הנרייטה ארנדט

הנרייטה ארנדט
Henriette Arendt
לידה 11 בנובמבר 1874
בקניגסברג, גרמניהגרמניה גרמניה
פטירה 22 באוגוסט 1922 (בגיל 47)
מיינץ
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
השכלה בית ספר לסיעוד
דרגה שוטרת
תפקידים בשירות
  • אחות
  • שוטרת ובודקת רפואית
פעולות ומבצעים
  • כנגד זנות
  • פעלה נגד סחר בילדים
תפקידים אזרחיים
  • אחות
  • עובדת סוציאלית ליתומים
  • סופרת

הנרייטה ארנדט (באנגלית: Henriette Arendt ;חיה 11 בנובמבר 1874 - 22 באוגוסט 1922) הייתה סופרת ושוטרת גרמנייה. היא ידועה כאחת הנשים הראשונות שהייתה שוטרת, כבר בשנה 1903. היא הייתה הדודה של חנה ארנדט, הוגת דעות היהודייה ילידת גרמניה.[1]

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארנדט, נולדה בקניגסברג (אנ') ב-11 בנובמבר 1874. אביה, מקס ארנדט, היה סוחר יהודי, ראש מועצת העיר, שעמד בראש האספה הייצוגית של הקהילה היהודית ושל ועדת הנשק המרכזית בקניגסברג בין השנים 1903–1913. ארנדט התחנכה בעיר הולדתה לפני שעברה לבית ספר בז'נבה למשך שנה אחת. כשסיימה את לימודיה בז'נבה עברה לבית ספר למסחר בברלין והשלימה את לימודיה. היא הוכשרה כאחות בבית החולים היהודי בברלין בין השנים 1895–1896 והמשיכה את עבודתה בתחום כאחות בבתי חולים שונים, בבתי חולים לחולי נפש ובטיפול ביתי. בשנים 1902–1903 הצטרפה לאגודת האחיות העזר שטוטגרט.[2] היא ידעה לדבר גרמנית, רוסית, צרפתית ואיטלקית באופן שוטף.[1]

קריירת אכיפת החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כניסתה של ארנדט למשטרה הייתה מקרית וחריגה מאוד בראשית המאה העשרים. האירוע החל בשעה שהיא פנתה לרופא בית הסוהר המקומי, כדי לשאול אותו, האם יש מקומות פנויים לעבודת אחיות בבית החולים של הכלא. הרופא ענה לה שאין מקום לאחיות בבית החולים של הכלא והזכיר בצחוק "שהמשטרה מחפשת זקנה שתפקח על נשים שעצורות בתאים".

אף על פי שהייתה רק בת 28, הנרייטה הגישה מועמדות וקיבלה את התפקיד. לאחר משא ומתן נקבע תואר המשרה שלה "שוטרת עוזרת". ב-1903, הנרייטה ארנדט הייתה השוטרת ראשונה בשטוטגרט, כמו גם השוטרת היחידה בכל אירופה.[3] באותה תקופה, בנוסף להכשרתה כאחות, היא הפכה גם לשוטרת ובודקת רפואית.

ארנדט התלהבה מתפקידה יותר מדי; דבר שגרם לה לעימות עם מפקדיה.[3] מעבר לתפקידיה בין כותלי בית הסוהר היא הייתה צריכה לעזור במעצרים של חשודות בזנות, אך שיחותיה על פעולות המשטרה ופרסום מאמריה על הבעיות שהיא ראתה והייתה עדה להם, בנוגע לניהול הרישומים בניגוד לחוק ואף מעילה אפשרית, [4] גרמו לסכסוך מתמיד בינה לבין מפקדיה. לבסוף הופעל עליה לחץ וארנדט התפטרה בלחץ הממונים עליה. [5][2]

לאחר שרותה במשטרה, היא עברה לשווייץ, שם פעלה לתמיכה בילדים יתומים, פעלה נגד הסחר הבינלאומי בילדים וכעובדת סוציאלית ליתומים.[2][6] היא דיווחה על עבודתה במיוחד במאמר משנת 1910 שנקרא: Erlebnisse einer Polizeiassistentin (1910). [7][8]

כשהחלה מלחמת העולם הראשונה, היא עבדה כמתורגמנית עד שנשללה הויזה ותעודת המגורים השווייצרית שלה.[2]

היא נישאה בפברואר 1915, אך הנישואים לא הוכרו. בין נובמבר 1915 למרץ 1916 עבדה במוסד לטיפול בפליטים מגליציה. בשנים מאוחרות יותר היא עבדה עם הצלב האדום.[2]

ב-1922הנרייטה ארנדט נפטרה במיינץ, גרמניה.[2]

ביבליוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Riepl-Schmidt, Mascha (15 בפברואר 2005). "Henriette Arendt". HannahArendt.net (בגרמנית). 1 (1). ISSN 1869-5787. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Doris Geis: Henriette Arendt (1874–1922). Eine außergewöhnliche Frau und vergessene Autorin. In: Renate Heuer, Ralph-Rainer Wuthenow (Hrsg.): Gegenbilder und Vorurteil. Aspekte des Judentums im Werk deutschsprachiger Schriftstellerinnen. Campus, Frankfurt/M. 1995, S. 133–159.
  • Heike Maier: »Taktlos, unweiblich und preussisch«. Henriette Arendt, die erste Polizeiassistentin Stuttgarts (1903–1908). Eine Mikrostudie. Klett-Cotta, Stuttgart 1998.
  • Mascha Riepl-Schmidt: Henriette Arendt (11.11.1874 Königsberg/Pr – 22.8.1922 Mainz). Die erste deutsche Polizeiassistentin des Deutschen Reiches seit 1903. In: HannahArendt.net. Zeitschrift für politisches Denken. 1 (Februar 2005).
  • Henrike Sappok-Laue: Henriette Arendt – Krankenschwester, Frauenrechtlerin, Sozialreformerin. Mabuse-Verlag, Frankfurt/M. 2015.
  • Henrike Sappok-Laue: Henriette Arendt, in: Hubert Kolling (Hrsg.): Biographisches Lexikon zur Pflegegeschichte "Who was who in nursing history", Band 7, hpsmedia nidda, S. 19–22.
  • Axel Wellner: Henriette Arendt, in: Horst-Peter Wolff, Nachfolge Hubert Kolling (Hrsg.): Biographisches Lexikon zur Pflegegeschichte „Who was who in nursing history“, Band 1, Ullstein Mosby Berlin, Wiesbaden 1997, S. 4+5.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הנרייטה ארנדט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Henrietta Arendt
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 אודות Henriette Arendt, 1874-1922 באתר scholarsarchive
  3. ^ 1 2 "Europe's One Policewoman". The Boston Globe. 1914-08-02. p. 56. נבדק ב-2024-07-06.
  4. ^ Police Officer Henny, in German
  5. ^ History (אורכב 18.02.2018 בארכיון Wayback Machine), European Network of Policewomen, in German, retrieved 22 January 2015
  6. ^ "Europe's One Policewoman". The Boston Globe. 2 באוגוסט 1914. p. 56. נבדק ב-8 באפריל 2019 – via newspapers.com. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Riepl-Schmidt 2005.
  8. ^ Arendt, sister Henriette (1910). Erlebnisse einer polizeiassistentin. Süddeutsche monatshefte, G.M.B.H.