הסנדלר והגמדים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | האחים גרים |
| שפת המקור | גרמנית |
| סוגה | מעשייה, סיפור עם |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1812 |
הסנדלר והגמדים (בגרמנית: Die Wichtelmänner "השדונים") היא סדרת אגדות שנאספו על ידי האחים גרים (KHM 39) על סנדלר עני המקבל עזרה בלתי צפויה מגמדים חרוצים[1].
הסנדלר והגמדים הוא הסיפור הראשון מבין שלוש האגדות המופיעות בסיפור מספר 39 של האחים גרים.
הסיפור הראשון הוא מסיווג ארנה-תומפסון 503 ('גמדים חרוצים'). השני הוא מסיווג ארנה-תומפסון 476 ('סנדקית לגמדים'). הסיפור השלישי הוא מסיווג ארנה-תומפסון 504 ('השינוי').
מקור
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת הסיפורים פורסמה על ידי האחים גרים במהדורה הראשונה של Kinder- und Hausmärchen" (1812)" ("מעשיות הילדים והבית"), כסיפור מס' 39. במהדורה הראשונה, שלושת הסיפורים נקראים "הסנדלר שעבדו בשבילו", "הנערה המשרתת ששימשה כסנדקית", ו"האישה שהחליפו את בנה", אם כי האחים גרים לא נתנו כותרות לסיפורים בודדים במהדורות מאוחרות יותר[1].
תקציר הסיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיפור ראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]לסנדלר עני נשאר מעט עור שהוא יכול היה לייצר רק זוג נעליים אחד. ערב אחד, הוא הלך לישון כשהוא משאיר את פיסות העור הלא גמורות על שולחנו. בבוקר למחרת, הוא מצא את הנעליים גמורות ועשויות היטב על שולחן העבודה שלו. עד מהרה נכנס לקוח לחנות והציע יותר מהמחיר הרגיל, שכן הוא חיבב את הנעליים. הסנדלר השתמש בכסף כדי לקנות עור לנעליים נוספות, שגם אותן הוא השאיר הלילה. שוב פיסות העור הופכות לנעליים יפות בבוקר.
ערב אחד, זמן קצר לפני חג המולד, אמר הסנדלר לאשתו, "למה שלא נישאר ערים הלילה ונראה מי עוזר לנו", ואשתו הסכימה. הם הסתתרו בפינת החדר וראו שני גברים קטנים עובדים במהירות ובזריזות על הנעליים, ואז בורחים לאחר שעבודתם הסתיימה.
למחרת בבוקר אמרה אשתו: "האנשים הקטנים הפכו אותנו לעשירים. אנחנו חייבים להראות להם את תודתנו. הם מתרוצצים בלי כלום, קופאים". היא הציעה להכין בגדים, והסנדלר הסכים להכין זוג נעליים לכל אחד מהם. שניהם לא הפסיקו עד שסיימו את העבודה, ואז הסתתרו שוב. בלילה שלאחר מכן, בני הזוג ראו את הגברים הקטנים מאושרים כשניסו את הבגדים והנעליים הקטנים והיפים; הם רקדו מחוץ לבית ולא חזרו, אבל הסנדלר המשיך להצליח ולשגשג בעסקיו[1].
סיפור שני
[עריכת קוד מקור | עריכה]נערה משרתת ענייה וחרוצה טאטאה את הבית וניערה את המטאטא על ערימה גדולה מחוץ לדלת כשמצאה מכתב על הערימה. מכיוון שלא ידעה לקרוא, לקחה המשרתת את המכתב אל אדוניה. הם סיפרו לה שהיא הוזמנה לטקס הטבלה של שדונים והיא מתבקשת להיות הסנדקית של השדון התינוק. הנערה היססה בהתחלה, אבל בעליה משכנע אותה לבסוף.
הנערה המשרתת מובלת על ידי השדונים אל מעמקי ההר, שם הכל היה קטן יותר אבל גם מקושט יותר. הנערה עוזרת בטקס ההטבלה ומבקשת לעזוב, אך השדונים משכנעים אותה להישאר איתם שלושה ימים. השדונים עשו הכל כדי לשמח אותה בשלושת הימים האלה, אבל הילדה שוב מבקשת לעזוב. האנשים הקטנים נותנים לה זהב ומשלחים אותה לדרכה. כשחזרה הביתה, למדה הנערה המשרתת שהיא לא בילתה שלושה ימים עם השדונים אלא שבע שנים.[1].
סיפור שלישי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאישה אחת לקחו את הילד מהעריסה והחליפו אותו בשדון תינוק. השכנה יעצה לה לשים את השדון תינוק על האח, להדליק את האש באח, ולהרתיח בסיר מים שתי קליפות ביצים. מעשה זה אמור היה להצחיק את השדון תינוק, ואם הוא יצחק, הוא יוחלף בחזרה בתינוק המקורי. האישה עשתה כדברי שכנתה, והשדון תינוק אכן החל לצחוק על בישול קליפות הביצים. לפתע הופיעה חבורה של שדונים קטנים, הביאה את הילד האמיתי, הניחה אותו על האח ולקחה את השדון התינוק[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האחים גרים, תרגם יצחק אבנון, איירה איזה הרשקוביץ, הסנדלר והגמדים, הוצאת עמיחי, 1960
- האחים גרים, תרגם אברהם לוין, אייר ג'יו-פן, הסנדלר והגמדים ועוד אגדות, הוצאת מ. מזרחי, 1966
- האחים גרים, עבדה נעה ספרבר, איירה נורית מזרחי, הסנדלר והגמדים, הוצאת קוראים, 2005
- האחים גרים, תרגמה חנה לבנת, אייר ג'ים למרש, הסנדלר והגמדים, הוצאת כנרת זמורה ביתן דביר, 2008
- האחים גרים, עבדה שלומית הנדלסמן, הסנדלר והגמדים, הוצאת קוראים, 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסנדלר והגמדים, באתר הספרייה הלאומית
- הסנדלר והגמדים, הטקסט בתרגום לאנגלית באתר STANDARD EBOOKS
- פרפר נחמד - הסיפורים | הסנדלר והגמדים, באתר כאן חינוכית
- הסנדלר והגמדים, שיר של מיכל חזון ונורית הירש, מתוך הקלטת "פים פם פה - בארמון הקסמים", באתר יוטיוב, 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרת זהויות  |
|
|---|