מיקום | |
---|---|
מדינה | רוסיה |
מיקום | ולדיווסטוק, פרימוריה |
קואורדינטות | 43°06′47″N 131°53′04″E / 43.11314°N 131.88439°E |
פרטים | |
תאריך פתיחה | 1861 |
מפעיל | Fesco |
בעלים | ממשלת פרימוריה |
סטטיסטיקות | |
תפוסת מטען שנתית | 10.4 מיליון טון (2018) |
נמל ולדיווסטוק הוא נמל חופשי שמשמעותו אזור נמל תחת מערכת מנהלים ומיסוי מיוחדת, עם תחום שיפוט מסוים לגבי השקעות. מעמד זה ניתן לוולדיווסטוק בשנים 1861–1909 וזהו מעמדו מאז 12 באוקטובר 2015.
בתחילה, הוחל במשטר נמל חופשי בוולדיווסטוק תחת האימפריה הרוסית משנת 1861 עד 1909.[1] מעמד מיוחד זה תרם ביעילות להתפתחות הכלכלית של ולדיווסטוק, שהפך לאחד הנמלים הגדולים בעולם, בהשוואה להמבורג או ללונדון.[2]
בשנת 1860, על מנת לפתח את המזרח הרחוק, החליטה ממשלת רוסיה להקצות מעמד נמל חופשי לכל נמלי פרימוריה. בשנת 1900 ביטל סרגיי ויטה, באותו זמן שר האוצר, את משטר הנמל החופשי בוולדיווסטוק, מכיוון שהוא חשב שזה משפיע על התפתחות הרכבת הטרנס-סיבירית, שנועדה לאחד את האימפריה.[3] יתרה מזאת, גם אם הייתה מאפשרת לספק מוצרי צורך ראשונים למתיישבים באזור מרוחק כמו המזרח הרחוק הרוסי, למשטר נמל חופשי היה חיסרון ניכר: עליונותם של ייבוא מוצרים זרים על פני אספקת מוצרים לאומיים במדינה כולה.[4]
עם זאת, מול תחרות מסחרית קשה עם דאליין, שהיה בה נמל חופשי מאז 1899,[5] ולדיווסטוק קיבל את מעמדו כנמל חופשי בשנת 1904;[6] זאת בהתאם לכך שפורט ארתור איבדה את מעמדה כנמל חופשי[7], במהלך מלחמת רוסיה-יפן. תנאי השלום שהציעה רוסיה ליפן בשנת 1905 כללו שמירה על מעמד הנמל החופשי בוולדיווסטוק.[8]
הצורך בהפחתת ההשפעה היפנית במזרח הרחוק הייתה הסיבה שהעיתונים נדרשו לדחוף לביטול מעמד הנמל החופשי בוולדיווסטוק בשנת 1909.[6] למעשה, ביטול המעמד נדון כבר בשנת 1906.[9]
הרשויות בוולדיווסטוק קראו פעמים רבות להשבת מעמד הנמל החופשי, ללא הצלחה וחזרו לכך רק 110 שנים לאחר מכן.[6]
הפרויקט לייחס לנמל ולדיווסטוק מעמד של נמל חופשי נועד לשפר את המסחר החוצה גבולות, לפתח את תשתיות התובלה ולשלב את חבל פרימוריה בנתיבי התחבורה העולמיים; המטרה הייתה גם למשוך משקיעים, ליצור רשת של מרכזים לוגיסטיים להובלה ואחסנת סחורה, במטרה לטפח התארגנות של תעשיות מקומיות הפועלות לייצוא של מוצרים ליצירת ערך מוסף.
הסטטוס החדש הוחל על 15 עיריות בפרימוריה. הוא כולל נמלים מרכזיים בדרום המזרח הרחוק הרוסי, מהעיר זרובינו ועד נחודקה וכן נמל התעופה הבינלאומי ולדיווסטוק.
באזור הנמל החופשי עוברים מסדרונות התחבורה הבינלאומיים "פרימוריה-1" ו- "פרימוריה-2". מימוש הפרויקטים נועד להביא להשפעה כלכלית משמעותית על האזור, תוך הבטחת מעבר סחורות מצפון מזרח סין לנמלים החופשיים של המזרח הרחוק הרוסי.
החוק הפדרלי מספר 473 מיום 29 בדצמבר 2014, שהוכן על ידי המשרד לפיתוח המזרח הרחוק, איפשר לנקוט בצעדים מיוחדים על מנת ליצור אזור חופשי ממכס.[10]
בדצמבר 2014 הציע ולדימיר פוטין לאספה הפדרלית להעניק מעמד של נמל חופשי לעיר ולדיווסטוק.[11]
לבסוף, החוק הפדרלי מספר 212 "אודות הנמל החופשי ולדיווסטוק"[12] נחתם על ידי נשיא הפדרציה הרוסית ב-13 ביולי 2015[13] ונכנס לתוקף ב-12 באוקטובר 2015. החוק קובע כי משטר הנמל החופשי בוולדיווסטוק יימשך 70 שנה וכי ניתן יהיה לחדש את התקופה בחוק נוסף.
לדברי אלכסנדר גלושקו, אז שר פיתוח המזרח הרחוק הרוסי, החוק הוכן בעזרת נציגי החברה האזרחית, מומחים ויזמים תוך ביצוע עשרות התייעצויות פומביות במקומות שונים (מוסקבה, המזרח הרחוק), כולל הרצאה בחדר בלשכה הציבורית של הפדרציה הרוסית. בסך הכל, הכנת החוק גייסה יותר מ-700 מומחים והצעות רבות נלקחו בחשבון במהלך כתיבת החוק.[14]
הנמל החופשי של ולדיווסטוק נשלט על ידי מערכת משפטית המועילה לפעילות העסקית וההשקעה. לתושבי הנמל החופשי ניתנות הרשאות מסוימות: מיסוי קל, נוהלי מכס ויזה מופשטים, הליכי ניהול קלים יותר.
באזור הנמל החופשי, ההסדרים הבאים מיושבים:
לטובת הקמת הנמל החופשי, נפתח אזור המוקדש לבתי קזינו, כשהשאיפה להפוך את ולדיווסטוק למקום הימורים, כמתחרה למקאו ופוסאן.[16] בסך הכל יש לבנות עד שנת 2022, 16 מלונות ובתי קזינו, עם תשתיות פנאי צדדיות (בסיס ימי, מסלולי סקי וכן הלאה); חלק מהם היו צריכים להסתיים בשנת 2016. הסכום שהושקע הוא יותר ממיליארד וחצי יורו.[17]
על פי הערכת הצמיחה הכלכלית שנעשו על ידי המומחים, הקמת הנמל החופשי של ולדיווסטוק צריכה להוביל לעלייה בתמ"ג החבל ולהגיע פי 2.2 משיעורו ההתחלתי בשנת 2025 (עד מיליארד וארבע מאות מיליונים רובל) ופי 3.4 בשנת 2034 (עד 2 מיליארד ומאה מיליון רובל). כמו כן צפויות יצירת עבודות חדשות, עד 84,000 בשנת 2021, 108,000 בשנת 2025, ו-468,000 בשנת 2034.
כאשר פורסם פרויקט הנמל החופשי, סין חשבה ליצור פלטפורמה לסחר אלקטרוני בוולדיווסטוק.[18] במהלך ההיערכות בוולדיווסטוק שהוקדשה לנמל החופשי, הציעה יפן לעשות סחר עם רוסיה בין יפני ותפיל את ערך הדולר.[19]
לדברי הכלכלן והסוציולוג הרוסי ולדיסלב אינוזמצב (רוסית), המזרח הרחוק הרוסי אינו עשיר מספיק כדי להוות נקודת כניסה מעניינת ברוסיה עבור משקיעים; נוכחות בסיס צי צבאי בוולדיווסטוק יכולה להיות בעיה; יתר על כן, ולדיווסטוק ממוקם קרוב מדי לגבול סין, ובעיקר דאליין, גם הוא נמל חופשי. מצד אחר, הוא נוזף בכך שהחוק מאפשר אפשרות לבדוק ולבטל את מעמד הנמל החופשי בכל עת, מה שאומר שלא ניתנת יציבות למשקיעים.[20]
נמל המסחר הימי (ברוסית: Владивостокский морской торговый порт) הוא נמל המסחר המרכזי של העיר ולדיווסטוק ונמל הים הגדול ביותר במזרח הרחוק הרוסי. ולדיווסטוק היא השער הימי המזרחי של רוסיה וככזו הנמצאת על חוף האוקיינוס השקט מהווה גם את הנמל הגדול ביותר של רוסיה באזור הכולל נמל מטען ונמל נוסעים ובו פועלות עשרות חברות שונות.[21][22][23] הנמל מהווה את שער המסחר של רוסיה עם הרפובליקה העממית של סין, קוריאה הדרומית, יפן, ארצות הברית וטאיוואן. מוצר הייצוא העיקרי הוא דג ומאכלי ים, אך גם מתכות שונות וציוד לבניית ספינות, כשמוצרי הייבוא העיקריים הם ביגוד, תרופות, נעליים, טכנולוגיות שונות ומוצרי מזון.[24]
ולדיווסטוק | ||
---|---|---|
ולדיווסטוק - בנושאים | ||
ממשל ופוליטיקה | ראש עיריית ולדיווסטוק • עיריית ולדיווסטוק • הדומה העירונית של ולדיווסטוק | |
מחוזות ולדיווסטוק | לנינסקי • האחד במאי • פרוורצ'נסקי • המועצות • פרונזה | |
השכלה ותרבות | האוניברסיטה הפדרלית של המזרח הרחוק • האוניברסיטה הרפואית הממלכתית של האוקיינוס השקט • אוניברסיטת ולדיווסטוק לכלכה ושירותים • מכון האוקיינוס השקט על שם מקארוב הגבוה של הצי • מרכז המחקר הפדרלי למגוון ביולוגי • המכון המזרחי • המכון הממלכתי לאומנויות של המזרח הרחוק • Pacific Meridian | |
מוזיאונים | מוזיאון המזרח | |
ולדיווסטוק: צבא וביטחון | משטרת העיר • צי האוקיינוס השקט (בסיס ולדיווסטוק) | |
כלכלת ולדיווסטוק | כנס APEC 2012 | |
תחבורה ציבורית בולדיווסטוק | נמל • הרכבת הטרנס-סיבירית • רכבות המזרח הרחוק • מסדרון התחבורה הבינלאומי • נמל התעופה הבינלאומי • תחנת הרכבת | |
דת בולדיווסטוק | בית סימה | |
ספורט בולדיווסטוק | גביע מפרץ פיוטר הגדול • הדרבי של המזרח הרחוק הרוסי | |
ולדיווסטוק - סמלים לאומיים | ||
סמלי העיר הממלכתיים | סמל • דגל |