הפטרה

המונח "מפטיר" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט ישראלי בעל אותו שם, ראו מפטיר (סרט).

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

בעוד שבסדר הקריאה שהונהג לקריאת חמשת חומשי התורה משלימים את קריאתם מדי שנה (או מדי שלוש שנים לפי מנהג קדמונים^[1]), לא נקבע לספרי הנביאים מחזור קריאה על פי סדרם. עם זאת, חלקם נקראים בהפטרה לפי נושאים: לכל פרשה נבחרה הפטרה הקשורה בדרך כלל בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת או לאירוע הסמוך לקריאתה.

נהוג לקרוא את ההפטרה בניגון בטעמי המקרא, ולברך לפניה ואחריה. הניגון של ההפטרה שונה מזה של קריאת התורה, על מנת לסמל שקריאת התורה חשובה יותר (יש גם מנגנינות נוספות לחגים שונים וכן לחמש המגילות).

היסטוריה

קיימות דעות שונות לגבי התקופה בה החלו לקרוא הפטרות, ובהתאם קיימת מחלוקת באשר לטעם הקריאה בהן. היו שטענו שהקריאה החלה עם חתימת ספרי הנביאים.^{[דרוש מקור]} אחרים סברו שעזרא הסופר כלל את קריאת ההפטרה, בצד תקנתו לקרוא בתורה.^[2] לפי דעת רבי דוד אבודרהם, ההפטרות נתקנו כתחליף לקריאת התורה בעת שהייתה גזירה שאסור לקרוא בתורה,^[3] ובהתבסס על דעתו היו שקבעו את זמן התחלת קריאת ההפטרות לתקופת הגזירות של השלטון הסלאוקי ביהודה.^[4] על פי השערה זו, שמה של ההפטרה נובע מהעובדה שהיא פוטרת מהחובה לקרוא בתורה^{[דרוש מקור][דרושה הבהרה]}. השערה חלופית הוצעה על ידי הרבנים ראובן מרגליות ושמשון רפאל הירש,^{[דרוש מקור]} ולפיה ההפטרה הונהגה כדי להיאבק בזרמים ביהדות שראו רק את חמשת חומשי התורה ככתבי קודש (כדוגמת השומרונים), אך ללא פירוט היסטורי לגבי זהותה הספציפית של הקבוצה.

העדות הראשונה בידינו לקריאת הפטרה מופיעה בברית החדשה (הבשורה על-פי לוקאס, פרק ד', פסוקים 16–21). מסופר שם שישו הלך בשבת לבית הכנסת בנצרת, שם ניתן לו ספר ישעיהו והוא קרא ממנו בפרק ס"א. התלמוד מספר על אירוע בו ההפטרה נקראה בנוכחות רבי אליעזר בן הורקנוס שחי בימי חורבן בית שני.^[5]

בתוספתא (מגילה ד, א) הובא סדר ההפטרות בארבע פרשיות ועבור חלק מהמועדים והתלמוד הוסיף ופירט עבור כל המועדים.^[6][7] באשר להפטרות של שאר פרשיות השנה, כתב רבי יוסף קארו^{[דרושה הבהרה]} שאין תקנון קבוע של הפטרות וכל מפטיר (קורא ההפטרה) בוחר קטע מתאים מתוך הנביאים. במשך הזמן, בחירות מסוימות של קטעים מהנביאים מוסדו בקהילות השונות והפכו למסורת. הסבר זה מסייע להבין מדוע יש מגוון מסורות שונות בנוגע לקטעי ההפטרה לקהילות השונות, כאשר קהילות שונות קוראות קטעים שונים (או חלקים שונים של אותו הקטע) לאותה פרשה או אירוע. עם זאת, לדברי הרב משה פיינשטיין, אין כיום למפטיר רשות לסתור את מסורת הקריאות ולבחור בעצמו קטע להפטרה, מכיוון שהדבר סותר את המנהג.^{[דרוש מקור]}

ההפטרה כיום

הטעמים בהפטרה

בהפטרה יש לטעמי המקרא לחנים שונים מאשר הלחנים שלהם בקריאת התורה. מקורות מימי הביניים המאוחרים (אשכנזיים וספרדיים) מעידים שכך היה נהוג כבר בתקופה זו.

מנהגים בהפטרה

קורא ההפטרה נקרא "מפטיר". המפטיר הוא האדם האחרון שנקרא לעלות לתורה, ויש פוסקים שסוברים שעולה אחר יכול לקרוא את ההפטרה. קריאה בהפטרה נחשבת לכבוד גדול ונוהגים לכבד בקריאתה בעלי שמחה. בקהילות מסוימות נהוג להוסיף פסוקים קבועים הנאמרים לפני או אחרי ההפטרה. כמעט בכל הקהילות הספרדיות, וכן בנוסח איטליה ובנוסח פרובאנס מוסיפים לאחר ההפטרה את הפסוק "גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל". יהודי עיראק מוסיפים לאחריו את הפסוק "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'". בקרב יהודי גאורגיה, נוהגים להוסיף את הפסוק "חִזקו ויאמץ לבבכם, כל המיחלים לה'", טרם ברכות ההפטרה. ויש בקהילות גאורגיה, שנהגו להוסיף לאחר קריאת ההפטרה, מלבד פסוק גואלינו, עוד שני פסוקים נוספים: "כי פדה ה' את יעקב, וגאלו מיד חזק ממנו", "ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה".

מנהג החסידים שהמפטיר קורא בלחש את ההפטרה וכל אחד קורא לעצמו.

ישנם כמה אופנים לקריאת ההפטרה:

1. לרוב היא נקראת מתוך תנ"ך מנוקד ומוטעם. יש פוסקים שמפקפקים בקריאת ההפטרה מספר מודפס, ואומרים שאין יוצאים בו ידי חובת ההפטרה כלל ועיקר.
2. בעל הלבוש תיקן לקרוא את ההפטרה מתוך "ספר אפטרתא" (ספר הפטרות) הכתוב בקלף בצורה של ספר תורה, וכן נוהגים בקצת קהילות אשכנז עד היום^[8]. בקהילות ספרדיות מקובל גם להדפיס את ספר ההפטרות על קלף, והוא נתון בתוך תיבת עץ בדומה לספר תורה. לעיתים גם בקהילות כאלה כותבים את ההפטרות ולא מדפיסים.
3. הגאון מווילנא (הגר"א) הורה להדר ולכתוב בבית הכנסת שלו את כל ספרי הנביאים על קלף (כל נביא על מגילת קלף נפרדת), ולקרוא מהם את ההפטרות. מנהג זה קיים גם כיום בקרב קהילות שונות שנוהגות את מנהג הגר"א. באותן קהילות נוהגים שהמפטיר אומר את ברכות ההפטרה, ואילו בעל הקריאה קורא את ההפטרה עצמה. למעשה, הגר"א הורה לכתוב את כל ספרי התנ"ך על קלף, כולל אלה שלא נהוג לקרוא מהם בציבור.

כאמור, בדרך כלל ההפטרה קשורה בקשר ענייני לנושא הפרשה שנקראת בבית הכנסת כמו הפטרת במדבר (הושע, ב') הפותחת במילים "והיה מספר בני-ישראל, כחול הים, אשר לא-ימד, ולא יספר" קשורה לפרשת במדבר שבתחילתה מסופר על מפקד של בני ישראל ומספרם. לפעמים ההפטרה קשורה לאירוע הסמוך לקריאתה ("מענינא דיומא"), כמו ההפטרות של תלת דפורענותא ושבע דנחמתא, או הפטרת מחר חודש.

ההפטרות לא נלקחו במידה שווה מספרי הנביאים השונים, שיעור ההפטרות שנלקחו מספר ישעיה, תרי עשר וספר מלכים גדול משיעורם היחסי בנביאים.

ההפטרה כחלק ממנהג בר המצווה

ביהדות האורתודוקסית, אצל רוב יהודי אשכנז, יהודי תימן, וחלק מקהילות הספרדים (יהודי מרוקו ועיראק), נהוג שכחלק מטקס בר־המצווה יקרא הנער בר־המצווה את ההפטרה. בקהילות הרפורמיות והקונסרבטיביות, וכן בקהילות אורתודוקסיות-שוויוניות, גם בת־המצווה קוראת בהפטרה (בנוסף על קריאת המפטיר).

לעומת זאת, ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג שהנער קורא את ההפטרה, אלא הוא עולה לתורה לקטע אחר. כך למשל, בקהילות יהודי גאורגיה נהוג שחתן בר המצווה עולה עליית ראשון במקום כהן.

רשימת הפטרות

כאמור, הבחירה איזה קטע מקטעי הנביאים יש לקרוא כהפטרה מעולם לא הייתה זהה בכל קהילות ישראל. רשימה זאת כוללת את קטעי ההפטרות לפי מנהגי הקריאה של העדות השונות היום, ובנויה לפי המנהג המקובל בו מסיימים את קריאת כל התורה בשנה אחת. לרשומה יותר מקיפה הכולל גם מנהגים היסטוריים, ראו רשימתו של הרב עלי דוקר.^[9]

סימון

אם לא מצוין אחרת, ההפטרה זהה לכל העדות.

• א: אשכנזים
  • אפ: קהילת פרנקפורט
  • אפז: קהילת פוזנן^[10]
  • אח: חב"ד
• איט: איטלקים
• ארץ: ארץ ישראל בתקופת הגניזה
• ס: ספרדים ומזרחיים
  • סס: ספרדים מספרד
  • סמג: ספרדים מהמגרב
  • סמז: ספרדים מזרחיים
  • סאל: אלג'יר
  • בג: בגדד
  • סג': ג'רבה
  • סל: לוב
  • סטו: תוניס או ג'רבה
  • סט: ספרדים טהורים.
  • פס: פרס ובוכרה
  • צ: צרפת הקדומה
• רומ': רומניא^[11]
• ק: קראים
• ת: תימנים

הפרקים והפסוקים אותם קוראים בהפטרה מצוינים בצורה הבאה:

• ספר פרק, פסוק - פרק, פסוק

הפטרות ספר בראשית

• בראשית
  • א: ישעיהו מב, ה' - מג, י'
    • אפ, אפז, אח: ישעיהו מב, ה' - מב, כ"א
  • איט: ישעיהו מב, א' - מב, כ"א
  • ס: ישעיהו מב, ה' - מב, כ"א
  • רומ': ישעיהו סה, ט"ז - סו, י"א
  • ק: ישעיהו סה, י"ז - סו, י"ג
  • ת: ישעיהו מב, א' - מב, ט"ז
• נח
  • א, איט: ישעיהו נד, א' - נה, ה'
    • אח: ישעיהו נד, א' - נד, י'
  • ס: ישעיהו נד, א' - נד, י'
    • סמג: ישעיהו נד, א' - נה, ה'
  • רומ', ק: ישעיהו נד, ט' - נה, י"ב
  • ת: ישעיהו נד, א' - נה, ג'
    • תימנים שאמים: ישעיהו נד, א' - נה, ה'
• לך לך
  • א, ס: ישעיהו מ, כ"ז - מא, ט"ז
  • רומ': יהושע כד, ג' - כד, כ"ג
  • ק: יהושע כד, ג' - כד, י"ח
  • ת, איט: ישעיהו מ, כ"ה - מא, י"ז
• וירא
  • א, איט, ת: מלכים ב ד, א' - ד, ל"ז
    • אפ, אפז: מלכים ב ד, א' - ד, כ"ג
  • ס: מלכים ב ד, א' - ד, כ"ג
  • רומ': ישעיהו לג, י"ז - לד, י"ג
  • ק: ישעיהו לג, י"ז - לד, י"ב; ישעיהו לה, י'
• חיי שרה
  • א, ס: מלכים א א, א' - א, ל"א
  • איט: מלכים א א, א' - א, ל"ד
  • רומ', ק: ישעיהו נא, ב - נא, כ"ב
  • ת: מלכים א א, א' - א, ל"א
    • תימנים שאמים: מלכים א א, א' - א, ל"א; מלכים א א, מ"ו
• תולדות
  • א, איט, ס: מלאכי א, א' - ב, ז'
  • רומ', ק: ישעיהו סה, כ"ג - סו, י"ח
  • ת: מלאכי א, א' - ג, ד'
• ויצא
  • א: הושע יב, י"ג - יד, י'; יואל ב, כ"ו - כ"ז
    • אפ: הושע יב, י"ג - יד, י'
    • אח: הושע יא, ז' - יב, י"ד
  • ס: הושע יא, ז' - יב, י"ב (או הושע יא, ז' - יג, ה')
  • רומ': הושע יב, י"ג - יד, ג'
  • ק: הושע יא, ז' - יג, ה'
  • איט, ת: הושע יא, ז' - יב, י"ד
• וישלח
  • עובדיה א, א' - א, כ"א
  • קצת קהילות א:^[12] יא,ז ' - יג, ד'
• וישב
  • עמוס ב, ו' - ג, ח'
  • רומ': ישעיהו לב, י"ח - לג, י"ח
  • ק: ישעיהו לב, י"ח - לג, כ"ב
• מקץ
  • מלכים א ג, ט"ו - ד, א'
  • רומ': ישעיהו כט, ז' - ל, ד'
  • ק: ישעיהו כט, ז' - כט, כ"ד
• ויגש
  • יחזקאל לז, ט"ו - לז, כ"ח
  • רומ': יהושע יד, ו' - טו, ו'
  • ק: יהושע יד, ו' - יד, ט"ו
• ויחי
  • מלכים א ב, א' - ב, י"ב
  • רומ', ק: מלכים ב יג, י"ד - יד, ז'

הפטרות ספר שמות

• שמות^[13]
  • א: ישעיהו כז, ו' - כח, י"ג; ישעיהו כט, כ"ב - כט, כ"ג
  • ס, איט^[14]: ירמיהו א, א' - ב, ג'
  • רומ', ק: ישעיהו כז, ו' - כח, י"ג
  • ת, בג, סאל, סג', סל, סט, פס: יחזקאל טז, א - טז, י"ד
• וארא
  • א, איט, ס: יחזקאל כח, כ"ה - כט, כ"א
    • אפז: יחזקאל כט, א' - כט, כ"א
  • רומ', ק: ישעיהו מב, ח' - מג, ה'
  • ת: יחזקאל כח, כ"ד - כט, כ"א
• בא
  • א, ס: ירמיהו מו, י"ג - מו, כ"ח
  • איט: ישעיהו יח, ז' - יט, כ"ה
  • רומ': ישעיהו לד, י"א - לו, ד'
  • ק: ישעיהו לד, י"א - לה, י'
  • ת: ישעיהו יט, א' - יט, כ"ה^[15]
• בשלח
  • א: שופטים ד, ד' - ה, ל"א
  • איט: שופטים ד, ד' - ה, ג'
  • ס: שופטים ה, א' - ה, ל"א
  • רומ', ק: יהושע כד, ז' - כד, כ"ו
  • ת: שופטים ד, כ"ג - ה, ל"א
• יתרו
  • א, איט: ישעיהו ו, א' - ז, ו'; ישעיהו ט, ה' - ט, ו'
    • אפז, אח: ישעיהו ו, א' - ו, י"ג
  • ס: ישעיהו ו, א' - ו, י"ג
  • רומ': ישעיהו לג, י"ג - לד, י'
  • ק: ישעיהו לג, י"ג - לד, ח'
  • ת: ישעיהו ו, א' - ו, י"ג; ישעיהו ט, ה' - ט, ו'
• משפטים^[16]
  • א, ס: ירמיהו לד, ח' - לד, כ"ב; ירמיהו לג, כ"ה - לג, כ"ו
  • איט: ירמיהו לד, ח' - לה, י"א
  • רומ': ישעיהו נו, א' - נז, י'
  • ק: ישעיהו נו, א' - נז, ב'
  • ת: ירמיהו לד, ח' - לה, י"ט
• תרומה
  • א, איט, ס, ת: מלכים א ה, כ"ו - ו, י"ג
  • רומ': ישעיהו ס, י"ז, - סב, ג'
  • ק: ישעיהו ס, י"ז, - סא, ט'
• תצווה
  • א, איט, ס, ת: יחזקאל מג, י' - מג, כ"ז
  • רומ', ק: ירמיהו יא, ט"ז - יב, ט"ו
• כי תשא
  • א: מלכים א יח, א' - יח, ל"ט
    • אח, אפ, אפז: מלכים א יח, כ' - יח, ל"ט
  • איט, ס: מלכים א יח, כ' - יח, ל"ט
  • רומ': ישעיהו מג, ז' - מד, ב'
  • ק: ישעיהו מג, ז' - מד, ה'
  • ת: מלכים א יח, א' - יח, מ"ה
• ויקהל
  • א: מלכים א ז, מ' - ז, נ'
    • אח: מלכים א ז, י"ג - ז, כ"ו
  • איט, ס: מלכים א ז, י"ג - ז, כ"ו
  • רומ': מלכים א ח, א' - ח, י'
  • ק: מלכים א ח, א' - ח, י"ט
  • ת: מלכים א ז, י"ג - ז, כ"ב
• פקודי
  • א: מלכים א ז, נ"א - ח, כ"א^[17]
    • אפז: מלכים א ח, א' - ח, כ"א
  • איט: מלכים א ז, מ' - ז, נ"א
  • רומ': מלכים א ז, כ"ז - ז, מ"ז
  • ק: ירמיהו ל, י"ח - לא, י"ג
  • ס, ת: מלכים א ז, מ' - ז, נ'

הפטרות ספר ויקרא

• ויקרא
  • א, ס: ישעיהו מג, כ"א - מד, כ"ג
  • רומ': ישעיהו מג, כ"א - מד, י"ג
  • ק: ישעיהו מג, כ"א - מד, כ"ב
  • איט, ת: ישעיהו מג, כ"א - מד, ו'
• צו
  • א, ס: ירמיהו ז, כ"א - ח, ג'; ירמיהו ט, כ"ב - ט, כ"ג
  • אח: ירמיהו ז, כ"א - ז, כ"ח; ירמיהו ט, כ"ב - ט, כ"ג
  • איט: ירמיהו ז, כ"א - ז, כ"ח; ירמיהו י, ו' - י, ז'
  • רומ', ק: מלאכי ג, ד' - ג, כ"ד; מלאכי ג, כ"ג
  • ת: ירמיהו ז, כ"א - ז, כ"ח; ירמיהו ט, כ"ב - ט, כ"ג
• שמיני
  • א: שמואל ב ו, א' - ז, י"ז
    • אפז: שמואל ב ו, א' - ו, י"ט
  • ס: שמואל ב ו, א' - ו, י"ט
  • רומ': יחזקאל מג, כ"ז - מד, כ"א
  • ק: יחזקאל מג, כ"ז - מד, ט"ז
  • איט, ת: שמואל ב ו, א' - ז, ג'
• תזריע
  • א, איט, ס, ת: מלכים ב ד, מ"ב - ה, י"ט
  • רומ', ק: ישעיהו סו, ז' - סו, כ"ד; ישעיהו סו, כ"ג
• מצֹרע
  • א, ס, רומ': מלכים ב ז, ג' - ז, כ'
  • איט, ת: מלכים ב ז, א' - ז, כ'; מלכים ב יג, כ"ג
  • ק: מלכים ב ז, ג' - ז, י"ח
• אחרי מות^[18]
  • יחזקאל כב, א' - כב, ט"ז
    • אפז: יחזקאל כב, ב' - כב, ט"ז
  • אפ, אח:עמוס, ט', ז'–ט"ו.
• קדושים^[18]
  • א: עמוס ט, ז' - ט, ט"ו
    • אפ: ספר יחזקאל, פרק כ"ב, פסוקים א'–ט"ז
  • איט: יחזקאל כ, א' - כ, כ'
  • ס ואח: יחזקאל כ, ב' - כ, כ'
  • רומ': ישעיהו ג, ד' - ה, י"ז
  • ק: ישעיהו ד, ג' - ה, ט"ז
  • ת: יחזקאל כ, א' - כ, ט"ו
• אמור
  • א, איט, ס, ת: יחזקאל מד, ט"ו - מד, ל"א
  • רומ', ק: יחזקאל מד, כ"ה - מה, י"א
• בהר^[19]
  • א, ס: ירמיהו לב, ו' - לב, כ"ז
  • אפז: ירמיהו לב, ו' - לב, כ"ב
  • אח: ירמיהו לב, ו' - לב, כ"ב
  • איט, ת: ירמיהו טז, י"ט - יז, י"ד
  • רומ', ק: ישעיהו כד, ב' - כד, כ"ג
• בחקתי^[19]
  • א, ס: ירמיהו טז, י"ט - יז, י"ד
    • אפז: יחזקאל לד, א' - לד, ט"ו^[20]
  • איט: יחזקאל לד, א' - לד, ט"ו
  • רומ', ק: ישעיהו א, י"ט - ב, י"א
  • ת: יחזקאל לד, א' - לד, כ"ז

הפטרות ספר במדבר

• במדבר
  • הושע ב, א' - ב, כ"ב
• נשא
  • א, איט, ס: שופטים יג, ב' - יג, כ"ה
  • ק, ת: שופטים יג, ב' - יג, כ"ד
  • רומ': הושע ד, י"ד - ו, ב'
• בהעלתך
  • א, איט, ס, רומ', ק: זכריה ב, י"ד - ד, ז'
  • ת: זכריה ב, י"ד - ד, ט'
• שלח לך
  • א, איט, ס, ת: יהושע ב, א' - ב, כ"ד
  • רומ': יהושע ב, א' - ב, כ"א
  • ק: יהושע ב, א' - ב, ט"ו
• קרח
  • א, ס, ת: שמואל א יא, י"ד - יב, כ"ב
  • צ: שמואל א יא, יד - יב, י"ח
  • רומ', ק: הושע י, ב' - יא, ח'
  • ק: הושע י, ב' - יא, ט'
• חוקת
  • א, איט, ס: שופטים יא, א' - יא, ל"ג
    • אפז: שופטים יא, א' - יא, כ"ד
  • רומ': שופטים יא, א' - יא, כ"א
  • ק: שופטים יא, א' - יא, י"ז
  • ת: שופטים יא, א' - יא, מ'
• בלק
  • מיכה ה, ו' - ו, ח'
  • איט: מיכה ה, ד' - ו, ח'
• פינחס
  • א, איט, ס, ת: מלכים א יח, מ"ו - יט, כ"א
  • רומ': מלכים א יח, מ"ו - יט, ט"ז
  • ק: מלאכי ב, ה' - ג, ג'
• מטות
  • א, ס, רומ': ירמיהו א, א' - ב, ג'
  • ת: ירמיהו א, א- א, י"ט
  • איט: יהושע יג, ט"ו - יג,ל"ג
• מסעי
  • א: ירמיהו ב, ד' - ב, כ"ח; ירמיהו ג, ד'^[21]
  • איט: יהושע יט, נ"א - כא, ג'
  • ס, רומ': ירמיהו ב, ד' - ב, כ"ח; ירמיהו ד, א' - ד, ב'
  • ק: יהושע כ, א' - כ, ט'
  • ת: ישעיהו א, א' - א, כ'^[22]

הפטרות ספר דברים

• דברים
  • א, איט, ס, רומ', ק: ישעיהו א, א' - א, כ"ז
  • ת: ישעיהו א, כ"א - א, ל"א
• ואתחנן
  • א, ס, רומ': ישעיהו מ, א' - מ, כ"ו
  • איט: ישעיהו מ, א' - מ, ט"ז
  • ק: ישעיהו מ, א' - מ, כ"ב
  • ת: ישעיהו מ, א' - מ, כ"ז; ישעיהו מא, י"ז
• עקב
  • א, איט, ס, ת: ישעיהו מט, י"ד - נא, ג'
  • רומ': ישעיהו מט, א' - נ"א, ג'
  • ק: ישעיהו מט, י"ד - נ, ה'
• ראה
  • א, איט, ס, ת, רומ'^[23]: ישעיהו נד, י"א - נה, ה'
  • ק: ישעיהו נד, י"א - נו, א'
• שופטים
  • א, ס, ת, רומ': ישעיהו נא, י"ב - נב, י"ב
  • איט:שמואל א ח, א' - ח, כ"ב
  • ק: ישעיהו נא, י"ב - נב, ח'
• כי תצא
  • א, ס, ת, רומ': ישעיהו נד, א' - נד, י'
  • איט:שמואל א יז, א' - יז, ל"ז
  • ק: ישעיהו נד, א' - נד, י"ז
• כי תבוא
  • א, ס, ת, רומ': ישעיהו ס, א' - ס, כ"ב
  • איט:יהושע ח, ל' - ט, כ"ז
  • ק: ישעיהו ס, א' - ס, ט"ז
• ניצבים
  • א, ס, רומ': ישעיהו סא, י' - סג, ט'
  • איט:יהושע כד, א' - כד, י"ח
  • ק: ישעיהו סא, י' - סג, א'
  • ת: ישעיהו סא, ט' - סג, ט'
• וילך
  • א: הושע יד, ב' - יד, י'; יואל ב, ט"ו - ב, כ"ז
    • אפז: ישעיהו נה, ו' - נו, ח'^[24]
  • ס, רומ', אח: הושע יד, ב' - יד, י'; מיכה ז, י"ח - ז, כ'
  • איט,^[25] ק: ישעיהו נה, ו' - נו, ח'
  • ת: הושע יד, ב' - יד, י'
• האזינו
  • א, ס, קצת רומ'^[26]: שמואל ב כב, א' - כב, נ"א
    • אפז: הושע יד, ב' - יד, י'; יואל ב, ט"ו - ב, כ"ז^[27]
  • איט, ת, קצת רומ': יחזקאל יז, כ"ב - יח, ל"ב
  • ק: הושע יד, ב' - יד, י'
• וזאת הברכה
  • א, איט: יהושע א, א' - א, י"ח
  • ס, ק: יהושע א, א' - א, ט'
  • ת: יהושע א, א' - א, ט'; יהושע ו, כ"ז
  • רומ': מלכים א ח, כ"ב - ח, ל"ד^[28]

הפטרות לחגים ואירועים מיוחדים

• ראש השנה - יום א'
  • איט, ס, ת: שמואל א א, א' - ב, י'
  • רומ': שמואל א ב, א' - ב, כ"א
  • ק: יואל ב, ט"ו - ב, כ"ז (המועד נקרא "יום תרועה")
• ראש השנה - יום ב'
  • א, איט, ס, ת: ירמיהו לא, א' - לא, י"ט
  • רומ': ירמיהו לא, י"ט - לא, כ"ט
  • ק: אין יום שני למועד זה.
• שבת שובה
  • א: הושע יד, ב' - יד, י'; יואל ב, ט"ו - ב, כ"ז
  • איט, ס: הושע יד, ב' - יד, י'; מיכה ז,י"ח - ז, כ'
  • רומ': הושע יד, ב' - ב', י'
  • ק, ת: הושע יד, ב' - יד, י'
• יום הכיפורים - שחרית
  • א, ס: ישעיהו נז, י"ד - נח, י"ד
  • רומ': ישעיהו נז, ט"ו - נח, י"ד
  • איט, ת: ישעיהו נז, י"ד - נח, י"ד; ישעיהו נט, כ' - נט, כ"א
• יום הכיפורים - מנחה
  • יונה א, א' - ד, י"א; מיכה ז, י"ח - ז, כ'
  • אפ, רומ': יונה א, א' - ד, י"א
  • איט: עובדיה א, כ"א; יונה א, א' - ד, י"א; מיכה ז, י"ח - ז, כ'
• סוכות - יום א'
  • א, איט, ס, ק: זכריה יד, א' - יד, כ"א
  • רומ': זכריה יד, א' - יד, י"ט
  • ת: זכריה יג, ט' - יד, כ"א
• סוכות - יום ב' (חו"ל)
  • א, ס: מלכים א ח, ב' - ח, כ"א
  • איט: מלכים א ז, נ"א - ח, ט"ו
  • רומ': מלכים א ח, ב' - ח, כ'
  • ת: מלכים א ז, נ"א - ח, כ"א
  • ק: אין יו"ט שני של גלויות.
• שבת חול המועד סוכות
  • א, ס, רומ': יחזקאל לח, י"ח - לט, ט"ז
  • איט, ת: יחזקאל לח, א' - לח, כ"ג
  • ק: כיום לא קוראים הפטרה מיוחדת לשבת חוה"מ.
• שמיני עצרת (בחו"ל)
  • א, ס, ת:מלכים א ח, נ"ד - ח, ס"ו
  • רומ': מלכים א ח, נ"ד - ט, ה'
  • איט:מלכים א ח, נ"ד - ט, א'
• שמחת תורה (שמיני עצרת בא"י)
  • א, איט: יהושע א, א' - א, י"ח
  • ס, ת: יהושע א, א' - א, ט'
  • רומ': מלכים א ח, כ"ב - ח, ל"ד^[28]
  • ק: אין יו"ט שני של גלויות.
• חנוכה - שבת ראשונה
  • א, איט, ס: זכריה ב, י"ד - ד, ז'
  • רומ': זכריה ב-ה, ט'
  • ת: זכריה ב, י"ד - ד, ט'
  • ק: אין חנוכה.
• חנוכה - שבת שנייה
  • מלכים א ז, מ' - ז, נ'
  • רומ':מלכים א ז, כ"ז - ז, מ"ז
  • חלק מאיט:מלכים א ז, מ' - ז, נ"א
  • ק: אין חנוכה.
• שבת שקלים
  • א, איט, ת: מלכים ב יב, א' - יב, י"ז
  • ס: מלכים ב יא, י"ז - יב, י"ז
  • רומ': יחזקאל מה, י"ב-מו, ה'
  • ק: אין.
• שבת זכור ופורים משולש
  • א: שמואל א טו, ב' - טו, ל"ד
    • אפז: שמואל א טו, ב' - טו, ל"ג
  • איט, ס: שמואל א טו, א' - טו, ל"ד
  • ת: שמואל א יד, נ"ב - טו, ל"ג
  • רומ': שמואל א טו, ב' - טו, כ"ב
  • ק: אין.
• שבת פרה
  • א, איט: יחזקאל לו, ט"ז - לו, ל"ח
  • ס, ת: יחזקאל לו, ט"ז - לו, ל"ו
  • רומ': יחזקאל לו, כ"ה - לז, ז'
  • ק: אין.
• שבת החודש
  • א: יחזקאל מה, ט"ז - מו, י"ח
    • אפ, אפז: יחזקאל מה, י"ח - מו, ט"ו
  • איט: יחזקאל מה, י"ח - מו, י"א
  • ס: יחזקאל מה, י"ח - מו, ט"ו
  • ת: יחזקאל מה, ט' - מו, י"א
  • רומ': יחזקאל מה, כ"א - מו, י"ג
  • ק: אין.
• שבת הגדול (שבת האחרונה לפני פסח)
  • א, איט, ס: מלאכי ג, ד' - ג, כ"ד: (חלק מהספרדים ומהאשכנזים קוראים הפטרה זו רק אם שבת הגדול חלה בערב פסח, כלומר כאשר חל פסח ביום ראשון בשבוע, ובשאר השנים קוראים את ההפטרה הרגילה של פרשת השבוע.^[29] יש הנוהגים הפוך, לקרוא הפטרה זו רק אם שבת הגדול לא חלה בערב פסח.^[30])
  • ק, ת: אין. (יש מקהילות תימן בדורות האחרונים שאימצו את ההפטרה של שאר העדות).^[31]
  • רומ': במחזור רומניא ונציא רפ"ג, מופיעים כמה פיוטים לשבת הגדול, ולא מופיע כלום על הפטרה מיוחדת, ולכן סביר להניח שלא היה. על כל פנים, ההפטרה הרגילה לפרשת צו הייתה ההפטרה במלאכי שקהילות אחרות קוראות בשבת הגדול (כנראה בגלל הקשר של "וזאת תורה המנחה" ל"וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים".), ולכן בפועל קראו הפטרה זו בשבת הגדול בשנה פשוטה.^[32]
• פסח
  • א, רומ': יהושע ה, ב' - ו, א'
  • איט, ס, ת: יהושע ה, ב' - ו, א'; ו', כ"ז
  • ק: מלכים ב כג, כ"א - כא, ל'
• פסח - יום ב' (חו"ל)
  • א, ס: מלכים ב כג, א' - כג, ט'; כג, כ"א - כג, כ"ה
    • אפ: מלכים ב כג, ד' - כג, ט'; כג, כ"א - כג, כ"ה
    • אפז: מלכים ב כג, ד' - כג, ט'; כג, כ"א - כג, ל'^[33]
  • איט, רומ': מלכים ב כג, כ"א - כג, ל'
  • ת: מלכים ב כב, א' - כב, ז'; כג, כ"א -* כג, כ"ה
  • ק: אין יו"ט שני של גלויות.
• שבת חול המועד פסח
  • א, איט, ס, רומ': יחזקאל לז, א' - לז, י"ד
  • ת: יחזקאל לו, ל"ז - לז, י"ד
  • ק: כיום לא קוראים הפטרה מיוחדת לשבת חוה"מ.
• שביעי של פסח
  • א, איט, ס, ת, רומ': שמואל ב כב, א' - כב, נ"א
  • ק: שופטים ה, א - ה, ל"א
• שמיני של פסח (חו"ל)
  • ישעיהו י, ל"ב - יב, ו'
  • רומ': שופטים ה, א - ה, ל"א^[34]
  • ק: אין יו"ט שני של גלויות.
• שבועות
  • א, איט, ס: יחזקאל א, א' - א, כ"ח; ג, י"ב
  • רומ': יחזקאל א, א' - א, כ"ח
  • ת: יחזקאל א, א' - ב, ב'; ג, י"ב
  • ק: חבקוק ג, א' - ג, י"ט
• שבועות - יום ב' (חו"ל)
  • א, רומ': חבקוק ג, א' - ג, י"ט
  • איט, ס: חבקוק ב, כ' - ג, י"ט
  • ק: אין יו"ט שני של גלויות.
• תשעה באב - שחרית
  • ירמיהו ח, י"ג - ט, כ"ג
  • ת: ירמיהו ו, טו - טז, ח, יג - ט, כג
• תשעה באב - מנחה
  • א, קצת רומ'^[35]: ישעיהו נה, ו' - נו, ח'
  • ס: הושע יד, ב' - יד, י'; מיכה ז,י"ח - ז, כ'
  • איט,^[36] ת^[37]: הושע יד, ב' - יד, י'
• צום גדליה - מנחה
  • א, איט, חלק מסמג (בעיקר מרוקו ואלג'יריה): ישעיהו נה, ו' - נו, ח'
  • ת, רוב ס: לא מפטירים
• תענית ציבור - מנחה (מלבד תשעה באב וצום גדליה)
  • א, איט, קהילת העיר אלג'יר, רומ'^[38]:ישעיהו נה, ו' - נו, ח'
  • חלק מסמג, בעיקר מרוקו ושאר קהילות אלג'יריה (מלבד העיר אלג'יר):הושע יד, ב' - יד, י'; מיכה ז,י"ח - ז, כ'
  • ת, רוב ס: לא מפטירים
• שבת בערב ראש חודש
  • שמואל א כ, י"ח - כ, מ"ב
• שבת בראש חודש
  • ישעיהו סו, א' - סו, כ"ד; סו, כ"ג
  • רומ': יחזקאל מו, א' - מו, י"ח
• שבת חתן
  • איט, חלק מאשכנזים (או במקום ההפטרה הרגילה, או שמוסיפים לאחר הפטרת השבוע): ישעיהו סא, ט' - סב, ה'^[39]

הפטרות שנהגו בארץ ישראל במחזור הקריאה התלת-שנתי

בארץ ישראל נהג בתקופה הקדומה מחזור קריאה תלת-שנתי שכלל כ-157 'סדרים'.^[1] ההפטרות לפי מחזור הקריאה הזה נשמרו בקטעים מגניזת קהיר. יוסף עופר זיהה את רשימות ההפטרות השונות וערך רשימה של כל ההפטרות לפי המנהג התלת-שנתי.^[40]

ראו גם

• עלייה לתורה
• קריאת התורה
• טעמי המקרא
• שניים מקרא ואחד תרגום

לקריאה נוספת

מאיר רפלד, "לפרשת הסתירות בסוגיית הפטרת מנחה בשבת ועמדתם של חכמי פרובנס", כנישתא ג, עמ' רצג-שא.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: הפט'
ערך מילוני בוויקימילון: הפטרה
ערך מילוני בוויקימילון: מפטיר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הפטרה

• ויבינו במקרא: רשימת ההפטרות בויקיטקסט. רשימה מלאה כוללת כותרת והסבר קצר לכל אחת מהקריאות.
• הלכות מפטיר והפטרה בקיצור שולחן ערוך
• רשימת ההפטרות לפי פרשיות השבוע - מכון ממרא.
• שמואל הכהן וינגרטן, ראשיתן של ההפטרות - מתי התחילו בהן?, באתר דעת
• חננאל מאק, לאן נעלמה הפטרת "רוח ה' אלוהים עלי" שקרא ישו בשבת, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2005
• שמיעת קטע מהפטרה ומפטיר מפי הרב זכריה זרמתי - אתר "תורת אמ"ת"
• טבלת ההפטרות במחזור הקריאה התלת-שנתי של יוסף עופר
• הפטרה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתב יד, הפטרות לכל השנה, ניו יורק, מאה 16, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• הערך "הפטרה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
• מאמרים בנושא הפטרה, באתר ספריית אסיף
• אתר הרב עלי דוקר על מנהגי ההפטרות בכל המנהגים.

הערות שוליים

1. חיים סיימונס, הבדלים בקריאת הפרשיות בין בני א"י ובין בני חו"ל, סיני ק"ו (1990), עמ' לד.
   הרמב"ם (ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק י"ג, הלכה א') מזכיר שבזמנו עדיין היו קהילות שסיימו את התורה בשלש שנים.
2. ישעיה די טראני, ספר המכריע, סימן לא, מונקטש, תר"ס, באתר היברובוקס
3. דוד אבודרהם, אבודרהם - סדר שחרית של שבת, מהדורת ורשה, תרל"ה, באתר היברובוקס
4. אליהו בחור, ספר התשבי שורש 'פטר', בסילאה, ה'שס"א, באתר היברובוקס, צוטט גם בתוספות יום טוב משנה, מסכת מגילה, פרק ג', משנה ד' ד"ה 'לכסדרן'.
5. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ה, עמוד ב'
6. תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ל"א
7. אולם, יש קצת שינויי מנהגים גם במועדים אלו, ראו להלן בשביעי של פסח ובשמחת תורה.
8. בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, בני ברק תשס"ב, חלק ב, עמ' 114 ואילך
9. על התורה.
10. ההפטרות של קהילה זו מתועדות בפנקס בית הכנסת דק"ק פוזנא, בתוך "ברכה למנחם" סט. לואיס תשט"ו עמ' 262, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
11. ההפטרות לפי נוסח רומניא (וכן במנהגי הקראים) מבוססות על פי ההפטרות במנהג הארצישראלי הקדום, לעומת מנהגי שאר העדות שמבוססים על המנהג הבבלי. ברומניא סיימו את התורה בשנה אחת כמנהג הבבלי, ולכן נבחרה הפטרה אחת מתוך הפטרות שלשת הסדרים המקבילים לכל פרשה. למעשה, תמיד משתמשים בהפטרה של הסדר השלם הראשון. מאחר שהפטרות ארץ ישראל בדרך כלל קשורות לתחילת הסדר, ההפטרה בדרך כלל קשורה לתחילת הפרשה. החריג הוא כאשר תחילת הפרשה הייתה באמצע הסדר הארצישראלי – כגון בפרשיות בשלח ונשא – ואז ההפטרה קשורה לתחילת הסדר השלם הראשון, שהוא באמצע הפרשה, ראו Louis Finkelstein, "The Prophetic Readings According to the Palestinian, Byzantine, and Karaite Rites", Hebrew Union College Annual, vol. 17 (1942-1943) page 423. (הלינק ל-JSTOR, הזמין למנויים בלבד.)
12. ראו Eli Ducker, Haftaros of Vayetze and Vayishlach : A Mistake Rectified.
13. ראו מאמרו של עלי דוקר על התגבשות מנהגי הפטרת שמות (באנגלית).
14. הלל משה סרמוניטה ואנג'לו מרדכי פיאטילי סדר מזמורים להוצאת ספר תורה וסדר הפטרות כמנהג בני רומה כפי הנהוג בירושלים עיה"ק, עמ' 91.
15. יש המוסיפים בהתחלה את הפסוק: "בעת ההיא יובל שי".. וכו' (ישעיהו יח, ז'), וזאת על פי קצת כתבי יד עתיקים.
16. בקהילות שנהגו לחלק את פרשת משפטים לשתי פרשיות (ראו ערך פרשת משפטים), נראה שהיו חילוקי מנהגים לגבי ההפטרה של "ואם כסף תלוה". בספר השלחן (תלמיד הרשב"א) (הלכות תפילה שער ו) כתב שנהגו בקהילתו להפטיר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ל' "הנה ימים באים נאם יי וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה" עד פסוק ל"ט "ולא יהרס עוד לעולם", ומדלג וקורא פרק ל"ג, פסוק י' "כה אמר יי עוד ישמע במקום הזה" עד "יי צדקנו" פסוק ט"ז. בכל מקרה, כתב שברוב השנים כשמחברים פרשיות "משפטים" ו"ואם כסף תלוה", מפטירים בשל משפטים.
17. ויש נוהגים שאם שבת ויקהל הייתה שבת שקלים, קוראים הפטרת ויקהל, או שניהם.
18. יש קהילות שמחליפות את ההפטרות של אחרי מות ושל קדושים.
19. ראו מאמרו של עלי דוקר על התגבשות מנהגי הפטרות בהר ובחקותי (באנגלית).
20. בספר המנהגים של פוזנן, כתוב שמסיימים "נאם ה'", ואם כן יכול להיות שמסיימים בפסוק ט"ו, ל', או ל"א, וצריך עיון. בנוסף, יש סתירה בקונטרס אם מפטירים הפטרה זו או ההפטרה שמפטירים שאר קהילות האשכנזים, וצריך עיון.
21. בקונטרס של פוזנן, לא מוזכר הוספת הפסוקים בסוף, וצ"ע אם אכן לא הוסיפו או רק שלא טרחו להזכיר.
22. רוב קהילות השאמי מפטירות כמנהג הספרדים.
23. בחומש דפוס קושטא רס"ה עם הפטרות כמנהג רומניא, מופיע בפרשת ראה "עניה סוערה", עיין בפרשת נח. ואם כן, לא ברור איפה נגמרה ההפרטה במנהג זה.
24. לפי המנהג הראשון המוזכר בקונטרס פוזנא, מפטירים "דרשו" בשבת שובה. לפי המנהג השני, מפטירים "שובה", וכמנהג שאר האשכנזים.
25. בנוסח איטליה, נוהגים להפטיר הפטרה זו דווקא כשחל נצבים-וילך קודם ראש השנה, אבל בשבת שובה תמיד קוראים "שובה ישראל".
26. בחומש עם הפטרות בחומש עם הפטרות כמנהג רומניא, קושטא רס"ה, מוזכרים שני המנהגים.
27. לפי המנהג הראשון המוזכר בקונטרס פוזנא, מפטירים "דרשו" בשבת שובה, ו"שובה" בשבת שבין יום כיפור לסוכות. לפי המנהג השני, מפטירים "וידבר דוד", וכמנהג שאר האשכנזים.
28. הגמרא^[6] קובעת ש"ליו"ט האחרון קורין כל הבכור מצות וחוקים ובכור, ומפטירין ויהי ככלות שלמה (מלכים א, ט', א), למחר קורין וזאת הברכה ומפטירין ויעמד שלמה (מלכים א, ח', כב)." עם זאת, מובא בסדר רב עמרם גאון דפוס ווארשא תרכ"ה, חלק א, דף נ"ב ע"א ש"יש שמפטירין בראש יהושע ויהי אחרי מות משה עבד ה' עד רק חזק ואמץ", המתארת את מה שהתרחש מיד אחרי מות משה. במשך ימי הביניים, היו קהילות שנהגו בשני המנהגים, עיין דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, מחזור סוכות, ירושלים תשמ"א, עמ' כה בהקדמה. והיום (מאחר שההפטרות של מנהג רומניא לא נהוגות בשום מקום בעולם) נוהגים כולם להפטיר ביהושע. במחזור רומניא, ונציה רפ"ג, דף תכט ע"א, מופיע ויעמד שלמה, ואם כן ברור שעדיין היו שנהגו כן במאה ה-16, וכנראה כל זמן שהמשיכו לנהוג כמנהג רומניא.
29. הלבוש או"ח תל מזכיר את שני המנהגים.
30. הכרעת הגר"א המופיעה במעשה רב, הלכות פסח קעו.
31. רוב קהילות השאמי.
32. ייתכן שהמנהגים לקרוא את הפטרה זו בשבת צו ולקראה בשבת הגדול נבעו זה מזה, מאחר ששבת הגדול בדרך כלל חלה בשבת צו, וצריך עיון איזה מהמנהגים הוא המקור לחברו. ראו ערך שבת הגדול.
33. בקונטרס פוזנא, כתוב שמסיימים "וימליכו תחת אביו". לא ברור איזה פסוקים מדלגים באמצע (אם בכלל).
34. ההפטרה של שאר העדות היא על פי קביעות הגמרא^[6] שביום טוב שני של שביעי של פסח מפטירים "עוד היום". לעומת זה, במחזור רומניא, מופיע שירת דבורה ליום זה, ראו סידור סרוק כמנהג רומניא, דפוס דניאל בומברג ונציה ה'רפ"ג, דף קמה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית, ונראה שמנהג זה מבוסס על מסורה ארצישראלית, כמו רוב ההפטרות של רומניא.
35. במחזור רמניא רפ"ג, כתוב "יש קהלות שמפטירין דרשו, ורבינו האיי כת' שמפטירין".
36. מחזור שד"ל, חלק א, קפט ע"ב.
37. בכל סידורי תימן העתיקים לא נזכרה הפטרה כלל במנחה של תשעה באב. במאות האחרונות לגלות תימן נתקבל המנהג להפטירה כמעט בכל הקהילות, זולת הדרדעים שאינם מפטירים כלל. הרב יוסף קאפח כתב בסידורו "שיח ירושלים" שאף הנוהגים להפטיר לא יברכו, אך לא נתקבלו דבריו למעשה.
38. בחומש עם הפטרות כמנהג רומניא דפוס קושטא רס"ה, מופיע הפטרה זו לתעניות. במחזור רמניא רפ"ג, כתוב "ויש מקומות שמפטירין במנחה בתעיות דרשו ה' וכן כתוב בסדר רב עמרם גאון, ואנו לא נהגנו כן". והדבר צריך עיון.
39. כנסת הגדולה סימן רפ"ד, אבודרהם, (והוא אף הביא שכן מובא בסידור רס"ג), תרומת הדשן סימן כ', ארחות חיים הלכות קריאת ספר תורה סימן ס"ב.
40. מאמר, בדף של יוסף עופר באתר אוניברסיטת בר-אילן, וטבלה מלאה מעודכנת, גם היא שם.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.