המשרד לבקרה על נכסים זרים

המשרד לבקרה על נכסים זרים
(OFAC) Office of Foreign Assets Control
מידע כללי
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
סוכנות אם מחלקת האוצר של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה דצמבר 1950
ממשלה ממשלת ארצות הברית
מטה מרכזי מחוז קולומביהמחוז קולומביה בניין Freedman's Bank, וושינגטון די.סי
עובדים 170 (נכון ל־2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 30,900,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2013) עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המשרד לבקרה על נכסים זרים (באנגלית: Office of Foreign Assets Control, בקיצור: OFAC) הוא סוכנות מודיעין ואכיפה פיננסית של מחלקת האוצר של ארצות הברית. הסוכנות מנהלת ואוכפת סנקציות כלכליות לתמיכה במטרות הביטחון הלאומי ומדיניות החוץ של ארצות הברית.[1] OFAC מבצעת את פעילותה נגד מדינות זרות כמו גם מגוון ארגונים ויחידים אחרים, כמו קבוצות טרור, הנחשבות כאיום על הביטחון הלאומי של ארצות הברית. הסוכנות פועלת מתוקף סמכויות החירום הלאומיות של הנשיא.

כחלק ממחלקת האוצר האמריקאית, OFAC פועלת תחת המשרד לטרור ומודיעין פיננסי ומורכבת בעיקר ממודיעין ועורכי דין. בעוד שרבים מהמטרות של OFAC מוגדרים באופן נרחב על ידי הבית הלבן, רוב המקרים הנוגעים לאנשים ספציפיים מתפתחים כתוצאה מחקירות של המשרד.[2]

הסוכנות מתוארת לפעמים כאחת מהסוכנויות הממשלתיות ה"חזקות אך הלא ידועות" ביותר,[2][3] OFAC נוסדה בשנת 1950 ויש לה את הסמכות להטיל עונשים משמעותיים נגד גופים לא מבצעים את הנחיותיה, לרבות הטלת קנסות, הקפאת נכסים וחסימה מפעילות בארצות הברית. בשנת 2014, OFAC הגיעה להסדר בסכום שיא של 963 מיליון דולר עם הבנק הצרפתי BNP פריבה, שהיה חלק מהקנס של 8.9 מיליארד דולר שהוטל ביחס למקרה כולו.[4][5]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורבות משרד האוצר האמריקני בסנקציות כלכליות נגד מדינות זרות התקיימה עוד במלחמת 1812, כאשר המזכיר אלברט גלטין ניהל סנקציות נגד בריטניה כנקמה על גיוס כפוי לצי של מלחים אמריקאים.[6]

מטה OFAC נמצא בבניין Freedman's Bank, הממוקם בוושינגטון די.סי.

בדצמבר 1950 הוקמה החטיבה לבקרת נכסים זרים, קודמה של OFAC. קודם לכן התקיימו מספר סוכנויות שונות: בקרת קרנות חוץ, שהתקיימה בין השנים 1940 ל-1947, משרד הפיננסים הבינלאומי (1947–1950). בין שאר הפעולות, ניהלה בקרת קרנות חוץ פיקוח על נכסי אויב, יבוא בזמן מלחמה והגבלות על סחר עם מדינות אויב. היא גם השתתפה בניהול הרשימה המוצהרת של אישים חסומים מסוימים, או "הרשימה השחורה", וערכה מפקדים של נכסים בבעלות זרה בארצות הברית ונכסים בבעלות אמריקאית בחו"ל. בקרת קרנות חוץ בוטלה ב-1947, כאשר תפקידיה הועברו למשרד חדש שהוקם, המשרד לפיננסים בינלאומיים (OIF). בשנת 1948, פעילויות OIF הקשורות לכספים זרים חסומים הועברו למשרד לנכסים זרים, סוכנות בתוך משרד המשפטים.[7]

החטיבה לבקרת נכסים זרים הוקמה במשרד האוצר הבינלאומי בצו של משרד האוצר בשנת 1950, בעקבות כניסתה של הרפובליקה העממית של סין למלחמת קוריאה.[6] ב-15 באוקטובר 1962, בהוראת משרד האוצר, הפכה החטיבה לבקרת נכסים זרים למשרד לבקרה על נכסים זרים.[7]

סמכות ופעילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל הנוגע לסנקציות כלכליות OFAC שואבת את סמכותה ממגוון חוקים פדרליים, ואז בנוסף לחוק המסחר עם האויב ולמצבי החירום הלאומיים השונים הקיימים כיום.

באכיפת סנקציות כלכליות, OFAC פועלת למנוע "עסקאות אסורות", המתוארות על ידי OFAC כ"עסקאות סחר או פיננסיות ועסקאות אחרות שבהן אנשים אמריקאים אינם רשאים לעסוק אלא אם כן התקבל אישור על ידי OFAC או קיים פטור מפורש על פי חוק". ל-OFAC יש סמכות להעניק פטורים לאיסורים על עסקאות כאלה, בין אם על ידי הנפקת רישיון כללי לקטגוריות מסוימות של עסקאות, או על ידי רישיונות ספציפיים שניתנו על בסיס כל מקרה לגופו.[6] OFAC מנהלת ואוכפת תוכניות סנקציות כלכליות נגד מדינות, עסקים או קבוצות של אנשים, תוך שימוש בחסימת נכסים והגבלות סחר כדי להשיג את יעדי מדיניות החוץ והביטחון הלאומי.

במהלך מצבי חירום לאומיים יש לנשיא ארצות הברית סמכות למנוע הסרת נכסים זרים שנמצאים בסמכות השיפוט של ארצות הברית. הדבר מבוצע בעזרת OFAC על ידי הוצאת תקנות המנחות את המוסדות הפיננסיים בהתאם.

בין 1994 ל-2003, OFAC גבו יותר מ-8 מיליון דולר בגין הפרות של האמברגו על קובה, לעומת קצת פחות מ-10,000 דולר בגין הפרות מימון טרור.

מינוי מנהל הסוכנות אינו כפוף לאישור הסנאט.[8]

רשימת SDN

[עריכת קוד מקור | עריכה]

OFAC מפרסמים רשימת Specially Designated Nationals and Blocked Persons List (בקיצור רשימת SDN) המפרטת אנשים, ארגונים וכלי תחבורה שאיתם אסור לאזרחי ארצות הברית ולתושבי קבע לעשות עסקים.[6] רשימה זו שונה מהרשימה שבהתאם לסעיף 314(א) לחוק הפטריוט.[9]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא המשרד לבקרה על נכסים זרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Tom C.W. Lin (באפריל 2016). "Financial Weapons of War" (PDF). Minnesota Law Review. 100 (4): 1377–1440. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 Yukhananov, Anna, and Warren Strobel, "After Success on Iran, U.S. Treasury's Sanctions Team Faces New Challenges", Reuters, April 14, 2014.
  3. ^ Rubenfeld, Samuel. "OFAC Rises as Sanctions Become A Major Policy Tool", Wall Street Journal, February 5, 2014
  4. ^ "U.S. imposes record fine on BNP in sanctions warning to banks". Reuters. 30 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Treasury Reaches Largest Ever Sanctions-Related Settlement with BNP Paribas SA for $963 Million", U.S. Department of the Treasury, June 30, 2014
  6. ^ 1 2 3 4 "Frequently Asked Questions". Office of Foreign Assets Control. אורכב מ-המקור ב-2007-10-18. נבדק ב-2007-09-17.
  7. ^ 1 2 "Records of the Office of Foreign Assets Control". The National Archives. נבדק ב-2007-09-17.
  8. ^ Rubenfeld, Samuel, "U.S. Treasury Appoints OFAC Director Without Fanfare", Wall Street Journal, March 17, 2017. First public mention: March 14, 2017. Retrieved 2017-03-17.
  9. ^ Erich Ferrari, "IP Services Under The ITSR: A Broad Exception?" (אורכב 28.04.2014 בארכיון Wayback Machine), Sanction Law, Ferrari & Associates, 12 February 2018