הפלישה לאיים הקוריליים
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 18 באוגוסט 1945 – 1 בספטמבר 1945 (15 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | האיים הקוריליים | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון סובייטי | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | האיים הקוריליים סופחו לברית המועצות | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
הפלישה לאיים הקוריליים (ברוסית: Курильская десантная операция, מבצע נחיתת איי קוריל) היה מבצע צבאי סובייטי, כחלק ממבצע סערת אוגוסט בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה. מטרת המבצע הייתה לכבוש את האיים הקוריליים מהאימפריה היפנית.
הצדדים הלוחמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חזית המזרח הרחוק השנייה
- חיל הרובאים ה-87
- דיוויזיית הרובאים ה-355
- חטיבת הרובאים ה-2
- חטיבת הרובאים ה-113
- אזור ההגנה של קמצ'טקה
- דיוויזיית רובה 101
- הגדוד הימי
- גדוד ארטילריה הוביצר
- דיוויזיית המרכב ה-128 (78 מטוסים)
- חיל הרובאים ה-87
- צ'י האוקיינוס השקט הסובייטי (פועל מבסיס הצי פול)
- 60 ספינות וכלי שיט
- גדוד מפציצי תעופה
- סוללה חוף ארטילרית
- ארמיית האזור החמישי היפני
- הארמייה ה-27
- * דיוויזיית חיל הרגלים ה-91 (בשומשו, פראמושיר ואונקוטן)
- דיוויזיית חי"ר 89 (באיטורופ, קונאשיר ורכס קוריל הקטן)
- גדוד טנקים 11 (בשומשו ופרמושירו)
- גדוד ההגנה האווירית ה-31 (בשומשו)
- גדוד מעורב 41 (במאטואה)
- חטיבת חי"ר 129 (באורופ)
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבצע התקיים בין 18 באוגוסט ל-1 בספטמבר. המתקפה בוצעה על ידי חיל הרובאים ה-87 של הארמייה ה-16 מחזית המזרח הרחוק השנייה.
ב-23 באוגוסט, 20,000 כוחות המצב היפניים באיים קיבלו הוראה להיכנע כחלק מהכניעה הכללית של יפן. עם זאת, חלק מהכוחות התעלמו מהפקודה והמשיכו להתנגד לכיבוש הסובייטי[1].
ב-1 בספטמבר, הונחתו כוחות סובייטים על קונשיר ושיקוטן שבדרום האיים הקוריליים. ב-4 בספטמבר, חיל הרובאים ה-87 כבש חמישה איים קטנים יותר. בהמשך, כבשו הכוחות הסובייטיים את שאר האיים הקוריליים ללא התנגדות נוספת.
האיים נותרו חלק מרוסיה לאחר התפרקות ברית המועצות, אך מעמדם המשפטי האמיתי נותר בסימן שאלה כחלק מהמחלוקת על האיים הקוריליים (אנ') בין רוסיה ליפן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Glantz, David. August Storm: The Soviet 1945 Strategic Offensive in Manchuria. Portland, Oregon: FRANK CASS PUBLISHERS. pp. 299–300.