מידע כללי | |
---|---|
מאת | אבו ראיאן אל-בירוני |
שפת המקור | ערבית |
נושא | לוח שנה, היסטוריה של הדתות, אסטרונומיה, מתמטיקה, היסטוריה |
הוצאה | |
מקום הוצאה | גורגאן |
העקבות שנותרו ממאות השנים האחרונות מאת (ערבית: کتاب الآثار الباقية عن القرون الخالية בתעתיק: Kitāb al-āthār al-bāqiyah `an al-qurūn al-khāliyah), הידוע גם ככרונולוגיה של אומות עתיקות או מראות העבר, בתרגום שפרסם אדוארד סכאו (C. Eduard Sachau, מזרחן גרמני, 1845-1930) ב-1879. זהו מחקר השוואתי של לוחות שנה של תרבויות וציוויליזציות שונות, המשלב מידע מתמטי, אסטרונומי והיסטורי, ובוחן את המנהגים והדתות של עמים שונים.
הספר הושלם בשנת 1000 לספירה, זוהי יצירתו הגדולה הראשונה של אל-בירוני, שחוברה בגורגן, בחצר קאבוס אבן וושמאג'יר (אנ') כשהיה בסוף שנות העשרים לחייו.[1]
הטקסט שרד בכתב יד אילחאנידי, משנת 1307–1308 (מראשית המאה ה-14), מאת אבן אל-קוטבי, מכונה קודקס אדינבורו, הוא בן 179 דפים, כיום הוא נשמר באדינבורו, בספריית האוניברסיטה, תחת MS Arab 161). כתב היד מכיל 25 ציורים ושרד גם בעותק עות'מאני נוסף מהמאה ה-17 בקרוב (עותק 1489 MS Arab, נשמר בספרייה הלאומית של צרפת). מוצאו מצפון מערב איראן או צפון עיראק (המיקום המדויק של המקור אינו ודאי. על פי הצעה אחת הוא מתבריז או ממראגה,[2] על פי מקור אחר הוא ממוסול על בסיס השוואה של מספר איורים לאחרים.[3]
פרופסור רוברט הילנברנד מאוניברסיטת אדינבורו וקיימברידג', מפרש את בחירת ומיקום האיורים בתוך הטקסט כשרשרת המדגישה את העניין של השושלת האילח'אנית בתחומים שמחוץ להשפעת האסלאם. איורים רבים מציגים אפיזודות הקשורות למניכאיזם, לבודהיזם ליהדות ולנצרות. איורים אחרים מציגים עניין נלהב בנושאים היסטוריים ומדעיים. למשל: לידת יוליוס קיסר, מוצגת באמצעות איור מציאותי של ניתוח קיסרי.[4]
הנטייה השיעית של האחראים להפקה, בולטת במיוחד בשתי התמונות המסכמות, הגדולות והמוצלחות ביותר בכתב היד, הממחישות שני פרקים בחייו של מוחמד, בשתיהן מעורבים באופן מרכזי עלי, חסן וחוסיין: "יום הקללה" (פוליו 161r) והסמכתו של עלי ב-חדית' ע'דיר ח'ום (פוליו 162r). בכתב היד יש בסך הכל חמש תמונות המתארות את מוחמד, כולל המיניאטורה הראשונה המציגה את הנביא כשהוא אוסר על נסיא (פוליו 6v).[4] (שרשרת איורים זו היא בין התיאורים המוקדמים ביותר של מוחמד באמנות הפרסית. הייצוג הקדום ביותר של מוחמד שקיים בכתב יד פרסי נמצא ב - מרזבן-נמה (אנ') מ-1299 (ספריית המוזיאון לארכאולוגיה, איסטנבול, MS 216).[5] )
סגנון התמונות מאחד באופן היברידי בין זה של פרס לפני התקופה המונגולית לבין הסגנון הסיני שחדר לאזור עם הפלישות המונגוליות.
בספר, אל-בירוני מציג את דעתו שלו לגבי ההיסטוריה .[6] הוא מזכיר את לידתם ומותם של הח'ליפים, האימאמים השיעים, פאטימה (בתו של מוחמד) וחדיג'ה (אשתו של מוחמד).[7]
בדיון על האצטרולב, אל-בירוני מחשיב את ההשלכה הגלילית האורתוגרפית כהמצאה משלו, ומרחיב את עבודתו של אל-סג'אני (Abu Hamid Ahmed ibn Mohammed al-Saghani al-Asturlabi, אסטרונום והיסטוריון של המדע) .[8] הוא גם מתאר שתי השלכות חדשניות, אשר נקראות בימינו היטל אזימוט משמר מרחק (אנ') והיטל ניקולוזי כדורי.[9]
{{cite journal}}
: (עזרה)