![]() | |
שיוך |
חלק מהשכבה השרירית של מערכת המרה, ישות אנטומית מסוימת ![]() |
---|---|
על שם | רוג'רו אודי |
מזהים | |
לטינית (TA98) |
m. sphincter ampullae ![]() |
טרמינולוגיה אנטומיקה |
A05.8.02.018 ![]() |
TA2 (2019) |
3112 ![]() |
FMA |
15077 ![]() |
קוד MeSH |
A03.159.183.079.300.950.600 ![]() |
מזהה MeSH |
D009803 ![]() |
מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0028872 ![]() |
![]() ![]() |
הסוגר על שם אודי ("הסוגר הכבדי-לבלבי" או "הסוגר על שם גליסון") הוא מסתם שרירי המבקר בבעלי חיים מסוימים, כולל בבני אדם, את זרם ההפרשות של מערכת העיכול (המרה ומיצי לבלב) דרך האמפולה על שם פאטר (פטמת התריסריון הגדולה) אל החלק השני היורד של התריסריון. הסוגר נקרא על שמו של הרופא האיטלקי רוג'רו אודי מפרוג'ה שתיאר אותו ואת תפקודו בשנים 1887–1888 בעת היותו סטודנט לרפואה. הסוגר נרפה על ידי ההורמון כולציסטוקינין באמצעות VIP (הפפטיד הוואזואקטיבי של המעים) . הסוגר נקרא לפעמים גם על שמו של פרנסיס גליסון, רופא אנגלי שבשנת 1654, מאתיים שנה קודם לכן, שיער את קיומו.
הפעילות המתואמת של מנגנון הסוגר על שם אודי מבוצעת על ידי החלקים האנטומיים הבאים:
הסוגר על שם אודי מסייע להעלאת הלחץ בצינור המשותף של המרה. הטונוס של הסוגר על שם אודי מוגבר מחוץ לזמן העיכול, מה שמגביל את חדירת המרה לתוך התריסריון. בעת פעילות הקיבה והתריסריון, פועל הסוגר על שם אודי כמשאבה מהירה ומספק זרם מתמשך של מרה למשך שניות אחדות ועד דקה. בשלב המנוחה ממשיכה הזרמה של מרה לתריסריון אבל לעיתים מזדמנות, למשל כ-18 טיפות בדקה. למעשה פועל הסוגר כמעט רוב הזמן תוך תנועות איטיות, כאילו סוחט את המרה ומחדיר אותה לתריסריון כמו באמצעות משאבה איטית.
השיטה המספקת את המידע החשוב ביותר לגבי תפקוד הסוגר היא המנומטריה. משתמשים בקתטר המוחדר דרך דואודנוסקופ. הקצה השני של הקתטר מחובר למכשיר לרישום ולניתוח הנתונים. הטכנולוגיית המכשירים דומה לזו של המנומטריה האנטרו-דואודנלית. הממצאים המנומטריים מצביעים על הטונוס של הסוגר על שם אודי (הלחץ הבסיסי שלו) ועל הפרמטרים של התנועתיות שלו (אמפליטודה, תדירות, משך ההתכווצות של הסוגר וכיוון התפזרות הגלים הפריסטלטיים) . באופן זה ניתן להעריך בדיוק את מצב הסוגר, ולהבחין היצרות (סטנוזה) ודיסקינזיה שלו.
אצל בריאים הלחץ הבסיסי של הסוגר על שם אודי הוא בין 10–40 מ"מ Hg. אם עולה מעל 40 מ"מ מלשב לפתולוגי.
חומרים אופיאטים יכולים לגרום לכיווצים של הסוגר על שם אודי ובדרך זו לעלייה ברמות העמילז בנסיוב. [1]
ההפרעות בעיקריות בתפקוד הסוגר על שם אודי יכולים להתבטא על ידי:
מתארים שלוש קטגוריות של הפרעה בתפקוד של הסוגר
חולים שעברו כריתת כיס המרה נוטים יותר לפתח דיספונקציה של הסוגר על שם אודי, המכונה תכופות במקרה זה "תסמונת בתר-כריתת כיס המרה" או "פוסט-כולציסטקטומיה". ההפרעה נפגשת יותר גם נשים בגיל הביניים.
אצל כמה יונקים (לרבות עכברים, שרקנים, כלבים ואופוסום השריר החלק מסביב לאמפולת פאטר אינו יוצר סוגר. [3]
רוג'רו אודי תיאר את הסוגר ותפקודו במאמרו Di una speciale disposizione a sfintere allo sbocco del coledoco" שפורסם ביולי 1887 . התיאור בא אחרי מחקר מקיף בפיזיולוגיית הכלבים ובדיקות היסטולוגיות מפורטות אצל בני אדם ומינים אחרים. [4]
(ל.ל. קולסניקוב - מנגנון סוגרי האדם - סנט פטרסבורג, 2000 עמ' 99)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.