המשכונאי

המשכונאי
The Pawnbroker
כרזת הסרט המשכונאי
כרזת הסרט המשכונאי
כרזת הסרט המשכונאי
בימוי סידני לומט עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אלי לנדאו, רוג'ר לואיס, פיליפ לנגר
תסריט ספר:
אדוארד לואיס וולנט
תסריט:
מורטון פיין, דייוויד פרידקין
עריכה רלף רוזנבלום עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים רוד סטייגר
ג'יים סאנשז
ג'רלדין פיצג'רלד
ברוק פיטרס
מוזיקה קווינסי ג'ונס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום בוריס קאופמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה אלי לנדאו
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה יוני 1964
משך הקרנה 116 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית, ספרדית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 930,000‏$
הכנסות 4,000,000‏$
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשכונאי (באנגלית: The Pawnbroker) הוא סרט דרמה אמריקאי בשחור-לבן משנת 1964 בבימויו של סידני לומט עם רוד סטייגר בתפקיד הראשי.

התסריט מבוסס על הרומן רב המכר "המשכונאי" של אדוארד לואיס וולנט (אנ') משנת 1961.

זה היה הסרט האמריקאי הראשון שעסק בשואה מנקודת מבט של ניצול שואה. הסרט הפך להצלחה בינלאומית וקידם את הקריירה של רוד שטייגר כאחד מהשחקים המובילים.

הסרט היה הראשון שהציג חזה חשוף של אישה בתקופת קוד הייז ולא נפסל.

בשנת 2008 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית שבספריית הקונגרס על חשיבותו מבחינה תרבותית, היסטורית ואסתטית.

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוד סטייגר היה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר, לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה ולפרס דב הכסף לשחקן הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין.

הוא זכה בפרס באפט"א לשחקן הזר הטוב ביותר בתפקיד ראשי.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סול נזרמן (רוד סטייגר) הוא ניצול שואה שאשתו, שני ילדיו ורוב משפחתו נספו בשואה. לאחר המלחמה היגר לארצות הברית וכעת הוא מנהל בית עבוט במזרח הארלם, אזור רווי בפשע. הוא מסוגר וחסר יכולת להביע רגשות. כל המאורעות הנוראים שעבר בשואה מציפים את מוחו בהבזקים. הוא אומנם שרד את השואה אולם הוא גבר מת-מהלך ההופך לחסין לכל סוג של אהדה אנושית, חמלה או אהבה. חי בייאוש מתמיד ואינו מסוגל לייצר קשר רגשי עם אדם אחר. כל דבר מזכיר לו את השואה. גדרות המגרשים מזכירים לו את גדרות מחנה הריכוז והנסיעה ברכבת התחתית מזכירה לו את הנסיעה בקרון להובלת בקר בדרך למחנה הריכוז כשבנו המת בידיו.

לחנות שלו מגיעים תושביו העניים של האזור על מנת למשכן חפצים ולשטוח בפניו את צרותיהם. סול אינו מסתכל בפניהם ובפנים חתומות, מציע להם מחיר אפסי לעומת בקשתם. הוא גם אינו נפתח לעוזר הפורטוריקני שלו, חסוס אורטיז (חיימה סאנצ'ז).

אחת הלקוחות שלו היא עובדת סוציאלית אלמנה בשם מרילין בירצ'פלד (ג'רלדין פיצג'רלד) המנסה לפתח איתו קשר אך ללא הצלחה.

למעשה חנותו של סול משמשת למקום להלבנת כספים לגנגסטר רודריגס (ברוק פיטרס) שתמורת שירותו מממן לו את אחזקת החנות ומשלם לו סכום הדרוש לסול לשם תמיכה במשפחת גיסתו אצלה הוא מתגורר.

אורטיז רוצה להתקדם בחיים וזקוק לכסף. הוא אומר זאת לחברתו העובדת כזונה בבית בושת גדול בהרלם (תלמה אוליבר). היא מבטיחה לעזור לו, מגיעה לחנות של סול, חושפת בפניו ומציעה לו את שירותיה. היא מגלה לסול כי ה"בוס" שלה הוא אורטיז. סול נבעת לשמע הידיעה שהחנות שלו משמשת להלבנת כספים משירותי זנות. במוחו עוברת התמונה של אשתו שנאנסת על ידי אנשי אס אס.

הוא מודיע לרודריגז כי הוא מפסיק לשתף איתו פעולה למרות המכות החזקות שהוא מקבל. הוא מודיע כי ברצונו למות אך רודריגז מודיע לו כי רק הוא יקבע מתי להרוג אותו.

אורטיז לא יכול לסבול את יחסו המתנכר של סול. הוא יודע שבקופה יש סכום כסף גדול וקובע עם קבוצת גנגסטרים שישדדו את סול אבל בלי להשתמש באקדח. הם מגיעים לחנות ומבקשים את כל הכסף בקופה. השוד מסתבך כשסול מסרב והגנגסטר מאיים אליו באקדח. אורטיז מסתער, חוטף את הכדור המיועד לסול ונהרג. השודדים בורחים וסול יוצא המום לרחוב.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשכונאי בוויקישיתוף