העברה אנכית של סִימְבִּיּוֹנְטִים היא העברה של סִימְבִּיּוֹנְט חיידקי מההורה ישירות לצאצאים.[1] מינים רבים של בעלי חיים נושאים חיידקים סימביוטיים הממלאים תפקיד הדדי, קוֹמֶנְסָלִי או טפילי.[1] סימביונט נרכש על ידי מארח באמצעות העברה אופקית, אנכית או מעורבת.[2]
בין המארח והסימביונט יש תלות הדדית מורכבת.[3] המאגר הגנטי של הסימביונט הוא בדרך כלל קטן יותר ונתון יותר לסחף גנטי.[4] בהעברה אנכית, האבולוציה של המארח והסימביונט קורות במקביל וקשורות זו בזו.[5] אם יש העברה מעורבת, עשוי להיכנס חומר גנטי חדש.[6] בדרך כלל, סימביונטים מתיישבים בגומחות אקולוגיות ספציפיות ואף יכולים להעביר חלק מהגנום שלהם לגרעין התא של המארח.[7]
המנגנון מקדם לחצֵי ברירה אבולוציונית הפועלים על המארח והסימביונט כיחידה אחת, וגורמים להם לתפקד כהולוביונט (אנ') – כלומר, לעבור שינוי גנטי או אפיגנטי יחד.[8]
צווארי בקבוק אבולוציוניים מובילים לצמצום המגוון הגנטי של הסימביונטים, ובכך מפחיתים את עמידותם בפני שינויים, קשיים או מכשולים. באופן דומה, הדבר מקטין את גודל האוכלוסייה האפקטיבי. בסופו של דבר, ללא הזרמה של חומר גנטי חדש, האוכלוסייה הופכת למושבה משובטת (clonal colony). מוטציות נוטות להישאר בסימביונטים ולהצטבר עם הזמן.[9]
היות שהביצית תורמת את האברונים ויש בה יותר מקום והזדמנויות להעברת סימביונטים תוך-תאיים לדורות הבאים, העברה אימהית היא שיטה נפוצה מאוד של העברה אנכית.[1] בחרקים, סימביונטים תוך-תאיים יכולים לנדוד מהבקטריוציטים (תאי שומן נושאי חיידקים) אל השחלות ולהשתלב בתאי נבט.[10]
תינוקות רוכשים את המיקרוביום מאימהותיהם, מכל אזור בגוף האֵם שהתינוק בא איתו במגע. זה יכול לכלול את הנרתיק, מערכת העיכול, העור, הפה וחלב אם.[11] מסלולים אלו אופייניים אם מדובר בלידה נרתיקית והאֵם מיניקה. כאשר מתבצעות פעולות אחרות, כגון ניתוח קיסרי, האכלה מבקבוק, או מתן אנטיביוטיקה לאם במהלך ההנקה, הדבר משבש או מפריע למסלולים הללו של העברה אנכית.[12][13]
לתולעי אדמה (Eisenia) יש סימביונט חוץ-תאי, החיידק Verminephrobacter. במקום שהחיידק יעבור דרך הביצה בקו הנבט, הצעירים הם אַפּוֹסימביוטיים (אנ') כשהם עדיין בביצה; עם זאת, הם רוכשים את החיידק Verminephrobacter לפני שקפסולת הביצה נקרעת, כך שזו עדיין העברה אנכית.[15]
כנימות אפונה אינן מקבלות את כל חומצות האמינו הדרושות מהתזונה שלהן. בוכנרה (אנ'), סוג של פרוטאובקטריה, מסנתזת את חומצות האמינו הנחוצות להן, במערכת יחסים מחייבת, כובלת.[10]
לכינת הראש (Pediculus humanus) יש קשר סימביוטי מחייב עם החיידק Candidatus Riesia pediculicola. הכינה מספקת לחיידק מחסה והגנה, והחיידק מספק ויטמיני B שחיוניים לכינה. החיידק חי בבקטריוציט אך עובר לשחלות ומשם מועבר לדור הבא.[16][17]
^Koga, Ryuichi; Bennett, Gordon M.; Cryan, Jason R.; Moran, Nancy A. (2013). "Evolutionary replacement of obligate symbionts in an ancient and diverse insect lineage". Environmental Microbiology (באנגלית). 15 (7): 2073–2081. doi:10.1111/1462-2920.12121. ISSN1462-2920. PMID23574391.
^Perotti, M. Alejandra; Clarke, Heather K.; Turner, Bryan D.; Braig, Henk R. (2006-09-28). "Rickettsia as obligate and mycetomic bacteria". The FASEB Journal. 20 (13): 2372–2374. doi:10.1096/fj.06-5870fje. ISSN0892-6638. PMID17012243.
^Smith, Noel H.; Gordon, Stephen V.; de la Rua-Domenech, Ricardo; Clifton-Hadley, Richard S.; Hewinson, R. Glyn (בספטמבר 2006). "Bottlenecks and broomsticks: the molecular evolution of Mycobacterium bovis". Nature Reviews Microbiology (באנגלית). 4 (9): 670–681. doi:10.1038/nrmicro1472. ISSN1740-1534. PMID16912712. {{cite journal}}: (עזרה)