הפרעה בעצב הלוואי

הפרעה בעצב הלוואי
Accessory Nerve Disorder
שרירי הטרפז והסטרנוקלאידומסטואיד (מסומנים באדום), המעוצבבים על ידי עצב הלוואי (CN XI). הפרעה בעצב הלוואי תפגע בתפקוד שרירים אלו בצד הצוואר הפגוע.[1]
שרירי הטרפז והסטרנוקלאידומסטואיד (מסומנים באדום), המעוצבבים על ידי עצב הלוואי (CN XI). הפרעה בעצב הלוואי תפגע בתפקוד שרירים אלו בצד הצוואר הפגוע.[1]
תחום נוירולוגיה
מיקום אנטומי ראש וצוואר
תסמינים שיתוק חלקי של השרירים המעוצבבים על ידי עצב הלוואי, ניוון השרירים, חולשה בפעולות השרירים כגון הרמת הכתף.[1]
אבחון על פי התסמינים[1]
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D020436
סיווגים
ICD-10 G52.8, S04.7 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 8B83 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הפרעה בעצב הלוואי (באנגלית: Accessory Nerve Disorder) היא פגיעה בעצב הלוואי (CN XI), שמביאה לפגיעה בתפקוד או להיעדר תפקוד שרירי הטרפז והסטרנוקלאידומסטואיד (אנ').

תסמינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולים בהפרעה בעצב הלוואי מראים סימנים האופייניים לפגיעה בעצבים מוטוריים תחתונים (אנ'), כמו ירידת במסת שרירי הטרפז והסטרנוקלאידומסטואיד, טיקים או פסיקולציות (אנ') לשרירים אלו ושיתוק חלקי שלהם. פגיעה באספקת העצבוב לשריר הסטרנוקלאידומסטואיד תביא לצורת צוואר א-סימטרית. פגיעה באספקת העצבוב לשריר הטרפז עלולה להביא לכתף שמוטה, שכמה מכונפת (אנ') וחולשה בפעולת הרמת הכתף.[1]

גורמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליכים רפואיים הם הגורם השכיח ביותר לפגיעה בעצב הלוואי. בין ההליכים הכירורגיים הנפוצים ביותר הגורמים לפגיעה בעצב הלוואי הם ניתוחים באזור הצוואר הצדדי וביופסיה של קשרי לימפה בצוואר.[2] היעדר אבחון מהיר עלול להחמיר את הבעיה, לכן זיהוי ואבחנה מהירה בהפרעה בעצב הלוואי עשויים להביא לשיפור בתוצאות.[2]

גורם נוסף לפגיעה בעצב הלוואי הוא נזק מכני בחוט השדרה או במשולש הצוואר האחורי (אנ'). [3] זאת בגלל מיקום העצב, העובר באופן שטחי יחסית לעור הצוואר, ולכן הוא נתון לפגיעה כאשר יש נזק לצוואר.[4] דוגמאות לנזקים מכניים מסוג אלו הן פציעות ממתיחת יתר של הצוואר, למשל כתוצאה מהרמת משקל, פציעות באזור הצוואר, למשל כתוצאה מדקירה בצוואר, או מניפולציות צוואריות כגון עיסויים או כירופרקטיקה. [5] [6][7]

אבחנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצעות בדיקה נוירולוגית, בוחנים את תפקוד עצב הלוואי. אופן ביצוע הבדיקה משתנה בהתאם למטפל, אך היא מסתכמת בשלושה רכיבים עיקריים: בחינה חזותית, בדיקת טווח התנועה ובדיקת חוזק השרירים. [8]

במהלך הבחינה החזותית, המטפל בודק את המאפיינים הוויזואליים של שרירי הסטרנוקלאידומסטואיד והטרפז, במטרה למצוא סממנים למחלת עצבים מוטוריים תחתונים. סימנים חזותיים אלו, המצביעים על תפקוד חריג של עצב הלוואי, כוללים ניוון שרירים, פסיקולציות ושכמה מכונפת.[9]

בדיקה נוירולוגית של הפרעה בעצב הלוואי, בה ניתן לראות פגיעה ביכולתה של המטופלת להרים את זרוע ימין

בבדיקת טווח התנועה, המטפל בוחן את יכולתו של המטופל בסיבוב וכיפוף הראש, במשיכת שתי כתפיו, ובהושטת הזרועות הצידה. במהלך הושטת הזרועות הצידה, השכמה המכונפת הנגרמת מפגיעה בעצב הלוואי תבלוט באופן קיצוני.[9]

בדיקת חוזק השריר דומה לבדיקת טווח התנועה, אך כעת המטופל מבצע את הפעולות לנגד התנגדות שמפעיל המאבחן. בדיקת חוזק הסטרנוקלאידומסטואיד נעשית באמצעות סיבוב הראש לנגד התנגדות המטפל. בזמן זה, המטפל בוחן את פעולת השריר הסטרנוקלאידומסטואיד בצד ההפוך של הצוואר. זאת מכיוון שפעולת הסטרנוקלאידומסטואיד היא סיבוב הצוואר לכיוון ההפוך מהצד של השריר בצוואר. למשל, אם המטופל מסובב את הראש ימינה, הסטרנוקלאידומסטואיד השמאלי יתכווץ במצב תקין. כדי להעריך את חוזק שריר הטרפז, המטופל מושך בכתפיו לנגד התנגדות המטפל. במטופלים עם פגיעה בעצב הלוואי, היכולת להרים את הכתף בצד הפגוע תהיה פחותה, ולא תתאפשר הרמת הכתף לנגד התנגדות המטפל.[9]

דרך נוספת לאבחן את ההפרעה בעצב הלוואי הוא באמצעות בדיקת אלקטרומיוגרפיה לשרירים המושפעים.[7]

טיפול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשההפרעה בעצב הלוואי נגרמה מסיבות יאטרוגניות, למשל מסיבוך ניתוחי, ישנן מספר שיטות טיפול אם הבעיה אובחנה במהלך הניתוח. למשל, אם הפגיעה נגרמה במהלך ניתוח של הצוואר הצדדי, המנתח יוכל לשמר את עצבי השדרה הצוואריים C2-C4 שמספקים עצבוב משלים לשריר הטרפז. [10]

לחלופין, או בנוסף לטיפולים תוך-ניתוחיים, ניתן להשתמש בטיפולים שעשויים לעזור בשיקום תפקוד עצב הלוואי לאחר הניתוח שהזיק לעצב. למשל טיפול עדן-לאנג' (אנ'), בו שרירי הכתף ממוקמים מחדש באמצעות ניתוח, ובכך מסייעים בטיפול של שיתוק שריר הטרפז. [11][12]

לבסוף, טיפולי פיזיותרפיה עשויים לחזק את השרירים התומכים בתנועות השרירי הטרפז והסטרנוקלאידומסטואיד, ובכך להקל על הכאבים ועל ביצוע הפעולות המוחלשות.[7]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Gray's Anatomy: The Anatomical Basis of Clinical Practice. editor-in-chief, Susan Standring (41st ed.) 2016, pg. 467-468

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עצב הלוואי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Wiater JM, Bigliani LU, Spinal accessory nerve injury, Clinical Orthopaedics & Related Research, 1 368, 1999, עמ' 5-16 doi: 10.1097/00003086-199911000-00003
  2. ^ 1 2 J. London, N. J. London, S. P. Kay, Iatrogenic accessory nerve injury, Annals of the Royal College of Surgeons of England 78, 1996-03, עמ' 146–150
  3. ^ Like Lu, Steve P. Haman, Nabil A. Ebraheim, Vulnerability of the spinal accessory nerve in the posterior triangle of the neck: a cadaveric study, Orthopedics 25, 2002-01, עמ' 71–74
  4. ^ A. J. Wills, G. V. Sawle, Accessory nerve palsies, Practical Neurology 10, 2010-07-20, עמ' 191–194 doi: 10.1136/jnnp.2010.217760
  5. ^ Thomas R. Donner, David G. Kline, Extracranial Spinal Accessory Nerve Injury, Neurosurgery 32, 1993-06-01, עמ' 907–911 doi: 10.1227/00006123-199306000-00004
  6. ^ P. Porter, G.N. Fernandez, Stretch-induced spinal accessory nerve palsy: A case report, Journal of Shoulder and Elbow Surgery 10, 2001-01, עמ' 92–94 doi: 10.1067/mse.2001.109557
  7. ^ 1 2 3 Jung Ro Yoon, Yong Ki Kim, Yun Dam Ko, Soo In Yun, Spinal Accessory Nerve Injury Induced by Manipulation Therapy: A Case Report, Annals of Rehabilitation Medicine 42, 2018-10-31, עמ' 773–776 doi: 10.5535/arm.2018.42.5.773
  8. ^ E. Massey, Spinal Accessory Nerve Lesions, Seminars in Neurology 29, 2009-02, עמ' 082–084 doi: 10.1055/s-0028-1124026
  9. ^ 1 2 3 Martin J. Kelley, Thomas E. Kane, Brian G. Leggin, Spinal Accessory Nerve Palsy: Associated Signs and Symptoms, Journal of Orthopaedic & Sports Physical Therapy 38, 2008-02, עמ' 78–86 doi: 10.2519/jospt.2008.2454
  10. ^ M. P. Prim, J. I. Diego, J. M. Verdaguer, N. Sastre, Neurological complications following functional neck dissection, European Archives of Oto-Rhino-Laryngology 263, 2006-05, עמ' 473–476 doi: 10.1007/s00405-005-1028-9
  11. ^ F. Teboul, P. Bizot, R. Kakkar, L. Sedel, Surgical Management of Trapezius Palsy, JBJS Essential Surgical Techniques os-87, 2005-09-01, עמ' 285–291 doi: 10.2106/JBJS.E.00496(הקישור אינו פעיל)
  12. ^ J. Romero, C. Gerber, Levator scapulae and rhomboid transfer for paralysis of trapezius: THE EDEN-LANGE PROCEDURE, The Journal of Bone and Joint Surgery. British volume 85-B, 2003-11, עמ' 1141–1145 doi: 10.1302/0301-620X.85B8.14179

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.