הנריק גולד
 | |
| לידה |
1902 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בינואר 1977 (בגיל 75 בערך) ניו יורק, ארצות הברית |
| מוקד פעילות |
פולין |
| שפה מועדפת |
פולנית |
  | |
הנריק גולד (בפולנית: Henryk Gold; ורשה, 1902 – ניו יורק, 9 בינואר 1977) היה מלחין, מעבד ומנהל מוזיקלי יהודי-אמריקאי יליד פולין.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בוורשה למשפחה מוזיקלית: אמו הלנה הייתה ממשפחת הכליזמרים המפורסמת מלודיסטה, ואביו מיכאל היה חלילן בתזמורת האופרה של ורשה. אחיו של ארתור גולד מלחין וזמר שנרצח בטרבלינקה.
כשסרטים אילמים בפולין איבדו את הפופולריות בעקבות הגעתו של זמר הג'אז של אל ג'ולסון, אלפי מוזיקאים פולנים שניגנו בבתי הקולנוע איבדו את פרנסתם. הם החלו ליצור תזמורות גדולות וקטנות המנגנות מוזיקת ריקודים וג'אז.[1] החלוצים היו האחים ארתור והנריק גולד, האחים סטניסלב ויז'י פטרסבורסקי, זיגמונט קרשינסקי (פול') ושימון קטאשק, קז'ימייז' אנגלרד, ג'וליאן הליצקי. הנריק גולד היה המנהל המוזיקלי. הם ניגנו קונצרטים בבית הקפה מפורסם "Ziemiańska" ברחוב ובתיאטרון רביו ברחוב סנקביץ'. הנריק ניהל את מועדון הלילה "אדריה" עם אחיו ברחוב מוניושקי.[2]
גולד כתב מאות יצירות מוזיקליות לטנגו, פולקות, פוקסטרוט, וכן ואלסים, ושילב בהם מוטיבים יהודיים. הלהיטים שלו כללו את "נוסטלגיה", "יסמין" ו"כשאני משתכר היום".[3]
במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא וחברו המלחין יז'י פיטרסבורסקי סיירו בברית המועצות עם תזמורת ג'אז גדולה. בשנת 1942 הוא עזב את ברית המועצות עם צבא אנדרס הפולני, נסע לישראל, שם כתב לחנים הידועים שבהם "ארצנו הקטנטונת" ו"שלום" למילים של שמואל פישר. את השירים ביצעו בין היתר יפה ירקוני, יצחק (ז'אק) בן-ברוך (זאלודקובסקי) וישראל יצחקי. בישראל שינה הנריק את שמו לצבי זהבי.
לבסוף הוא היגר לעיר ניו יורק, ארצות הברית.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנריק גולד-זהבי, דף שער בספרייה הלאומית
הנריק גולד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
