בימוי | ראג' קאפור |
---|---|
הופק בידי | ראג' קאפור |
תסריט | חוואג'ה אחמד עבאס |
עריכה | G. G. Mayekar |
שחקנים ראשיים |
נאדירה (Maya) נרגיס (Vidya) Lalita Pawar ראג' קאפור Shailendra Iftekhar |
מוזיקה | Shankar–Jaikishan |
צילום | Radhu Karmakar |
מדינה | הודו |
חברת הפקה | R. K. Films |
חברה מפיצה | נטפליקס |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 6 בספטמבר 1955 |
משך הקרנה | 164 דק' |
שפת הסרט | הינדי |
סוגה | סרט דרמה, סרט קומדיה, סרט רומנטי |
דף הסרט ב־IMDb | |
הנודד (בהינדית: श्री ४२०; "שרי 420" - מר 420, פורסם בעולם בשם "הנודד") הוא סרט דרמה-קומדיה בוליוודי בשחור-לבן משנת 1955 בבימויו והפקתו של ראג' קאפור על בסיס סיפור שנכתב על ידי חוואג'ה אחמד עבאס. בסרט מככבים נרגיס, נאדירה וקאפור. המספר 420 מתייחס לסעיף 420 של חוק העונשין ההודי, הקובע את העונש על עבירת הונאה; לפיכך, "מר 420" הוא כינוי גנאי להונאה. הסרט מתרכז בראג' קאפור, יתום עני אך משכיל שמגיע לבומביי עם חלומות הצלחה. דמותו של קאפור מושפעת מהנווד הקטן של צ'ארלי צ'פלין, בדומה לדמותו של קאפור בסרט "הנווד" מ-1951. את המוזיקה הלחין הצוות של שנקר ג'יקישאן, והמילים נכתבו על ידי שיילנדרה וחסרת ג'איפורי.
הנודד היה הסרט ההודי הרווחי ביותר של 1955, הסרט ההודי הרווחי ביותר בכל הזמנים בזמן יציאתו לאקרנים והשיר " Mera Joota Hai Japani " ("הנעליים שלי יפניות"), ששר מוקש, הפך לפופולרי ולסמל פטריוטי של הודו העצמאית החדשה.
ילד כפרי, ראג' (ראג' קאפור), מאלהבאד, נודד לעיר הגדולה, בומביי, בהליכה, על מנת להתפרנס. הוא מתאהב בווידיה המסכנה אך בעלת המידות הטובות (נרגיס), אך עד מהרה מתפתה לעושר של אורח חיים חופשי ובלתי מוסרי שמוצג לו על ידי איש עסקים חסר מוסר וחסר מצפון, סת' סונצ'אנד דהרמננד (נמו) והרקדנית הרמאית מאיה (נדירה). בסופו של דבר הוא משוכנע לעשות תרגיל עוקץ בהימורי קלפים. וידיה מנסה בכוח להפוך את ראג' לאדם טוב, אך נכשלת.[1]
בינתיים, סונאצ'נד מעלה תוכנית הונאה לניצול אנשים עניים, לפיה הוא מבטיח להם בתים קבועים ב-100 רופי בלבד. התוכנית משתלמת, מכיוון שאנשים מתחילים לאגור כסף לבית, אפילו במחיר של דברים חשובים אחרים. הבוז של וידיה לראג' גובר עוד יותר. ראג' מתעשר אך עד מהרה מבין שהוא שילם על כך מחיר יקר מאוד. כאשר ראג' מגלה שלסונצ'אנד אין תוכניות לקיים את הבטחותיו, הוא מחליט לתקן את העוולות.
ראג' לוקח את כל ניירות האג"ח של בתי האנשים ומנסה לברוח מביתו של סונצ'אנד, רק כדי להיתפס על ידי סונצ'נד ומקורביו. בתגרה שמתרחשת, סונצ'אנד יורה בראג' והוא נופל מחוסר הכרה. כשאנשים שומעים את הירי, הם באים ורואים את ראג' כמעט מת. סונצ'אנד מספר למשטרה שראג' ניסה לברוח לאחר שגנב כסף מהכספת שלו, ומכאן שסונצ'אנד ירה בו.
לאחר מכן, ראג' ה"מת" חוזר לחיים, ובאמצעות היגיון מוכיח את אשמתו של סונצ'אנד. סונצ'אנד ושותפיו נעצרים, בעוד וידיה סולחת בשמחה לראג'. הסרט מסתיים בכך שראג' אומר "יה 420 נהין, שרי 420 היין" ("אלה לא סתם נוכלים, הם נוכלים מכובדים").
הסרט הפך לפופולרי במדינות רבות בעולם, כולל ברית המועצות, רומניה וישראל. ברוסיה, נאמר כי ראג' קאפור היה פופולרי כמו ג'ווהרלאל נהרו, בשל הצלחתם של הנווד והנודד.
"הנודד" זכה בקרב מעריצים רבים של הקולנוע הבוליוודי למעמד של סרט פולחן. הוא משלב בתוכו את כל המרכיבים הבסיסיים של תמת הקולנוע הבוליוודי הטיפוסי. השירים שבו הפכו אף הם לאהודים ביותר.
בישראל זכה השיר "Ichak Dana Beechak Dana" (איצ'ק דנה ביצ'ק דנה, "זרעון אחד, שני זרעונים", בתעתיק ל"איצ'יקידנה") לפופולריות רבה, ונחשב בארץ לאחד השירים ההודיים הידועים ביותר. בישראל נפוצה גרסה שבוצעה על ידי הזמר והמלחין נעים רג'ואן בהפקת האחים אזולאי.
בשנת 2020 הפיק עומרי סגל גרסה מחודשת לשיר בהשתתפותם של סוויסה, BEMET ועמרי גליקמן.
שיר מפורסם נוסף הוא "אך ליבי הוא הודי" (Mera Joota Hai Japani) ששר ראג' קאפור בתור נודד ברחבי הודו. בתרגומו של ירושלים סגל:
"הנעליים שלי יפניות
המכנסיים - אנגליים
הכובע שעל ראשי - רוסי
אך לבי הוא הודי"
בשיר הזמר מראה את גאוותו על היותו הודי, למרות שבגדיו ממדינות אחרות, והוא הפך לסמל פטריוטי בקרב הודים רבים. לעיתים קרובות מצטטים אותו גם כיום.
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)