המקום השלישי

המספרה הזו בברזיל היא דוגמה טוב למרחב שיכול להיחשב למקום שלישי. בחברות רבות, מספרות ומכוני יופי הם אזורים אשר באופן מסורתי משמשים כנקודות התכנסות לאנשים שונים מחוץ למקום העבודה והבית.
בסדרות הטלוויזיה הפופולריות "חברים" ו"חופשי על הבר" בית הקפה השכונתי והבר השכונתי שימשו כמקום השלישי אותו הדמויות הראשיות נוהגות לפקוד באופן תדיר מחוץ לשעות העבודה
אולם באולינג בעיר פיונגיאנג שבקוריאה הצפונית

בסוציולוגיה המונח המקום השלישי (באנגלית: Third place), מתייחס לסביבה החברתית אשר נבדלת מהבית ("המקום הראשון") ומקום העבודה ("המקום השני") בה אנשים נוהגים להתאסף, לקיים אינטראקציה זה עם זה, ובה יש בפועל חיי קהילה.

דוגמאות למקומות מהסוג הזה כוללים בין היתר כנסיות, בתי קפה, ברים, מועדונים, מרכזים קהילתיים, ספריות ציבוריות, מכוני כושר, חנויות ספרים, פארקים, תיאטראות, ובתי אופרה.

המונח נטבע במקור על ידי הסוציולוג האמריקני ריי אולדנבורג (אנ')[1] בספרו "The Great Good Place" משנת 1989, בו אולדנבורג העלה את הטענה שמקומות מהסוג הזה חיוניים לחברה האזרחית, לדמוקרטיה, למעורבות אזרחית ושהם תורמים לכך שלמקומיים יש תחושת השתייכות לחברה.

בחברות המודרניות, אשר הופכות יותר ויותר דיגיטליות ואינדיבידואליסטיות, החשיבות של מקומות מהסוג הזה הולכת וגדלה עם השנים. המקומות הללו מספקים לעיתים רבות פתרון לבידוד החברתי שרבים חווים, מהווים דרך לקידום הרווחה הנפשית של רבים, ומספקים למקומיים גם הזדמנויות רבות לאינטראקציות פנים אל פנים עם אנשים רבים אחרים.

המקום השלישי לפי אולדנבורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי אולדנבורג "המקום הראשון" עבור כל אדם הוא הבית שלו/ה והאנשים עימם הוא/היא חיים. לטענתו "המקום השני" הוא מקום העבודה של האדם, בו מרבית האנשים נמצאים במהלך רוב שעות היממה. "המקום השלישי" לטענתו הוא "המקום הפומבי אליו אתה הולך להירגע, ובו אתה נתקל בפנים מוכרות ומכיר אנשים חדשים".[2]

בספרו "The Great Good Place" משנת 1989 אולדנבורג ציין שלמקומות מהסוג יש לרוב שמונה מאופיינים:

  • נמצא במיקום נייטרלי - לטענתו של אולדנבורג אלו צריכים להיות אזורים לא מסחריים בהם אנשים יכולים להתאסף ללא הלחצים או האילוצים של מוסדות פורמליים, וכי האנשים שפוקדים אותם חופשיים לבוא וללכת כאוות נפשם.
  • כולם רצויים - במקומות מהסוג הזה אין חשיבות לסטטוס של הפרט בחברה. כולם רשאים לפקוד את המקום ללא דרישות מוקדמות כולשהן.
  • פעילות עיקרית במקום השלישי הן שיחות - מקומות מהסוג הזה מעודדים לרוב את הנוכחים לקיים ביהם שיחות ואינטראקציה חיובית, למרות שהשיחות לא חייבות להיות הפעילויות היחידות שמתקיימות במקומות מהסוג הזה.
  • נגישות - מקומות מהסוג הזה בדרך כלל פתוחים ונגישים לכל חברי הקהילה, הם מסבירי פנים, ולהיות מסוגלים לספק צרכים מסוימים עבוור כל מי שפוקד אותם.
  • מכילים לרוב אנשים קבועים - מקומות מהסוג הזה מכילים לרוב מספר אנשים שנוהגים לפקוד את המקום באופן קבוע אשר תורמים רבות לאווירה במקום. אותם האנשים לעיתים רבות מהווים גם גורם משיכה לאנשים חדשים, והם נוטים גם לסייע לחדשים להרגיש רצויים ולסייע להם להתאקלם במקום.
  • פרופיל נמוך - החלל הפנימי של מקומות מהסוג הזה הוא לרוב לא יוקרתי או גרנדיוזי מדיי והאווירה בו היא נינוחה ונעימה. סנוביזם ויומרנות לא יכולים לאפיין מקומות מהסוג.
  • אווירה קלילה - האווירה במקומות מהסוג הזה אף פעם לא תאופיין במתח או בעוינות. במקום זאת, מקומות מהסוג הזה מאופיינים באווירה קלילה, שמעודדת את הנוכחים לשוחח עם האנשים האחרים במקום.
  • בית רחוק מהבית - אנשים הפוקדים מקומות מהסוג הזה לרוב מרגישים תחושות של חום, והשתייכות למקום השלישי - תחושות הדומות לאופן בו הם מרגישים לגבי הבית.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רייספלד, סמדר (2012-11-02). "מכשכשים בזנב". הארץ. נבדק ב-2024-05-06.
  2. ^ White, Rebekah (ביולי–באוגוסט 2018). "A third place". New Zealand Geographic (152): 6. {{cite journal}}: (עזרה)