האוונגרד, הוא הופך לקלאסי!' זו לא הייתה שאלה של בחירה בין קלאסיקה לאוונגרד. פשוט כתבתי בסגנון אחר כי הייתי ברמה אחרת של תודעה". יונסקו הוסיף שהמחזה נכתב בזמן שהיה חולה ומפוחד מהמוות. הוא קיבל השראה חלקית מאובססיה של ילדות למוות שבה האמין שאפשר פשוט להימנע מלהיות חולה ולחיות לנצח. המחזה נכתב כסוג של שיעור במוות: "אמרתי לעצמי שאפשר ללמוד למות, שאני יכול ללמוד למות, שאפשר גם לעזור לאנשים אחרים למות. זה נראה לי הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לעשות, מכיוון שכולנו גברים גוססים שמסרבים למות. המחזה הזה הוא ניסיון להתלמדות במוות".[3]

לדברי חוקר הדתות מירצ'ה אליאדה, המחזה "ניתן להבנה מלאה רק אם מכירים את ספר החיים והמתים הטיבטי והאופנישדות".[4][5]

לס אסיף (Les Essif), בספרו "Empty Figure on an Empty Stage" מציין שהמחזה מתקרב, יותר מכל מחזותיו של יונסקו, לפרדיגמת האבסורד שהקים סמואל בקט. למרות שבקט ויונסקו מקובצים בדרך כלל יחד תחת השם "תיאטרון האבסורד", בגלל הנושאים המשותפים להם של ניכור והקושי בתקשורת, מחזותיו של בקט מציגים בדרך כלל תמונה מופשטת ומינימליסטית, ואילו יונסקו מציג ריבוי של כאוס. לפי אסיף, "המלך עומד למות" הוא המחזה הבקטיאני ביותר של יונסקו: "הדימוי של עולם חיצוני מתפוגג בקצב עם הכניעה של הגיבור לפנימיות תודעתו, כלומר עם התעצמות הולכת וגוברת של פנייתו פנימה. הציר האנכי של התהום הסובייקטיבית נוגד את האופקיות של העולם החיצוני".[6]

שחקני "המלך עומד למות" בתיאטרון הקרטושרי, יער ונסן, פריז, 6 בדצמבר 2017

המחזה הוצג לראשונה בלונדון על ידי חברת הבמה האנגלית בתיאטרון רויאל קורט בשנת 1963. הבכורה שלו הייתה ב-12 בספטמבר 1963 ושיחק בה אלק גינס בתפקיד המלך.[7]

בברודוויי הוצג המחזה מ-9 בינואר 1968 עד 22 ביוני 1968. ריצ'רד איסטון שיחק בתפקיד המלך, ואווה לה גליאן שיחקה בתפקיד מרגריט. בשנת 2009 חזר המחזה לברודוויי עם ג'פרי ראש וסוזן סרנדון.

בשנת 1978 צולם המחזה לטלוויזיה הצרפתית, ושוב בשנת 2006. בסידני הוצג המחזה בשנת 2007.

בישראל הוצג המחזה לראשונה בשנת 1963 בתיאטרון "הבימה", בתרגומו של חיים גליקשטיין ובבימויו של אטיין דבל.[8]

בשנת 2021 עלה המחזה בסמינר הקיבוצים בתרגומו של דורי פרנס ובבימויה של מתן דרעי בדש,[9] ובהמשך לכך הוצג בתחילת 2023 בתיאטרון תמונע.[10]

באוגוסט 2023 הועלה עיבוד של המחזה בתיאטרון הקאמרי בתרגומם של עירד רובינשטיין ותום חודורוב, בבימויו של רובינשטיין ובכיכובם של רמי ברוך, קרן מור ונטע גרטי.[11][5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Eugene Ionesco, Exit the King, Oceanofpdf.com, ‏December 17, 2022 (באנגלית)
  2. ^ The Bérenger Plays: The Killer, Rhinocerous, Exit the King, Strolling in the Air, goodreads
  3. ^ Claude Bonnefoy, Conversations with Ionesco, Trans. Jan Dawson. New York: Hold, Rinehart and Winston, 1971, pp. 78–79.
  4. ^ Mircea Eliade, Occultism, Witchcraft and Cultural Fashions: Essays in Comparative Religions, University of Chicago Press, 1976, pp 1-2
  5. ^ 1 2 עמית סלונים‏, המלך עומד למות? להצגה הזאת היו יכולים לקרוא פשוט "ביבי עומד למות", באתר וואלה, 13 באוגוסט 2023
  6. ^ Les Essif, Empty Figure on an Empty Stage, Indianapolis: Indiana University Press, 2001, pp 106, 109.
  7. ^ "GUINNESS STARS IN IONESCO PLAY; 'Exit the King' Opens Run at Royal Court in London", The New York Times, September 13, 1963
  8. ^ בועז עברון, "המלך נוטה למות" - ב"הבימה", הארץ, 25 באוקטובר 1963;
    המלך נוטה למות ב"הבימה", חרות, 25 באוקטובר 1963
  9. ^ עליס בליטנטל, המלך לא מעוניין למות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 בספטמבר 2021
  10. ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, "המלך הולך למות - גרסת הרוקנרול": טקסט נפלא עם קטעי משחק חזקים, באתר הארץ, 22 בינואר 2023
  11. ^ אורין ויינברג, "המלך עומד למות" הוא המחזה הנכון של הרגע - אבל זה לא בהכרח מספיק, באתר ynet, 27 ביולי 2023